סיפור הבריאות של מוריה

שם: מוריה           

גיל: 30

בעיות בריאות שבעקבותיהן רציתי לעשות שינוי: כאבי בטן עזים ולעתים קרובות.

הספר/ים שבעקבותיו עשיתי את השינוי: שוטי החלב, בטן של חיטה, יהיו מזונותיך תרופותיך.

איזה שינויים עשיתי: הפסקתי לאכול חלב וחיטה לחלוטין!!

אורח חיים: הרגלתי את עצמי לאכול ארוחות קטנות, מנות קטנות יותר, ללא נשנושים לא בריאים ולעבור למאכלי וחטיפי בריאות תוצרת בית!

פעילות גופנית: הליכות וכפיפות בטן

מצבי הבריאותי כיום: נפלא!! כאבי הבטן הופסקו כמעט לחלוטין. הערנות שלי עלתה, העייפות פחתה ובלי שארצה, במתנה, גם השלתי ממשקלי! איזה כיף!

(צילום: 123FR)

שלום לכולם שמי מוריה ואשמח לשתף אתכם בסיפורי כי בטוחני שיש עוד רבים כמוני שסובלים אך לא מצליחים למצוא מזור לסבלם. זה למעלה מעשר שנים, אם לא יותר, שאני סובלת מכאבי בטן. לא קשור מה אכלתי ומתי, הבטן שלי לא שוכחת להזכיר לי שהיא קיימת, ובגדול!! אז כמו כולם, כשכואב הלכתי לרופא. הרופא המליץ לי לעשות בדיקות, ואכן מצאו לי חיידק בקיבה. הרופא רשם לי 18!! כן כן שמעתם נכון, שמונה עשר כדורים ביום כדי להיפטר מהחיידק הטורדני וכדי להרגיש טוב יותר. אז נפטרתי מהחיידק, אך הכאבים לא פסקו. חזרתי שוב לרופא, חסרת אונים, והוא הציע לי לעשות בדיקת רגישות לחלב. עשיתי. לצערי (היום אני מודה על כך, ואומרת שלשמחתי!) התוצאות היו חיוביות. "הפסיקי לצרוך חלב ולא תכאב לך הבטן" כך אמר הרופא. "ומה באשר לגבינות ומעדנים?" שאלתי, ופה הרופא לא היה ממש ברור, תנסי על עצמך ותראי מה עושה לך כאב בטן. ממש שפן ניסיונות.

יצאתי מחדרו של הרופא והרגשתי כי חרב עלי עולמי. איך אפסיק עם קורנפלקס עם חלב שממלא חלק ניכר ביומיום שלי? לשמחתי הרבה נתקלתי בספר המצוין של ד"ר אבני "שוטי החלב". הקריאה בספר גרמה לי להבין שהימנעות מחלב יכולה רק להועיל לי ולשפר את איכות חיי! הודות לספר הזה, הפסקתי לצרוך חלב אך עדיין אכלתי גבינות, פיצות וכו'.

ושוב חזרו כאבי הבטן, בצר לי ניגשתי שוב לרופא שהפעם אמר לי לעשות בדיקת ציליאק, ומשזו יצאה שלילית פשוט הודיע לי "גברת, יש לך מעי רגיז". אני חושבת שזה התירוץ שלהם לכל מה שהם לא יודעים. מעי רגיז. התרגזתי למשמע התשובה וכששאלתי מה עלי לעשות נאמר לי פשוט להימנע ממה שלא עושה לי טוב, מאוכל מטוגן וכדומה.

הרגשתי אבודה. איך אדע מה לעשות? ומה זו התשובה המתחמקת הזו? משלא פסקו כאבי הבטן פניתי הפעם לרופא נטורופתי. הוא ישב איתי שעה וחצי והסביר לי מה מותר לי לאכול ומה לא ומדוע, ענה בנדיבותו על כל השאלות שלי והיה סבלני לשאלותיי גם בתום הפגישה, במייל. אחת ההוראות שנתן לי המטפל הטבעי היה להימנע מחיטה. שוב הרגשתי שחרב עלי עולמי. מה אוכל לאכול? שאלתי אותו, הרי חיטה זה הכל!! הוא עזר לי וכיוון אותי למזונות שמותרים לי, ותאמינו לי שיש הרבה! ולאחר הפגישה אתו נתקלתי בספר הנהדר "בטן של חיטה". ספר זה נתן לי את הקביים גם לדעת יותר וגם מה לאכול, איך להכין ואיך ליהנות ממה שמותר לי לאור המגבלות החדשות.

בהמשך נחשפתי לספרון "הבריאות בידינו" מאת ד"ר שאול טל. ספרון זה נתן לי את הכח לשנות את חיי. הספרון גרם לי להבין כמה אני לא יודעת, כמה ידע חסר לי, ואת הכח לשנות. בעקבות הפרק בספרון שדיבר על פעילות גופנית כדרך חיים החלטתי להתחיל לעשות את הספורט שאני יכולה- הליכות, ללכת ברגל לעבודה וכדומה.

זה עוד לא הסוף, כבת לאמא חולת סכרת, החלטתי שלי זה לא יקרה! אני לא אהיה שם! הספרון גרם לי להבין שאפשר גם אחרת. אפשר להחליט לא להיות חולים הודות לתזונה נכונה ואורח חיים בריא יותר! רכשתי את הספר "יהיו מזונותיך תרופותיך" ואת הספר "האמת על התרופות" ואני מרגישה על דרך המלך לחיים בריאים, טובים וארוכים יותר ובטוחני שביום מן הימים (לא רחוק היום ב"ה) אשחרר את אימי מהתלות בתרופות לסכרת ואגרום לה להירפא באמצעות תזונה נכונה. ואני? מרגישה מצוין הודות לתזונה טובה, אכילה טובה, ספורט וידע שצברתי הודות לספרים הנהדרים של פוקוס!

ממליצה לכולם לקרוא ולא להתייאש מנבואות הזעם של הרופאים. 

הבריאות בידיים שלנו!!