העידן הטכנולוגי והשפעתו על המשפחה

איך אנו ההורים אמורים להתמודד עם מתבגרים שמשקיעים את כל זמנם בסמאטרפון, במחשב ובמסכים אחרים ומזניחים את הלימודים וחיי החברה? מתוך הספר החדש "משפחה סלולרית"

מתוך הספר: משפחה סלולרית

השעה 21.00, ולחדר ההדרכות נכנס זוג עייף. כל אחד מהם הגיע במכוניתו ממקום העבודה. שניהם אנשי היי-טק בתפקידי ניהול, כבני חמישים. קארין לבושה בחליפת מכנסיים, מאופרת קלות, ולמרות ההשקעה הניכרת בהופעתה החיצונית, נראית מותשת. בועז גבר גבוה ומלא, גם הוא לבוש נאה, לוחץ את ידי ומפטיר אנחה קלה. אני חושבת לעצמי שקארין הביאה אותו לכאן, והוא לא ממש בעניין. הם מתיישבים. בחדר אווירה כבדה.

אני: "אתם נראים עייפים".

קארין: "זה מצב קיומי אצלנו. באנו להתייעץ בקשר לבן שלנו, יוני. הוא בן 16 וחצי, יש לו הפרעת קשב וריכוז אבל אינו מקבל ריטלין כי זה עושה אותו זומבי. הוא הוגדר כמחונן, לומד במגמת מחשבים, אבל לא באמת לומד".

בועז (נאנח): "הוא מכור לאיזה משחק מחשב".

קארין: "הוא לא עושה כלום חוץ מלשחק במשחק הארור הזה. הידרדר בלימודים והנהלת בית הספר שוקלת להעיף אותו מכיתת המחשבים".

אני: "יש לכם ילדים נוספים?"

קארין: "הילה, בת 14, בכיתה ט' ".

אני: "מה עשיתם עד כה בעניין יוני?"

בועז: "ניתקנו את האינטרנט, אבל בזה הענשנו גם את הילה, וגם אותנו".

קארין: "אז החזרנו את האינטרנט".

בועז: "ניתקנו והחזרנו, וחוזר חלילה. גם החרמנו את המשחק, הוא מצא דרך להוריד אותו שוב".

קארין: "אין-ספור שיחות, צעקות, איומים. שום דבר לא עוזר".

בועז: "ניסינו לנהל את זה דרך הטלפון כשאנחנו בעבודה, אבל הוא לא עונה לטלפונים".

אני: "הוא יסכים לבוא לכאן?"

קארין ובועז: "מה נגיד לו?"

אני: "שהוא מוזמן לבוא כדי למצוא יחד פתרון למצב".

________

כעבור כמה ימים, שעת ערב מאוחרת, לחדר נכנסים זוג הורים עייפים ונער חיוני ומשועשע.

יוני (בצחוק קל): "אז את היועצת?"

אני: "נראה שכן".

יוני: "נראה איך תמצאי פתרון לבעיה שלנו".

אני: "יוני, איך אתה רואה את הבעיה?"

יוני: "מה שמעניין אותם זה רק הציונים שלי. אני לא מעניין אותם בכלל".

אני: "אז אתה טוען שמערכת היחסים שלך עם הוריך חלקית ביותר וממוקדת בשיעורים, מבחנים וציונים?"

יוני: "ממש ככה".

אני: "מה היית רוצה שיהיה במערכת היחסים עם ההורים?"

יוני: "אני רוצה לדבר קצת עם אבא. אף פעם לא יוצא לנו".

בועז: "דלת החדר שלך תמיד סגורה".

יוני: "ומתי דפקת על הדלת כי בא לך לדבר איתי? אמא רק שולחת אותך שתשב איתי על מתמטיקה".

בועז (בציניות): "אנחנו כבר נראה אם תתקיים שיחה..."

אני: "כדאי שתקבעו זמן לשיחה. זמן שמתאים לשניכם".

יוני: "ואמא כל הזמן צועקת עליי, וגם מאיימת, 'נעיף את המשחק הארור הזה, ננתק את האינטרנט, נחרים לך את הטלפון'. נמאס כבר מזה".

אני: "ההורים סיפרו לי שאתה עסוק מאוד עם המשחק הזה, עד כדי כך שאתה לא מרוכז בלימודים והציונים שלך ירדו".

יוני: "מה פתאום. אני מכין שיעורים, קצת חפיף אבל תמיד הכנתי שיעורים חפיף. והציונים שלי הם לא כאלה גרועים. אין לי בכלל שליליים".

אני: "מה אתה אומרים?"

בועז: "זה נכון שאין לו ציונים שליליים אבל הממוצע שלו אולי 70".

קארין: "זה ילד שיכול לקבל 100 בכל המקצועות בלי להשקיע כל כך הרבה, רק קצת לפני המבחן, אבל הוא כל היום עם המשחק הזה".

בועז: "והוא נמצא בכיתה הישגית. יעיפו אותו מהכיתה. זה מה שאתה רוצה, יוני?"

יוני: "שיעיפו".

אני: "באמת לא אכפת לך? בכל זאת אתה כבר שנתיים בכיתה הזו".

יוני: "הם כל הזמן לוחצים עליי".

אני: "אתה אבל מעדיף להישאר בכיתה הזו, נכון?"

יוני: "בגדול כן".

אני: "והציונים שלך מסכנים את הישארותך בכיתה?"

יוני: "חלקית".

אני: "תסביר".

יוני: "מי מעיף תלמידים בכיתה י"ב?"

בועז: "דיברתי עם המנהלת. היא אמרה שלא תוכל להגיש את העבודה במחשבים ולכן תצטרך לבחור מקצוע אחר".

יוני: "פעם ראשונה שאני שומע את זה".

בועז: "נו טוב, אתה לא ממש מקשיב, אתה עסוק".

(קארין נאנחת)

יוני: "די כבר, אמא".

אני: "אתה כבר בי"ב, עוד מעט תסיים את בית הספר. אולי כדאי לך לסיים בכיתה הזו עם המקצועות שאתה כבר מכיר, ולעשות קצת מאמץ?"

קארין: "את לא מבינה שהוא מכור למשחק?"

יוני: "אוף...".

אני: "נראה לך שתוכל לשים גבולות למשחק כך שהוא לא יפגע בהישגים שלך?"

בועז: "כבר ניסינו את זה, לא עובד".

אני: "נניח שאנחנו בונים תוכנית, וההורים שלך עוזרים לך ליישם אותה דרך הסמארטפון".

יוני: "נו, נשמע".

אני: "אתה תכין שיעורים, תתקדם עם העבודה במחשבים על פי תוכנית שאתה וההורים תבנו. ואחרי שאתה מסיים את חובותיך, תוכל לחזור למשחק".

יוני: "נשמע סבבה".


רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫


קארין: "ואם הוא ישחק קודם? איך נפקח על זה?"

בועז: "ומה עם עוד דברים? חוגים? חברים? לקרוא ספר?"

אני: "כרגע אנחנו מוצאים פתרון לנושא הזה של הישגים בלימודים ומשחק מחשב".

יוני: "נותנים לו אצבע, והוא רוצה את כל היד".

אני: "מאיפה אתה מכיר את הפתגם הזה?"

יוני: "מאמא..."

(כולנו צוחקים)

אני: "אם כך יוני, נסכים שאתה תצלם להורים את השיעורים שעשית ואת ההתקדמות שלך בעבודה במחשבים, תשלח להם ב-WhatsApp וההורים יגיבו לזה; ואתם, קארין ובועז – כמה מילים נעימות לא יזיקו. מילים מחזקות שיעודדו את השינוי".

יוני: "תלמדי אותם, אין דברים כאלה".

בועז: "ואם יוני לא יבצע את התוכנית?"

יוני: "את רואה?"

אני: "אבא רוצה להיות בטוח שאתם בדרך הנכונה, ולכן צריך למצוא תוצאה למקרה שלא תבוצע התוכנית. למשל, למחרת לא תוכל לשחק במחשב".

בועז: "ואיך נעשה את זה בדיוק?"

אני: "תיקח את המעבד, או משהו שבלעדיו אי אפשר לשחק".

יוני: "זה עונש?"

אני: "זו תוצאה לא נעימה, שאם תחשוב עליה אולי תהיה לך מוטיבציה לסיים את מה שצריך, כי זה גם משהו שאתה רוצה, נכון?"

יוני: "אוקי, ומה עם הדברים האחרים? שיחה עם אבא ושאמא לא תצעק כל הזמן?"

אני: "תסכים לבוא לכאן לפגישה נוספת כדי שנבדוק מה עלה בגורל התוכנית, וגם שנוכל לדבר על היחסים עם ההורים שלך?"

יוני (מחייך): "למה לא?"

 

תוכנית פעולה

גם עם מתבגרים אפשר לנהל תקשורת באמצעות הסמארטפון. מתבגרים עסוקים בתחומי התעניינות שונים: חברויות רומנטיות, מוזיקה, ספורט וכו', או כמו בדוגמה של יוני – משחק מחשב. אנחנו כהוריהם אמורים לעזור להם ליצור איזון בין התחומים השונים על מנת שיפיקו מחייהם את המירב ויצליחו להגשים כמה מטרות. במקרה זה מדובר בלימודים. יש מקרים אחרים ואפילו הפוכים שמתבגרים משקיעים את עצמם בלימודים ומזניחים את חיי החברה, וההורים מבינים שהלימודים משמשים כתירוץ להימנעות חברתית. לכן קודם כל חשוב להבין באיזה תחום יש בעיה באיזון. ההורים ישוחחו עם המתבגר על הבעיה ועל אפשרויות הפתרון.

מה אפשר לעשות?

  1. ההורים יערכו שיחה עם המתבגר וישקפו בפניו את הבעיה כפי שהם רואים אותה.
  2. בשיחה יבקשו ההורים מהמתבגר להסביר את עמדתו על הבעיה. הם יקשיבו למתבגר, יחזרו על העמדות המוצהרות ויגלו אמפתיה לדבריו.
  3. ההורים יבהירו שאינם מתנגדים לתחום שהוא בחר להשקיע בו, אלא שחשוב שיהיה איזון בחייו.
  4. ההורים והמתבגר יחשבו יחד כיצד אפשר להגיע לאיזון וליהנות ככל הניתן מרוב העולמות.
  5. אפשר לעשות זאת בסיעור מוחות: להציע כמה אפשרויות לפתרון, לבחור אחת מהן, לבדוק איך היא יוצרת איזון טוב יותר; במידה שהאפשרות הראשונה לא סייעה – לבחור באפשרות נוספת מתוך מלאי האפשרויות שהוצעו בסיעור המוחות, וכן הלאה.

מהן התוצאות של מהלך כזה?

  1. תקשורת פתוחה – יצירת דיאלוג חשיבה משותפת של ההורים והמתבגר מאפשרת בחירת פתרון לבעיה.
  2. הקשר בין ההורים למתבגר מתחזק.
  3. ההורים מלמדים את המתבגר דרכי התמודדות.
  4. ההורים נוקטים בדרכי תקשורת מועילה ומיטיבה ולכן יש פחות התנגדות מצד המתבגר.

והכי חשוב, המתבגר בגיל המבלבל כל כך מרגיש שיש לו כתף. ההורים מחזירים אותו לדרך ה"נכונה" באדיבות, במנהיגות ובאהבה.

 

מחברת הספר מציגה את הספר בתוכנית הבוקר "בוקר בריא" עם פאולה וליאון רוזנברג:

 

ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי