הסלניום המפתיע

הסלניום הוא מינרל קורט, אנו זקוקים רק לכמות מזערית ממנו אך הוא מספק לנו הגנה רבת עוצמה מפני מחלות רבות ושונות כולל שמירה על בריאות הלב

מתוך הספר: סגולות הבריאות של נוגדי החימצון

  • הסלניום אינו נוגד חמצון, אבל הוא מרכיב חיוני של שני אנזימים נוגדי חמצון חשובים. הסלניום גם פועל בסינרגיה עם ויטמין E.
  • הסלניום מגן מפני צורות רבות ושונות של סרטן, כולל סרטןהריאות, הערמונית והמעי הגס.
  • אנשים שגרים באזורים שבהם כמות הסלניום באדמה מועטת נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה משבץ ומחלת לב.
  • הקצובה היומית המומלצת: 100-50 מק"ג ביום.
     
  • מקורות: סלניום אינו מיוצר בגוף ויש להשיגו מהתזונה ומהמים. המקורות התזונתיים לסלניום כוללים שום, בצלים, נבט חיטה, ענבים אדומים, ברוקולי וחלמוני ביצים.

למרות שהסלניום יעיל בכמויות קטנות, מינונים גבוהים ממנו עלולים להיות רעילים.


דברים טובים באים באריזות קטנות (Istock)

הסלניום התגלה כבר ב-1817 אך רק ב-1957, הוא זוהה כחיוני לבריאות האדם ובעלי החיים. עם זאת, רק במהלך שני העשורים האחרונים התחלנו להעריך כיאות את מלוא חשיבותו של התפקיד שהוא ממלא ברשת נוגדי החמצון.

מינרל זה אינו חדל מלהפתיע אותנו. למרות שהסלניום אינו נוגד חמצון, הוא חיוני לייצורם של מספר אנזימים שמשפיעים על רשת נוגדי החמצון. אנזימים אלה כוללים, למשל, את הגלוטתיון פרוקסידאז, שממחזר את הגלוטתיון וחיוני לסילוק תוצרי הלוואי הרעילים של חמצון השומנים, ותיורדוקסין רדוקטאז, שממחזר את ויטמין C. לסלניום יש גם השפעה סינרגטית עם ויטמין E. פירושו של דבר הוא שהשילוב של שניהם חזק יותר מסכום השפעותיהם כבודדים.

הקצובה היומית המומלצת לסלניום היא 75 מק"ג לגברים ו-55 מק"ג לנשים. רבים אינם צורכים אפילו את הכמות הקטנה הזו של סלניום בתזונה היומית.

צריכה לקויה של סלניום עלולה לסכן את בריאותכם. חוקרים מצאו קשר הדוק בין צריכה נמוכה של מזונות עשירים בסלניום ורמות נמוכות של סלניום בתזונה לבין סיכון מוגבר להתקף לב, שבץ מוחי וסוגים רבים ושונים של מחלות סרטן.


רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫


סלניום והלב שלכם

תכולת הסלניום במזון ובמים משתנה מאזור לאזור, בהתאם לתכולת הסלניום בקרקע. ד"ר ריימונד שמברגר מקליבלנד קליניק, אחד החוקרים הראשונים שפרסמו את תפקידו של הסלניום בבריאות האדם, גילה כי אנשים שגרים במדינות שבהן תכולת הסלניום בקרקע היא הנמוכה ביותר נמצאים בסיכון גבוה פי 3 למות ממחלת לב, בהשוואה לאנשים שגרים במדינות שבהם הקרקע עשירה יותר בסלניום.

ההבדלים בתכולת הסלניום בקרקע אינם אופייניים רק לארה"ב, אלא נכונים גם לגבי מדינות נוספות בעולם. מחקר מפורסם שנערך בפינלנד הראה כי אנשים שגרים באזורים שמתאפיינים בריכוזים הגבוהים ביותר של סלניום במי השתייה נהנו משיעורים נמוכים בהרבה של תמותה ממחלת לב בהשוואה לאנשים שגרים באזורים עם ריכוזים נמוכים.

כיצד מגן עלינו הסלניום מפני מחלת לב?

יש לכך מספר הסברים. ראשית, הוא חיוני לפעילות האנזימים נוגדי החמצון שיכולים לנטרל את השומן המעופש שבקרומי התאים. יש מספר אנזימים שזקוקים לסלניום ובשעת הצורך, ייצמדו אליו בצורה הדוקה יותר.

כמו כן, העובדה שטסיות הדם שלנו מכילות כמות גדולה יותר של סלניום, בהשוואה לרקמות אחרות, מעידה על כך שהריכוז הגבוה של סלניום בטסיות עשוי למנוע את היווצרותם של קרישי דם.

לאחר שלמדנו להכיר את פעילותה של רשת נוגדי החמצון, אני סבור שתפקידו של הסלניום אינו מסתכם רק בכך. לדעתי, הוא משפיע גם על ויטמין E, שהוא לב ליבה של רשת נוגד החמצון. ויטמין E הוא נוגד החמצון העיקרי שמסיס בשומן, ומגן על הליפופרוטאינים מפני נזק חמצוני. באמצעות הוספת סלניום לנוגדי החמצון שברשת, ויטמין E יוכל לפעול ביעילות רבה יותר והשפעתו נוגדת החמצון תגבר.

תעלומת מחלת קאשן

תעלומה רפואית מרתקת, שנפתרה רק לאחרונה והפתיעה את כל הנוגעים בדבר. במחוז ניאנינג שבסין, התושבים היו חשופים במיוחד למחלת קשאן, צורה נדירה של קרדיומיופתיה שפוגעת בעיקר בילדים ובנשים בגיל הפוריות. ידוע היה שהקרקע בניאנינג דלה במיוחד בסלניום. מכיוון שתושבי המקום אכלו בעיקר מזונות שגודלו באזור, החוקרים הגיעו למסקנה שרבים מהם סבלו מחסר בסלניום, ואולי תוספי סלניום יוכלו לעזור להם. ב-1974, החוקרים יזמו מחקר מבוקר וכפול-סמיות, שבמסגרתו קיבלו שתי קבוצות של ילדים סלניום או פלצבו. תוך שנתיים, מחלת קשאן נעלמה בקרב הקבוצה שקיבלה את התוסף והמחקר הופסק. מנקודה זו והלאה, כל הילדים קיבלו סלניום ושיעורי ההיארעות של המחלה צנחו במהירות.

לכאורה, נראה היה כי מחלת קשאן נגרמה כתוצאה מחסר תזונתי וכי תוספי הסלניום ריפאו אותה באמצעות חיזוק ההגנות נוגדות החמצון של הלב. אולם, במדע, כמו בחיים, רושם ראשוני עלול להטעות. מחקרים נוספים שנערכו על ידי ארוויל לבנדר ממשרד החקלאות האמריקאי מצאו כי מחלת קשאן נגרמה למעשה על ידי וירוס שהתקיף את הלב, וכי ויטמין E או סלניום יכולים להגן מפני הקרדיומיופתיה הנלווית למחלה.

מדענים שיערו כי סלניום או ויטמין E, או אולי שניהם יחד, מונעים קרדיומיופתיה באמצעות עצירת הפעילות של גנים ויראליים שחיוניים להתפשטות הווירוס. במילים אחרות, אפילו אם הווירוס מנסה לפלוש לגוף, בנוכחות כמות גדולה של נוגדי חמצון יכולת ההתרבות שלו תפחת ופעילותו תיחסם. סיום מפתיע זה מראה לנו שבכל הנוגע למחקר מדעי, מחצית מההצלחה היא הידיעה איפה לחפש. בנוסף, הוא מספק לנו הוכחה נוספת לנכונות המסר שמביא בפניכם ספר זה – תפקידם של נוגדי החמצון אינו מסתכם בעבודת שיטור נגד הרדיקלים החופשיים של הגוף.

 

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי