ניכור הורי והסתה של ילדים בהליך הגירושין

מתוך הספר: ארגז כלים למתגרש

ניכור הורי הוא תופעה חדשה למדי, ודאי בתחום הפסיקה המשפטית. משמעותה היא שאחד ההורים מסית (מנכר) את הקטין או הקטינים כנגד ההורה האחר. לעתים התהליך הוא איטי, לעתים סמוי מהעין, ודאי בשלביו הראשונים. ראשיתו היא שאחד ההורים מדבר ללא הרף בגנות ההורה האחר, לא בהכרח בפנייה לילדו, אבל בנוכחותו או לפחות בקרבתו. הוא עושה זאת בשיחות עם קרובי משפחה, חברים, שכנים, ולכאורה מדבר בתום לב ולעתים אף לא מתכוון להסית את הקטין נגד ההורה האחר, או לפחות אינו מודה בכך בפני עצמו, אך עם זאת אינו מקפיד שהילד לא ישמע את הדברים ומעורר בהדרגה אנטגוניזם אצל הקטין כלפי ההורה האחר.

במקרים שבהם ההליך נמשך ומחמיר, הוא מביא לניכור הורי. זהו מצב שבו הילד מפתח כעס ואיבה לאחד ההורים, ואף מסרב לקיים עמו קשר ומאשים רק אותו בפירוד ובפירוק התא המשפחתי.

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

במקרים קיצוניים אף קיימים הורים שמעודדים בגלוי את ילדם הקטין לומר דברים נגד ההורה המנוכר; דברים שעלולים להתדרדר עד כדי האשמות מצד הילד כלפי ההורה המנוכר בדבר אירועי אלימות ואף תקיפות מיניות שלא היו ולא נבראו.

באחד התיקים בהם טיפלתי הפכה אֵם את ההסתה לסוג של משחק. היא אמרה לאחת מילדותיה: "ככל שיעבור זמן רב יותר שבו לא תדברי עם אבא בטלפון תקבלי פרס, ככל שתתאפקי ולא תראי את אבא תקבלי פרס גדול יותר, ככל שתנתקי לאבא שיחות טלפון בפנים יגדל הפרס עוד יותר."

ההסתה נמשכה עוד ועוד עד שהילדה סירבה לקיים כל קשר עם אביה, וכשנאלצה לבוא בעל כורחה לקיום המפגשים עם אביה, חלה כעבור זמן עוד החמרה במצבה.

צילום: 123RF

כאשר כלו כל הקיצין, הונחה האב להטמין מכשיר הקלטה בתיק של הילדה כדי לעקוב אחר התנהגותה (אקט אשר מבוצע אך ורק במצבים קיצוניים), וכך גילינו את ההסתה השיטתית מצד האם ואת "משחק הפרסים" המזעזע שיצרה.

הגשנו את ההקלטה לבית המשפט (למרות החשש, שכן הקלטת קטינים היא מעשה בעייתי מבחינה חוקית), והשופטים האזינו והשתכנעו שהאם מזיקה לבתה עקב איבתה לבן זוגה לשעבר. לפיכך, המשמורת על כל שלושת הילדים הועברה במלואה מהאם אל האב. תחילה הילדים כעסו עליו, אך ככל שעבר הזמן התחזק הקשר, וכיום האב מגדל את כל ילדיו בנחת ובבריאות.

אך יש לזכור שלא בכל תיק תמונת המצב היא כה ברורה וחדה. לעתים ההסתה מתוחכמת בהרבה מאשר במקרה המתואר ולכן יש להניח בערנות אצבע על הדופק.

להלן הסימנים הבולטים לכך שאחד מילדיכם מוסת נגדך:

 O      הוא מטיח בך האשמות בתחומים שבדרך כלל הם עניין של מבוגרים.

 O      הוא בא בטענות על אודות דברים שאינך רגיל לשמוע ממנו.

 O      הוא משתמש בשפת מבוגרים ("אתה לא רוצה אותי", "אתה לא אוהב אותי").

פעמים רבות ילדים מעמיסים ביוזמתם את האחריות ההורית על כתפיהם הצרות, אך יש להבחין בין מקרים מתונים וסטטיים ובין תופעות ממאירות שמחמירות את המצב בלא שליטה.

ניכור הורי הוא אחד הגורמים לתופעה המכונה "ילד סרבן". זהו ילד שמסרב ליצור קשר עם אחד מהוריו בעת הליך גירושין (ברוב המקרים מדובר באב, אך יש המסרבים דווקא לאם).

כאשר הורה מבקש להכיר באחד מילדיו כ"ילדים סרבנים", מתחילה מערכה בת כמה שלבים:

1. טיפול משפחתי. לא אחת מצליחים לבנות את הקשר המשפחתי מחדש, וזו התוצאה המועדפת בכל תיק, אך ככל שההסתה והניכור ההורי שבעקבותיה נמשכים זמן רב יותר, כך קשה יותר להבריא את הקשר וכך הופך הטיפול המשפחתי לפחות אפקטיבי.
2. ביטול זמני שהות. הורה המבטל באופן קבוע זמני שהות המגיעים בדין להורה השני יוצר מרחק פיזי הגורר מרחק נפשי. גם זה יכול להיחשב כהסתה, המובילה לניכור הורי ומשם לילד סרבן.
3. סנקציות כלכליות. כאשר כלו כל הקיצין, נאלצים בלית ברירה לדרוש סנקציות כלכליות, כגון ביטול דמי מזונות ועוד. לא זו המטרה, אך אפשר שמה שלא עובר דרך הנפש ולא דרך המצפון ההורי-המוסרי יעבור דרך הכיס.