חום אצל ילדים - הגנה או סכנה?

חום הוא תסמין נפוץ בקרב ילדים ואינו מצביע לרוב על מחלה חמורה. בדרך כלל, החום הוא מנגנון ההגנה הטבעי של הגוף נגד זיהום. רופא ילדים אמריקאי ידוע, מרגיע ונותן הנחיות להתמודדות נכונה

מתוך הספר: כיצד לגדל ילד בריא למרות הרופא שלך

האם אתם דואגים כשלילדכם יש חום ומיד פונים אל הרופא? הורים רבים עושים זאת, משום שאנשי המקצוע בתחום הרפואה –רופאים ואחיות – גרמו להם להאמין שחום מסוכן תמיד. רופאים גם חיזקו את הרעיון השגוי שרמת חומו של ילד היא המדד לקביעת חומרת מחלתו. לכן כ-30% מחוליו של רופא הילדים מגיעים אליו בגלל חום.אם תפנו אל רופא הילדים ותאמרו לו שילדכם חולה, בדרך כלל השאלה הראשונה שלו תהיה, "האם מדדתם את חומו?" בין שתגידו לו שיש לו °38 או °40, קרוב לוודאי שיגיד לכם לתת לו אקמול ולהביא אותו למרפאה. טקס זה משותף כמעט לכל רופאי הילדים. אני חושב שיש ביניהם כאלה שמבצעים אותו אוטומטית ויגיבו כך גם אם תגידו שיש לו °42! מה שמטריד אותי הוא שהם שואלים את השאלה הלא-נכונה ונותנים את העצה הלא-נכונה. עצם העובדה שהם שואלים קודם כול על החום מרמזת כאילו טמון בו משהו מסוכן. אחר כך הם גם נותנים לכם מרשם לאקמול, ואתם מגיעים למסקנה הבלתי נמנעת שהכרחי ורצוי להוריד את חומו בעזרת תרופות.חום גבוה עשוי לשמש רמז שיעזור לרופא באבחון. הבעיה היא שלעתים קרובות מייחסים לחום חשיבות רבה מדי. הרופא בודק את התיק הרפואי, עוטה על פניו הבעה של דאגה כנה ואומר ברצינות רבה, "הממם, °38. ובכן, כדאי לנו לעשות משהו בקשר לכך!"שטויות – שגם מטעות – משום שגם אם יש לילד חום, לא תמיד הרופא צריך לעשות משהו בקשר כך. אם אין תסמינים נוספים כגון אי-שקט רב, התנהגות חריגה, קשיי נשימה ואחרים, שעשויים להצביע על מחלות קשות כגון אסכרה (דיפטריה) ודלקת קרום המוח (מנינגיטיס), הרופא צריך רק לומר לכם שאין סיבה לדאגה ולשלוח אתכם עם הילד הביתה.לאור העיסוק הרב והמטעה של רופאים בחום הגוף אין זה מפתיע שרוב ההורים, שנשאלו על כך בסקרים, סיפרו שהם מפחדים ממנו מאוד, ושרמת דאגתם עולה עם כל מעלה נוספת במדחום. דאגה זו מוצדקת רק לעתים רחוקות. תוכלו לחסוך לעצמכם הרבה חרדת חינם ולמנוע מילדכם בדיקות מיותרות, צילומי רנטגן ותרופות שעלולות להיות מסוכנות, אם תזכרו כמה עובדות בסיסיות על חום גוף. אלה הן אמיתות שכל רופא חייב להכיר, שרבים מעדיפים להתעלם מהן, ורובם נמנעים מלספר לכם עליהן: 

ילד מודד חום

המדריך המקוצר של ד"ר מנדלסון לטיפול בחום

1. אם ילדכם בן פחות מחודשיים וחומו עולה על °37.8, התקשרו אל הרופא שלכם. החום עשוי להיות תסמין לזיהום שנוצר עוד ברחם או במהלך הלידה. חום אצל תינוקות שזה עתה נולדו, כל כך חריג שכדאי לכם לפנות לרופא כאמצעי זהירות וכדי להבטיח את שלוות נפשכם.

2. כשהילד גדול יותר אין צורך לפנות לרופא אלא אם החום אינו יורד תוך שלושה ימים, או שהוא מלווה בתסמינים כגון הקאה, שלשול, קשיי נשימה, שיעול שאינו מפסיק במשך כמה ימים ועוד תופעות שאינן קשורות בדרך כלל להצטננות רגילה. פנו גם לרופא אם הילד מפגין אי-שקט רב, עצבנות, חוסר תשומת לב, או מתנהג ונראה כאילו הוא חולה מאוד.

3. גם אם החום אינו גבוה התקשרו אל הרופא שלכם אם הילד מתקשה לנשום, מקיא שוב ושוב, רועד, מתעוות או מבצע תנועות מוזרות, או שיש מרכיבים מדאיגים אחרים בהתנהגותו או במראהו.

4. אם הילד סובל מצמרמורת כשיש לו חום, אל תכסו אותו בשמיכות נוספות. כך רק תגרמו לחום לעלות במהירות רבהיותר. אינכם צריכים לדאוג בגלל צמרמורת משום שהיא תגובה נורמלית של הגוף. לילד לא קר. זהו חלק ממנגנון ההגנה שבעזרתו מסתגל הגוף לחום גבוה יותר.

5. אם לילד יש חום עודדו אותו לנוח. אל תהפכו אירוע של שינוי טמפרטורה להצגה גדולה מדי. אין צורך רפואי להחזיק אותו במיטה או אפילו בתוך הבית אם מזג האוויר נוח. האוויר הרענן ופעילות מתונה ישפרו את מצבו ויקלו עליכם להתמודד אתו, ומחלתו לא תחמיר בשל כך. אבל נסו למנוע ממנו מלעסוק בפעילות מאומצת.

6. אם יש לכם סיבה להאמין שהחום אינו תוצאה של זיהום אלא גורם אחר, כגון מכת חום או רעל, פנו מיד לחדר מיון. אם אין חדר מיון בסביבתכם פנו מיד לרופא הקרוב.

7.התעלמו מעצת הסבתא להאכיל את הילד כשהוא מצונן ולהרעיב אותו כשיש לו חום. תזונה היא חלק חשוב בהחלמה מכל מחלה. אם ילדכם מסוגל לאכול, האכילו אותו בין שיש לו חום או הצטננות, משום שבשני המקרים גופו שורף את מלאי החלבונים, השומנים והפחמימות שבו ויש למלא מחדש את המאגרים. אם הילד מסרב לאכול תנו לו נוזלים כגון מיץ פירות שיש לו ערך קלורי כלשהו או מרק חם.חום ותסמינים אחרים שקשורים בו עלולים לגרום לילדכם לאבד נוזלים בכמות גדולה.

כדי למנוע את התייבשותו ודאו שהוא שותה הרבה מאוד נוזלים. אתם יכולים לתת לו מיץ פירות, אבל אם הוא מסרב לשתות אותו, תנו לו כל נוזל אחר שהוא מוכן לשתות. מעקב מעולה אחר מצב הנוזלים שבגופו הוא בדיקת לחות הפה והלשון וכן צבע השתן. לשון לחה ושתן לא כהה מצביעים כי הילד לא יבש. אל תכפו עליו שתייה ללא הרף, אך אל תשכחו את חשיבות המים.

 ספרים נלווים: 
דלג לתוכן מרכזי