זה לא מה שאתה אוכל - זה מה שאוכל אותך

בהרצאתה של ג'ון ג'ייקובס, מומחית לטיפול רגשי - גופני, מתגלה בפנינו מערכת היחסים העמוקה והמורכבת בין הרגשות לאוכל או במילים אחרות - מה עושים עם אכילה רגשית?

מתוך כנס "אוכלים בריא 8"

בחירות האוכל שלנו בעולם המערבי, מנוהלות על ידי רגשות לרוב (להבדיל מהישרדות) ועל כן אינן משרתות אותנו ובעלות השלכות משמעותיות.

אלו גורמים משפיעים על החלטות המזון שלנו?

תהליכים חברתיים ותרבותיים

בסוף שנות ה-80 התרחשה עליה חדה באחוזי ההשמנה עקב:

1. כניסת המזון המהיר והמתועש באופן נרחב.
2.  כניסת הטלוויזיה לבתים והשימוש הנרחב ברכבים שתרמו להיווצרות אורח חיים יושבני.
3. עליה בפרסומים שקושרים בין רגשות לבין מוצרי צריכה.

נורמות של התנהלות רגשית

1. בחברה בה אנו חיים, המודל להצלחה וחוזק הוא איפוק רגשי ואילו הפגנת רגשות נתפסת כחולשה.
2. היעדר הקניית כלים לניהול רגשי בריא.

כל אלו תרמו להיווצרות מגפה עולמית של השמנה כשאחד הגורמים העיקריים לה הוא אכילה רגשית.

אז מה אפשר לעשות בנוגע לאכילה רגשית?

 לרכוש כלים וללמוד כיצד לנהל את התהליכים הרגשיים הללו ולהבריא את מערכת היחסים עם אוכל.

מהי אכילה רגשית?

כל אכילה שאינה מונעת מהישרדות, מונעת על ידי רגשות. הקשר הרגשי לאוכל נוצר עוד בינקות ומתחזק בילדות, לדוגמא - הענקת ממתק כפרס על התנהגות טובה.

מהם מאפייני האכילה הרגשית?

1. רעב רגשי מופיע בפתאומיות ודורש סיפוק מידי אך רעב גופני מופיע בהדרגה.
2. רעב רגשי דורש מזונות ספציפיים (לרוב עתירי סוכר ופחמימות).
3. אכילה רגשית גורמת לאכילה בהיסח דעת כמו אכילה מול הטלוויזיה.
4. רעב רגשי לא מסופק לאחר האכילה.
5. הרעב הרגשי מגיע מהראש, מעין קול פנימי שדורש שנאכל עכשיו את העוגה או השוקולד.
6. אכילה רגשית מייצרת שיח פנימי רב. עיסוק מחשבתי תמידי באוכל ובאכילה (מה לאכול, איך, מתי, כמה ועוד) ורגשות אשמה, חרטה, הלקאה עצמית ובושה לאחר האכילה.

מערכת היחסים בין רגשות לאוכל

מערכת היחסים בין אוכל ורגשות מאופיינת במספר היבטים:

ביו-כימי

1. אוכל עשיר בסוכר גורם להפרשה מוגברת של מוליכים עצביים כמו סרוטונין ודופמין והם קשורים בעונג והרגשה טובה.

2. המוליכים העצביים הללו מפחיתים את רמת הורמוני הסטרס ועל כן אנחנו חושקים בסוכר במצבי לחץ.

3. צריכה מוגברת של סוכר משבשת וויסות תקין של שובע ורעב.

עצבי

רגשות יוצרים עוררות עצבית הגורמת לתחושות פיזיות. למשל, כעס מתבטא בתחושה של בעירה ואהבה מתוארת כפרפרים או זרמים נעימים. לפיכך, כשאנו חווים רגש לא נעים הבא לידי ביטוי בתחושה פיזית לא נעימה, אנחנו מבקשים להפסיק אותה על ידי אכילה.

אכילה פועלת כהסחת דעת ובנוסף עוזרת לנו להדחיק ו"לדחוף" את הרגשות פנימה.

פסיכולוגי ואסוציאטיבי

1. נחמה: כשאנחנו אוכלים משהו שיש לו קשר אסוציאטיבי לזיכרון נעים, הזיכרון עצמו הוא זה שגורם לתחושה הטובה. מתוך ההבנה הזאת ניתן למצוא חלופות לאוכל שמתקשרות לזיכרון נעים.
2. שכר ועונש: כילדים, חווינו את זה במקרים בהם נתנו לנו פרס על התנהגות טובה ועונש על התנהגות פסולה. כמבוגרים אנחנו מנציחים זאת כשאנחנו אומרים לעצמנו "עשיתי עבודה טובה, מגיע לי משהו טעים" כדרך לתגמל את עצמנו או לחילופין להעניש את עצמנו על ידי הימנעות מאוכל כי היינו "לא בסדר" כמו במקרים של הפרעות אכילה.
3. אוכל כתחליף להתמודדות עם עימותים וצרכים רגשיים: אנשים שמשתמשים בהשמנה כדרך להרגיש נוכח וחשוב או כאמצעי להרחיק ולדחות אנשים.
4. כוח האמונה: האמונות שלנו לגבי האכילה שלנו באות לידי ביטוי בתוצאות ולכן שינוי האמונות הכרחי.

אכילה רגשית היא לא הבעיה אלא דרך התמודדות לא יעילה ובעייתית לפתרון בעיות רגשיות.

הקשר בין אכילה רגשית לאיזון פנימי

הגוף מקיים מערכת יחסים עם הסביבה שבה יש אינפוט - דברים שנכנסים ואאוטפוט - דברים שיוצאים והאיזון ביניהם הכרחי לבריאות הנפשית.

לכל אחד יש סף, כמה אינפוטים הוא יכול להכיל לפני שהוא מגיע לקצה.

דרכי התמודדות שכיחות כשמגיעים לסף

1. שחרור אינפוטים: שחרור האנרגיה החוצה בעזרת צעקות, בכי, דיבור וכולי.
2. חסימת אינפוטים: הפחתה של כמות האינפוט הנכנסת על ידי הסתגרות וצמצום אינטראקציות חברתיות כמו במצבים של דיכאון או מחלה.
3. הסחת דעת: בעזרת סמים, אלכוהול, צפייה בטלוויזיה, מין, עבודה וכמובן אכילה.

אז מהו הפתרון לאכילה רגשית?

1. התמודדות עם רגשות שליליים

א. מודעות: התבוננות בשיח הפנימי, בקולות, בחשקים ובמצבי הרוח.

ב. קבלה: אחרי שהתוודענו לרגשות לא נעימים, חשוב לקבל אותם. בתרבות שלנו ישנה חלוקה בעייתית לרגשות חיוביים ושליליים. כשיש משהו שלילי, אנחנו לא רוצים להשתייך אליו, מה שיוצר הדחקה והסתרה גם בינינו לבין עצמנו.

בריאות רגשית נובעת מתוך קבלה את כל מנעד הרגשות ומתן לגיטימציה עצמית לכך.

ג. נוכחות: לאפשר לתחושות לא נעימות להתקיים.

ד. פריקה: מוטב לפרוק את המתח המצטבר בעזרת פעילות גופנית.

ה. הבעה: להביע את הרגשות.

1. מניעת הגעה לסף

א. מודעות: מתי ולמה אני מגיע לסף.

ב. ויסות עצמי: לבדוק עם עצמנו, מה אנחנו צריכים ומה עוזר לנו לפרוק ולצמצם את ההגעה לסף. 

5 כללי ברזל למערכת יחסים בריאה עם אוכל

1. ניהול רגשות: לקחת אחריות על הדרך בה אנחנו בוחרים לראות את הדברים.
2. הפוגת נשימה: לעצור ולהתבונן, רגע לפני קבלת החלטות לגבי אוכל.
3. תיעדוף: בזמן ההפוגה לחשוב, מה יותר חשוב לי והאם האוכל הזה משרת את מה שחשוב לי?
4. תכנון - לתכנן ולהכין מראש את האוכל.
5. תרגול והתמדה - פעילות גופנית לפחות 3 פעמים בשבוע ולמצוא שותף לדרך.

בת חן נקטלוב - יועצת ופועלת לקידום בריאות וחירות באמצעות טבעונות בריאה, טעימה, צבעונית וחיונית.
לדף "בת חן נקטלוב - בריאות מהצומח"

 ספרים נלווים: