הגישה והטיפול הטבעי לפוגשי סרטן על פי הרמב"ם

במהלך לימודי הרפואה, הבין ד"ר גיל יוסף שחר כי לרפואה המודרנית אין תחליף במצבי חירום המצריכים חדר מיון, אשפוז או ניתוח דחוף. ויחד עם זאת, אין לרפואה מענה שורשי ויסודי למחלות הכרוניות שהן עיקר התחלואה המודרנית.

לאחר סיום לימודיו הוא התמחה ברפואה תזונתית והקים את המרכז לרפואת הרמב"ם, עם המטרה לקדם רפואה טבעית מבוססת מדע.

ד"ר שחר מצטט בהרצאתו את כללי הרפואה של הרמב"ם שנכתבו לפני יותר מ 800 שנה ועדיין תקפים כיום:

הרמב"ם ידע כי גוף האדם מסוגל לרפא את עצמו מכל מחלה ותפקיד הרופא הוא לא לרפא מחלות, אלה ללמד את המטופל איך לרפא את גופו - מה לאכול ולשתות, איך לנשום, איך לישון ואיזה פעילות גופנית לעשות, כך שייווצרו התנאים האופטימליים עבור התאים, הרקמות והאיברים לרפא את עצמם.

הרמב"ם רואה את עצמו כמאמן הבריאות של המטופל.

הרמב"ם כתב הנחיות ברורות לרופא "ולא ישכח לעולם לחזק הכוח הטבעי במזון", כלומר הרופא חייב להתחיל מהנחיות הכוללות מזונות שכדאי למטופל להעדיף או להימנע והרגלי אכילה אשר יביאו לחיזוק של מערכות הגוף. "וכן לחזק את הכוח החיוני, עם כלי הניגון, לספר לחולים סיפורים משמחים שירחיבו את ליבו, ולחדש חידושים שיסיחו את דעתו ויצחק מהם, הוא וכל חבורתו". הרופא בעייני הרמב"ם תפקידו גם לדאוג לרווחה הנפשית של המטופל.

ד"ר גיל יוסף שחר

הרמב"ם מתייחס לנושא מהותי בטיפול בסרטן, הוא כותב שהמטופל חייב להקיף את עצמו באנשים חיוביים שמאמינים בו ותומכים בו בתהליך הריפוי  וכן להרחיק מעליו אנשים שמחלישים את רוחו.

גיל מסכם את תורתו של הרמב"ם בציטוט אחד "צריך אדם להסית את עצמו מהדברים המענגים את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המבריאים".

לפעילות הגופנית יש חשיבות רבה בטיפול ומניעת מחלות, לרבות סרטן. הרמב"ם ידע שלאנשים יש "הנהגות רעות", כלומר הרגלים שליליים. ויחד עם זאת, הרמב"ם מדגיש שגם אם לאדם יש הרגלים שפוגעים בו, הקפדה על פעילות גופנית עשויה להקטין את הנזק של אורח החיים שלו.

מחקר משנת 2012 מצא שפעילות גופנית הביאה לירידה של כ 40% בתמותה של חולות בסרטן השד או חולים בסרטן המעי הגס. פעילות גופנית יכולה להיות יוגה, צ'י קונג או פעילות אירובית.

אני לא מה שאני אוכל, אני מה שאני סופג

אנשים רבים אוכלים מזון בריא, אך בצורה לא נכונה. מצב זה אינו מאפשר ספיגה אופטימלית של רכיבי המזון הדרושים לגוף לתהליך הריפוי.

הרמב"ם מתייחס למספר גורמים המשפיעים על תהליכי עיכול:

• איכות המזון – בחירת מזון שנכון לאדם
• כמות המזון – הפסקת הארוחה בזמן
• עיתוי האכילה – אכילה בשעות שמתאימות לעיכול

איכות המזון

הרמב"ם מדגיש את החשיבות של בחירת מזונות שיטיבו עם האדם. לגבי החריגות התזונתיות, הוא מסביר שעדיף לאכולקצת מזון רע לעיתים רחוקות, מאשר הרבה מזון טוב בכל ארוחה. ד"ר שחר ממליץ לאכול מהמזונות הבעייתיים לעיתים רחוקות באירועים מיוחדים.

כמות המזון

הרמב"ם כתב "שלא ישבע האדם". כלומר, תחושת השובע נגרמת רק כאשר הקיבה מלאה עד קצה היכולת שלה, ומצב זה אינו מאפשר עיכול תקין של המזון בארוחה.

בתהליך העיכול מופרשים מדפנות הקיבה חומצה ואנזימי עיכול חשובים. תחושת שובע נגרמת כאשר קיימת מתיחה של דפנות הקיבה. כלומר, הקיבה מלאה לחלוטין בעיסת מזון. בשלב זה קיים קושי לאנזימי העיכול להגיע למרכז עיסת המזון. מזון שאינו פורק לחלוטין מגיע למעיים ושם הוא עלול להיספג ללא פירוק מלא ולפעול כרעל בגוף שלנו.

עיתוי האכילה

הרמב"ם כתב "ולא ישן סמוך לאכילה, אלה ימתין לאחר האכילה כמו שלוש או ארבע שעות". כלומר, מומלץ לאכול עד שלוש שעות לפני שנת הלילה. יש לכך סיבות שונות, אחד ההסברים היא שרירית מערכת העיכול חשופה לרעלים רבים במהלך היום, ובזמן עיכול אין לה אפשרות לסלק רעלים. הזמן בו תאי ריריות העיכול עוברים תהליכי הוצאת פסולת ושיחלוף הוא לרוב בזמן השינה. כאשר אדם אוכל סמוך לזמן השינה, מערכת העיכול תהיה עסוקה בפירוק המזון ולא בסילוק רעלים.

בנוסף, במהלך שנת הלילה, מערכת החיסון מפעילה את אחד הזרועות שלה – תאי Natural killers שתפקידם הוא מציאת תאים סרטניים ונטרול שלהם. אכילה לפני שנת הלילה תגרום לכך שהגוף יפנה יותר משאבים לעיכול הארוחה במקום להפעלה של מערכת החיסון. 

צביקה ראובן הוא נטורופת בקופ"ח מאוחדת משלימה במחוז צפון - http://www.zvikaclinic.co.il

 ספרים נלווים: