כל האמת על הסידן

על תוספי הסידן המומלצים ועל הסכנות הטמונות בנטילת יתר שלהם – לרבות הסתיידות עורקים, היפרקלצמיה (עודף סידן בדם), בסיסיות-יתר מטבולית ונזק לכליות – ואיך ניתן למנוע אותן
סוזי כהן

מתוך: האמת על התרופות

סידן ציטראט וסידן גלוקונאט הן הצורות המיטביות של תוספי סידן. סידן קרבונאט היא צורה שקשה יותר לעיכול וכפי הנראה גורמת יותר משתי האחרות לחומציות בקיבה. לכן, אינני ממליצה על סידן קרבונאט לאנשים הסובלים מצרבת, רפלוקס או כיבים. תוספי סידן העשויים מתערובת עצמות בעלי חיים (bone meal) ודולומיט, עשויים להכיל כמות גדולה של סידן אלמנטלי, אך לעיתים, תוספים באיכות ירודה מכילים גם שאריות של חומרים מזהמים כמו עופרת ומתכות רעילות אחרות.

רוב הצורות המסחריות של סידן הנמכרות כיום בשוק עשויות מאבן גיר. האם לדעתכם אני ממליצה על שילוב סלעים בתזונה? לכן, בבקשה השקיעו קצת יותר כסף בקניית תוספים איכותיים בעלי זמינות ביולוגית טובה, שאינם קשים לעיכול ויכולים להיכנס לעצמות. אל תתרשמו מהמילים היפות הרשומות על תוויות המוצרים. לא כל התוספים שמבטיחים להגן על העצמות ולמנוע אוסטאופורוזיס, מכילים את הצורה הנכונה של סידן, והקונה התמים עלול לטעות ולקנות תוסף באיכות ירודה. כמו כן, זכרו שהסידן נספג טוב יותר בשילוב עם מגנזיום, ויטמין D3 או ויטמין K2. זו הסיבה לכך שתוספי סידן רבים הנמכרים בשוק מכילים גם אחד או יותר ממרכיבים אלה.



סידן (123RF)

תנו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס"

הסכנה: היווצרות משקעי סידן והסתיידות עורקים

אני אוהבת סידן, ואני רוצה שלא תחששו למלא מחדש את מה שהתרופות מרוקנות מכם. אולם, בדומה לכל מרכיב תזונתי אחר, חשוב שתצרכו את המינון המתאים, שכן עודף סידן מזיק לבריאות. מחקרים הוכיחו כי נטילה ממושכת של מלחי סידן או שימוש בתוספי סידן במינונים גבוהים מדי עלולים לגרום להיווצרותם של משקעי סידן חריגים בגוף. אלו הן הסתיידויות שנוצרות במקומות שאין בהם רקמת עצם וניתן לראות אותן בקלות בצילומי רנטגן. ייתכן שזו הסיבה לכך שכל כך הרבה נשים אחרי גיל המעבר מפתחות הסתיידויות בשד, שכן אחרי גיל המעבר, הנשים מקבלות הנחיה כדבר שבשגרה ליטול תוספי סידן כדי להגן על העצמות.

הצטברות של סידן בכלי הדם עלולה לגרום גם להסתיידות של העורקים הכליליים. זה בדיוק מה שגילו חוקרים מניו-זילנד במסגרת מחקר שאמור היה לבדוק את ההשפעה של תוספי סידן על בריאות העצמות. הממצאים העלו כי הסיכון להתקף לב היה גבוה פי ½1 בקבוצה שקיבלה תוספי סידן, בהשוואה לקבוצת הביקורת שקיבלה פלצבו. לאמתו של דבר, הם גילו כי שבץ מוחי, מוות פתאומי והתקף לב היו שכיחים יותר בקרב הקבוצה שקיבלה סידן. התוצאות עמדו בעינן גם לאחר בדיקת כל הגורמים האחרים, כולל כולסטרול גבוה, עישון ויתר לחץ דם.

מינונים גבוהים מדי של סידן גורמים לעלייה ברמת הסידן בדם ומאיצים את תהליך ההסתיידות בכלי הדם הקטנים. לכן, אם אתם זקוקים בכל זאת לתוספי סידן (עקב נטילת תרופה מרוקנת, למשל), בחרו תוסף איכותי בעל זמינות ביולוגית גבוהה וטלו את המינון המופיע על האריזה או אפילו מינון נמוך יותר.

אני רוצה להדגיש כי הטענות שאני מעלה כאן מבוססות על המחקרים שבידי, אך אינן חלק ממדיניות רשמית כלשהי. אין ספק שנערכו גם מחקרים אחרים שאינם מצביעים על הבעייתיות של עודף סידן. במחקר שפורסם בגיליון יולי 2010 של כתב העת Menopause, לדוגמה, הגיעו החוקרים למסקנה שמינונים מתונים של סידן (בשילוב עם ויטמין D3) לא השפיעו על מצב הסתיידות העורקים של 754 נשים אחרי גיל המעבר. האם מתן מינונים גבוהים או נמוכים יותר היה משנה את התוצאות? אין לדעת.

היפרקלצמיה (עודף סידן בדם), בסיסיות-יתר מטבולית ונזק לכליות

גם מחקר שנערך במאיו קליניק ופורסם בדצמבר 2009, לא מצא שינוי במצב ההסתיידות בעורקים הכליליים ובמסתם האאורטלי אצל נשים מבוגרות שנטלו תוספי סידן במשך 4 שנים.

צריכה ממושכת של מינונים גבוהים של סידן קרבונאט או צורות אחרות של סידן עלולה לגרום לשלוש בעיות רפואיות – היפרקלצמיה (עודף סידן בדם), בסיסיות-יתר מטבולית ונזק לכליות. השילוש הזה נקרא תסמונת milk-alkali או תסמונת Burnett. עובדה זו אינה בגדר מידע חדש, אך כדאי לחזור ולהזכיר אותה, שכן כולנו מקבלים את הרושם שבכל הנוגע לסידן, כל המרבה הרי זה משובח. מצאתי מאמר מ-1995 שפורסם בכתב עת רפואי בבולטימור וקבע כי תסמונת זו "יכולה להיגרם מצריכת כמויות גדולות של סידן קרבונאט. בעקבות עידוד הצריכה של סידן קרבונאט כטיפול בקשיי עיכול ובאוסטאופורוזיס, תסמונת זו היא כיום גורם נפוץ להיפרקלצמיה בדרגת חומרה שמחייבת אשפוז בבית חולים".

החדשות הטובות הן שסידן קרבונאט נספג במערכת העיכול בצורה גרועה במיוחד, ולכן, כל עוד לא תיטלו ממנו יותר מהמינון המומלץ על האריזה, סביר להניח שהוא לא יגרום לכם נזק מערכתי. מצד שני, הוא נקשר למינרלים אחרים במעי, מונע את פעילותם של אנזימי העיכול ועלול לגרום לעצירות. אין פירושו של דבר שאתם בטוחים מפני התסמונת. אני רק רוצה שתדעו שזו תסמונת נדירה הקשורה בעיקר לצריכה ממושכת של סידן במינונים גבוהים.

כפי הנראה, לאנשים מסוימים יש סיכון גבוה יותר לפתח היפרקלצמיה. קבוצות הסיכון כוללות חולי אי ספיקת כליות, אנשים הנוטלים כמויות גדולות של ויטמין D או אנשים הסובלים מפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס. התסמינים המוקדמים של עודף סידן בדם הם עצירות, אנורקסיה, כאבי בטן, עייפות, בחילה, כאבי ראש, טעם מתכתי בפה, חולשת שרירים, כאבים בעצמות או בשרירים, גירוד, יובש בפה, אבנים בכליות, אנמיה מחוסר ברזל או הפרעות בקצב הלב.

בהמשך התהליך יופיעו מצבורי סידן, אך הם מתפתחים בהדרגה וקשים לגילוי. ייתכן שאפילו לא תקשרו בינם לבין תוספי התזונה שאתם נוטלים. לכן, היו ערניים והיזהרו מתסמינים כמו בלבול, גירוד בעור, הפרעות בקצב הלב, השתנה תכופה בלילה, צמא חמור, הסתיידויות בעורקים ו/או הופעה פתאומית של פרכוסים.

מערכת הגנה תזונתית מתוצרת עצמית

אם אתם רוצים למלא את מאגרי הסידן החשובים שלכם ולשמור עליהם לאורך זמן, תוכלו לנקוט כמה צעדים. ראשית, טלו ויטמין D. מינון של 1,000 יב"ל יספיק לכם בהחלט, אך אם אתם נוטלים תרופה שמרוקנת אתכם מוויטמין זה, מותר לכם ליטול מינון גבוה יותר. המגנזיום מסייע לפעולת הסידן, ולכן נטילת תוסף משולב של סידן, ויטמין D ומגנזיום עשויה להיות הפתרון המושלם עבורכם.

בנוסף, כדאי לכם לבקש מהרופא המטפל לשלוח אתכם לבדיקת דם להערכת תפקודי בלוטת התריס ובלוטת יותרת התריס. בלוטת יותרת התריס מייצרת הורמון שמורה לכליות לשמור על הסידן ועל מינרלים אחרים. כאשר בלוטת התריס עובדת היטב, היא מפרישה הורמון אחר, הנקרא קלציטונין. הורמון זה שומר על הסידן ועל מינרלים אחרים ומסייע להאטת התהליך של פירוק רקמת העצם. אם כך, תפקוד תקין של בלוטת התריס ובלוטת יותרת התריס חיוני ביותר לשמירה על מאגרי הסידן ועל העצמות!

סידן על הצלחת

עלי לפת, תרד, עלי חרדל, עלי קולארד, בזיליקום, קורנית, קינמון, מולסה, מנגולד, יוגורט, קייל, גבינת מוצרלה, חלב פרה, סרדינים, סלרי, שומר, שעועית ירוקה, טופו, תאנים וקינואה.

מינונים מומלצים

לבריאות כללית: 1,200-200 מ"ג ביום, עם האוכל.
למניעת השפעה מרוקנת: 1,500-600 מ"ג ביום, עם האוכל.