האם בלוטת התריס שלכם עולה באש?

מתוך הספר: האמת על בלוטת התריס

מחלה של בלוטת התריס היא למעשה מחלה דלקתית. מבחינתי, אין זה משנה אם יש לכם תת-פעילות של הבלוטה (כשהיא אינה מייצרת מספיק הורמון תריס) או שאתם סובלים מעמידות להורמון התריס (כשהבלוטה מייצרת מספיק הורמון תריס, אך גופכם אינו מפעיל אותו בתאים). שני המצבים מעידים על קיומה של דלקת בגוף. חשוב שתדעו זאת כדי להחלים, ולכן, למרות שאינני אוהבת להיכנס לפרטים מדעיים, אני חייבת להרחיב על כך. הגוף שלנו מייצר חומרים כימיים דלקתיים, הקשורים למסלול שנקרא NFkB )(nuclear factor kappa B, או גורם גרעיני קאפה B. חומרים דלקתיים ומכאיבים אלה ידועים יותר בשמם המדעי "ציטוקינים". אתם יכולים להתייחס אליהם כאל ניצוצות שמציתים אש קטנה ועקשנית בבלוטות וברקמות שלנו.

למה שהגוף שלנו יעשה לנו דבר מרושע כל כך? מדוע הוא מייצר את כל החומרים הכימיים האלה שגורמים לכאב ודלקת? הוא עושה זאת מכיוון שהוא נחשף למשהו שהוא לא אוהב או שיש לו תגובה אלרגית למשהו, וכתוצאה מכך נוצרים הניצוצות הדלקתיים. הגוף שלנו מתמודד עם גורמי לחץ מכל הסוגים. הוא מצוי במצב של דלקת תמידית (שריפה ממושכת) שמקורה בתזונה, בתרופות (חומרים כימיים, למעשה), בחומרים מזהמים באוויר שמקורם בניקוי יבש ובשטיחים, למשל, ובקשרים אישיים רעילים. כל כך הרבה דברים יכולים להצית אש בבלוטה הקטנה והעדינה שלנו! מצב זה מאובחן בדרך כלל כמחלה אוטואימונית של בלוטת התריס – מחלת גרייבס או השימוטו (ארחיב על כך בפרקים 10 ו-17).

אין זה משנה מבחינתי אם אובחנתם כסובלים ממחלה אוטואימונית של הבלוטה או לא. בכל מקרה, בלוטת התריס שלכם "עולה באש" בגלל הציטוקינים, ולכן, רצוי שתמשיכו לקרוא.

התהליך הדלקתי הזה מתרחש בכל הגוף, והוא מדכא את פעילותה של מערכת חשובה בגוף שנקראת "ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-בלוטת התריס", או בקיצור ציר ה-HTP. התוצאה הסופית של התהליך היא שאנחנו מרגישים עייפים, מדוכאים, שחוקים ומיואשים. אנחנו מתקשים לרדת במשקל, בוכים בקלות ונבהלים כשקווצות שיער גדולות נושרות מאיתנו כשאנחנו מסתרקים. כמו כן, העור שלנו מתייבש, אנחנו אוגרים נוזלים וסובלים מקור כל הזמן. אצל נשים, התסמינים כוללים גם דימום וסתי מוגבר וסיכון גבוה להפלות. אתם מבינים למה אני חותרת? דלקת מערכתית ורמות גבוהות של ציטוקינים משבשות את פעילותה של בלוטת התריס וגורמות לתסמיני מחלה רבים (ראו טבלה). הבעיה היא שבמצב כזה, רמות ה-TSH שלכם עשויות להיות תקינות לחלוטין (פחות מ-5, לפי ערכי הבדיקה המקובלים), ולכן, ייתכן שתקבלו אבחנה של פיברומיאלגיה ולא תדעו מה מתרחש אצלכם באמת – הפרעה בתפקוד של בלוטות האדרנל. עם עמידות להורמון התריס. רוב האנשים מרגישים טוב יותר כשרמות ה-TSH שלהם נעות סביב 1.0. זהו ערך שונה לחלוטין מערכי הייחוס המקובלים כיום.

אחד המחקרים מצא כי זריקה של סוג מסוים של ציטוקין הגורם לכאבים הובילה לירידה ברמות ה-T4 החופשי, ה-T3 החופשי וה-TRH (הורמון משחרר תירוטרופין) למשך 5 ימים! מחקר אחר הוכיח שעלייה ברמת ה-CRP (C-reactive protein)* גרמה לירידה בתהליך ההמרה של T4 ל-T3. במילים אחרות, החומר הכימי הדלקתי הזה הוביל לירידה בתהליך ההובלה וההמרה של הורמון התריס.

בקיצור, המטרה שלנו צריכה להיות להפחית את הדלקת, ולא ליצור אותה. יש דרכים רבות לעשות זאת. לדוגמה, אנחנו יכולים לאכול מזונות טריים ואורגניים, לצרוך תבלינים נוגדי דלקת (כורכום, למשל) ולהימנע מגורמים "משבשי פעילות" – חומרים, הרגלים ומצבים שמזיקים לבלוטת התריס.