סיפור הבריאות של אריה אורגד

השדר הוותיק אריה אורגד מספר כיצד נגמל בהדרגה ממוצרי חלב בהשראת הספר "שוטי החלב", ולמה פנה לרופאת המשפחה שלו בשאלה: "האם את מודעת לעובדה שמה שאת אינך יודעת על רפואה תזונתית עלול להרוג אותי?
דאגה חולנית, מתמדת ומוגזמת של אדם למצב בריאותו קרויה בשם "היפוכונדריה". אך מהו ההפך מהיפוכונדריה? יש לא מעט בני אדם שאינם מוטרדים כלל ממצב בריאותם, גם כשזה איננו טוב במיוחד, והם אף אינם עושים דבר על מנת לשפרו. עד לאחרונה נמניתי עם הקבוצה הזו. ואולם, למרות שלא הקפדתי על קיומם של כללים מקובלים לשמירה על בריאות טובה, היה לי עניין רב בסוגיות של בריאות, בעיקר מן ההיבט המדעי. את הספר  "20x5 שנות בריאות", של ד"ר ד.ק. ג'ארביס, שהיה לרב-מכר בארה"ב ובאירופה, קראתי מיד עם צאת תרגומו העברי לאור לפני כ-35 שנה. מדי פעם חזרתי ועיינתי בו. לא כדי לעשות את מה שמומלץ בו, אלא מתוך התפעלות מן האמת המדעית הפשוטה שהוא מציג.

בעשור האחרון החלו להופיע לא מעט ספרים חשובים  שעניינם שמירה על בריאות טובה, רובם בהוצאת "פוקוס". אני מציין בכוונה את שם המו"ל (ולא נתבקשתי ע"י איש לעשות זאת) כי לדעתי ראוי הוא  לבוא על הברכה בזכות החלוציות בתחום ושיעור ההיקף. אחד מן הספרים הרבים שראו אור ב"פוקוס" הוא שוטי החלב. מחברו, ד"ר אריה אבני, בחר לספרו שם שנון וקולע, שיש בו כדי להעיד בשתי מלים בלבד על תוכנם של 271 עמודיו. ואתה שואל את עצמך: אם החלב אכן מזיק לבריאות, כיצד ייתכן שהממסד הבריאותי (משרד הבריאות, בתי החולים המובילים, בכירי הרופאים) אינם משמיעים את קולם בעניין?
 
אורגד בעבודה (צילום: אבי יפה - אולפן הקלטות ירושלים)
 
נוטשי החלב

אין בידי תשובה לשאלה בעייתית זו, והסוגיה בוודאי ראויה לבירור מעמיק במקום אחר. ואולם, אני, שהייתי צרכן חלב כבד, לרבות שוקו ושייקים לסוגיהם, נטשתי את ההתמכרות הזו. הספר עשה את שלו, ולא רק הוא. סדנת בריאות מעולה בהדרכתו של הדוקטור ערן אשחר שבה השתתפתי, השפיעה עליי לשנות את תפיסתי ולהבין את משקלה המכריע של התזונה הנכונה בשימור בריאותנו.

אט-אט אני מתחיל לאמץ כללים של תזונה נכונה, המושתתים בעיקר על המקובל בעולם הנטורופתיה. שינוי תפיסת עולם מעין זה הוא תהליך קשה ואיטי, אך התגמול הבריאותי הוא מהיר ומוחשי. באחד מביקוריי השנה אצל רופאת המשפחה שלנו שאלתי אותה בבדיחות הדעת: "האם את מודעת לעובדה שמה שאת אינך יודעת על רפואה תזונתית עלול להרוג אותי?" היא הייתה המומה מן השאלה, אך מהר מאד התעשתה ושאלה: "אתה פוחד?" "לא", עניתי לה  ושלפתי מן התיק שלי את הספר של ד"ר ריי סטראנד מה שהרופא שלך אינו יודע על רפואה תזונתית עלול להרוג אותך.

"עכשיו אני מבינה מנין המצאת את זה", אמרה בחיוך של הקלה, "זה בסך הכול עוד ספר." "כן," השבתי, "נכון,  זה בסך הכול עוד ספר, אבל אולי את מעוניינת לקרוא היום את מה שיספרו לנו בעוד 20 שנה?" שאלתי והנחתי על שולחנה ספרון שכותרתו "הבריאות בידינו – בואו לקרוא היום את מה שיספרו לנו בעוד 20 שנה". "בוא נבדוק אותך קודם, הרי לשם כך באת," הייתה התשובה.

בביקורי הבא אצלה, כעבור שבועות אחדים, החזירה לי את הספרון ואמרה: " קראתי. אני חייבת לומר שלמדתי כמה דברים. תודה."