בואו נדבר על אומגה 6

בלעדיה לא היינו יכולים לייצר את "כוכב" האיקוסנואידים, PGE1, אחד החומרים הטבעיים הטובים ביותר הקיימים בגוף למניעת הזדקנות מוקדמת, מחלות לב, סרטן, דלקת מפרקים, אלרגיות, אסתמה, מחלות אוטואימוניות ומחלות נוספות
 
 
אין כל ספק שהתפריט האמריקאי הנוטה לצריכת יתר של שומנים מקבוצת אומגה-6 הוא אחת הסיבות העיקריות להזדקנות בטרם עת. כמו כן יש לו חלק בשעורים הגבוהים, עד כדי מגיפה, של דלקת מפרקים, סרטן, מחלות לב ומחלות אחרות. עם זאת, חומצות שומן השייכות לקבוצה זו חיוניות לשמירה על בריאות הגוף ואפילו להישרדותו. רק שומנים מקבוצת אומגה-6 יכולים להפוך לחומצה גמא-לינולאית (GLA). חומצת שומן זו, אף שמבחינה טכנית אינה נחשבת לחיונית, מהווה מרכיב תזונתי חיוני לכל דבר. בלעדיה לא היינו יכולים לייצר את "כוכב" האיקוסנואידים, פרוסטגלנדין E1 או בקיצור PGE1, אחד החומרים הטבעיים הטובים ביותר הקיימים בגוף למניעת הזדקנות מוקדמת, מחלות לב, סרטן, דלקת מפרקים, אלרגיות, אסתמה, מחלות אוטואימוניות ומחלות נוספות.
 
האנזים החמקמק
כמובן שיש פה קושי מסוים. כיצד ייתכן שעודף שמנים מקבוצת אומגה-6 קשור לסיכון מוגבר ללקות במחלות מסוימות, בעוד שחומצות שומן המופקות משמנים מקבוצת אומגה-6 מטפלות בדיוק באותן בעיות בריאותיות? התשובה נעוצה באנזים מסוים (D6D, delta-6-desaturase). ללא אנזים זה השומנים מקבוצת אומגה-6 לא יעברו שינוי ולא יהפכו ל-GLA. לרבים מאתנו יש חסר ב-D6D. אנו מאבדים אנזים זה ככל שאנו מתבגרים, וכאשר אנו צורכים כמויות גדולות של סוכר, אלכוהול, מרגרינה או שמנים אחרים מוקשים חלקית, אנו מדכאים את פעילותו. שומנים רוויים מסוימים יכולים גם הם להפחית את פעילותו. גם סוכרת, תת-פעילות של בלוטת התריס*, זיהום נגיפי או סרטן יכולים לגרום לאובדן של אנזים זה או להאצת האובדן. האנזים נוצר בעזרת ויטמין C, ויטמין B6, ויטמין 3B, אבץ ומגנזיום. כמות קטנה מדי של כל אחד מחומרי התזונה האלה יכולה להוריד את כמות D6D שהגוף מייצר. לרובנו הגדול יש חסך לפחות באחד מחומרי התזונה האלה, חסך שגוזל מגופנו D6D. לפיכך לכולנו יועילו כמויות גדולות יותר של התוצר הסופי של אנזים זה: GLA.
 
 
 
אומגה 6 - דרוש אנזים פעיל. צילום: ISTOCK
 
העוצמה של החומצה הגמא-לינולאית
 
חולשה של המערכת החיסונית: לזיהומים נגיפיים יש נטייה לפגום ביכולתו של הגוף לייצר GLA. המחסור שנוצר ב-GLA פוגע בצורה קשה בהגנה החיסונית שלנו. שיפור משמעותי מבחינה קלינית נמצא אצל אנשים הסובלים מתסמונת התשישות הכרונית (או הפוסט-ויראלית) שנטלו GLA בצרוף EPA.
 
כולסטרול גבוה: במשך קרוב לשני עשורים הצליחו מטופלים להוריד את רמת הכולסטרול שלהם באמצעות נטילת GLA בשילוב תוספים אחרים. נטילה של 400 מ"ג GLA ליום במשך 12 שבועות משיבה למאגרי הגוף כמות מספקת של 1PGE ומורידה במידה משמעותית את רמת הכולסטרול.
 
סרטן: ממחקרים עולה כי כמויות גדולות במיוחד של GLA שילשו את תוחלת החיים בקרב אנשים שסבלו מסרטן לבלב סופני.
 
דלקת מפרקים: במחקר שבו נטלה קבוצת חולים בדלקת מפרקים מנה יומית של 10 גר' שמן בוראז' (מנה המכילה 800 מ"ג GLA) במשך 12 שבועות, עלתה יכולת התנועה של חברי הקבוצה ופחתה הנוקשות במפרקים שממנה הם סבלו בבקרים. שיפור התגלה גם בדפוסי השינה שלהם ותופעות הלוואי היו מזעריות.
 
טרשת נפוצה: לא כל החולים בטרשת נפוצה מגיבים ל-GLA. אולם עבור אותם 40% בקירוב שמגיבים לחומר, הטיפול באמצעות GLA הוא אחד הטיפולים המשמעותיים ביותר. GLA במינון שנע בין 500 ל-1,000 מ"ג מאט או אף עוצר את התפתחות המחלה בקרב החולים שמגיבים לחומר. סוגי שמנים חיוניים אחרים כמו EPA או שמן פשתה נחוצים גם הם לשם השגת תועלת מרבית. כמו כן, יש חשיבות רבה להימנעות ממזון מטוגן וכל מזון שמורכב מחומצות שומן מסוג טרנס או מבושל בחומצות כאלה.
 
תסמונת קדם-וסתית: כמעט כל רופא העוסק ברפואה משלימה ממליץ לנשים הסובלות ממתח בימים שלפני הווסת ליטול GLA. תוצאותיו של טיפול כזה הן מדהימות. פורסמו כמה עבודות המוכיחות את יעילותו של הטיפול, כאשר המנות היומיות שניתנו היו בדרך כלל גבוהות מ-300 מ"ג. במקרים רבים, תופעות הרגזנות, התכווצויות השרירים והרגישות בשדיים נעלמות לאחר שלושה חודשי טיפול ב-GLA.
 
סיבוכים כתוצאה ממחלת הסוכרת: קיימות הוכחות מדעיות חותכות לכך ש-GLA עוצרת את התפתחות הנזק העצבי הנגרם מסוכרת, נזק שלא ניתן לעצרו בדרך אחרת. GLA מסייעת לעצבים להחלים. במחקר שבו השתתפו 111 חולים, נמצא כי כמות קטנה של 480 מ"ג GLA ליום (שהופקה משמן נר הלילה) הועילה לכל חולי הסוכרת, הן לאלה שסבלו מסוכרת מסוג I והן לאלה שסבלו מסוכרת מסוג II. אנשים הלוקים בסוכרת אינם יכולים לייצר GLA מהשומנים בתפריטם ועלולים לפיכך לסבול מחסר ב-1PGE. בדרך מקרה, חומר זה יכול לשפר את פעילות האינסולין ואף לבצע בעצמו פעילויות דומות לאלה של האינסולין. חולי הסוכרת זקוקים אפוא לכל ה-1PGE שהם יכולים להפיק בעזרת ה-GLA.
 
עור בריא: GLA מוכרת כתרופת פלא הגורמת לעור חלק וגמיש, ותוספי GLA יכולים לתקן ציפורניים שבירות או מפוצלות בקלות.
9 מחקרים שונים מצביעים על יעילות ה-GLA בטיפול באקזמה. המינון נע בין 300 ל-500 מ"ג ותוצאות הטיפול מופיעות בדרך כלל רק כעבור 3 עד 6 חודשים – אבל כדאי להמתין להן. מחקרים אחרים העלו כי חומצות השומן מצמצמות את הצורך בתרופות לטיפול בדלקת עור אטופית. מצב עורם של 111 מתוך 179 משתתפי המחקר השתפר לאחר שנטלו 4 כמוסות של צמח נר הלילה פעמיים ביום עם הארוחה, מה שסיפק להם מינון כולל של 360 מ"ג GLA.
 
טיפול ביובש: ככל שאנו מתבגרים, נוטה גופנו לאבד מיכולתו להפריש נוזלים טבעיים וחומרי סיכה. אפילו בקרב צעירים שהכניסו עצמם למשטר של דיאטה דלת שומנים מופיעות בשכיחות גבוהה בעיות של יובש בעיניים ובפה. GLA יכולה כמעט תמיד לפתור את הבעיות הללו.
 
השמנת יתר: השפעתן של חומצות השומן החיוניות על חילוף החומרים היא נושא מחקר חדש יחסית. במחקר היחידי המוצלח שנערך על נושא זה איבדו ממשקלם כמחצית המשתתפים שסבלו מהשמנת יתר מבלי שעשו מאמץ מודע לרזות, אלא רק כתוצאה מנטילה של 400 מ"ג GLA ליום.
 
הצעות לתוספים
במשך שנים רבות חשבו כי שמן נר הלילה הוא המקור היחידי ל-GLA (משום כך נעשה ברוב המחקרים שהצגתי שימוש בשמנים שהופקו מזרעיו של פרח בר זה). כיום אנו יודעים ש-GLA מצויה בשני צמחים נוספים: זרעי דמדמניות שחורות וזרעי הבוראז' (זיפן רפואי).
למרות שיש הטוענים כי GLA מתחרה בשמנים מקבוצת אומגה-3 ומורידה מיעילותם, במציאות מתברר שהשפעתם המשותפת גדולה מהשפעתו של כל אחד לחוד. רוב המומחים מתחום הרפואה שמכירים בערכם של השומנים החיוניים, משתמשים הן בשמנים מקבוצת אומגה-3 והן ב-GLA, ובכך נותנים למעשה לגוף את כל חומרי הגלם הדרושים לו כדי לייצר את האיקוסנואידים שלהם הוא זקוק ביותר.
 
 
 ספרים נלווים: 
דלג לתוכן מרכזי