מדוע היוגה טובה במיוחד לנשים?

מאת בובי קלנל
בניגוד להתעמלות מהסוג המערבי, היוגה מותאמת בצורה אידיאלית למחזור ההורמונלי של האישה

מתוך הספר: יוגה של האישה - תרגול על-פי המחזור החודשי

 

כולנו יודעים שיש צורך בפעילות כלשהי כדי להישאר בריא. מחקר שהובילה אן מקטירנאן (Anne McTiernan), חוקרת ראשית ומנהלת של מכון לחקר הסרטן ע"ש פרד הצ'ינסטון בסיאטל, וושינגטון, מצא שפעילות מורידה רמות של אסטרוגן בדם אצל נשים בגיל המעבר. במחקר דומה מצאה לסלי ברנשטיין (lesly Bernstein), פרופסור לרפואה מונעת בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה, שנשים בנות פחות מ-40 אשר התעמלו לפחות 4 שעות מדי שבוע במשך שנות הפוריות שלהן, היו צפויות לפתח סרטן שד ב-50% פחות מאשר נשים שלא התעמלו כלל.
 
לבסס יציבות גופנית ורוחנית. יוגה (SXC)
 
ברנשטיין גילתה גם שלחוסר אסטרוגן יש תוצאה פחות טובה כאשר הוא מתרחש אצל נערות צעירות העוברות את גיל ההתבגרות. אפילו רמה בינונית של פעילות יכולה להגדיל את משך מחזורי הווסת ולהפחית את מספר הפעמים שנערה מבייצת. חוסר סדירות של הווסת הוא תופעה מוכרת אצל נשים צעירות המתעמלות באופן מוגזם. ספורטאיות צעירות חוות פעמים רבות הפרעות במחזור הווסת, ומחזורים מחסירים או נעלמים בכלל. אם המחזור מפסיק לגמרי (מצב שנקרא אמנוריאה – אי-וסת), עשויות נשים לאבד כל כך הרבה סידן עד שהן עלולות לפתח אוסטאופורוזיס בעודן צעירות. חלק מתלמידותי מצאו שאי-הסדירות שלהן החלה בתקופה שבה התאמנו על בסיס קבוע.
 
הזיקה בין רמת ההורמונים והתעמלות
 
ברור כי רמות ההורמונים מושפעות מהתעמלות וגורמות לגוף להגיב על כך. מחקר מתמשך שביצע אדוארד וודג'טיס, מנתח אורתופדי באוניברסיטה של מישיגן באן הארבור, מראה שבעת הביוץ, כאשר הפרשת האסטרוגן גבוהה, נחבלות נשים בברכיים פי 3 מן הממוצע מאשר בזמנים אחרים של החודש, והן עלולות להיחבל בברכיים פי 8 יותר מגברים. בינתיים לא נתקבלו מסקנות מוצקות ממחקר זה, אבל הוא מראה על קשר בין שינויים הורמונאליים ופציעות.
 
אין להכחיש שהתעמלות היא רצויה ואין להכחיש שיש לה גם חסרונות. לדוגמה: בעוד פעילות אירובית מחזקת פעילות קרדיו-וסקולארית ומורידה רמות גבוהות של אסטרוגן, היא שוחקת את המפרקים. ריצה, לדוגמה, מטילה מעמסה כבדה על הגפיים התחתונות ובערך 60% מ-30 מיליון אמריקנים שרצים יחוו בעתיד חבלות שיגבילו את פעילויותיהם.
 
רבות מהחלטות הקשורות בהתעמלות שנשים עושות נובעות מתחרותיות. אנו עשויות להרגיש שעלינו לשמור על גופנו רזה, מוצק ושרירי כמו גוף של גברים. דבר זה מובן מאליו, מאחר שעכשיו נשים מתחרות עם גברים (ועם עצמן) במקומות העבודה, אבל הרבה שטחי אימונים מזיקים ואינם מותאמים לנשים. לדוגמה: ראיתי נזק רציני למערכת הרבייה של האישה בשל הרמת משקולות. בהגיעה לגיל המעבר, גופה של מרימת המשקולות הוא קשה ושביר, והמעבר עצמו יכול להסתבך מאוד בגלל מערכת הורמונאלית שהתעלמו ממנה זמן רב.
 
האופי המחזורי של הפיזיולוגיה הנשית
 
יוגה היא צורה אידיאלית של תרגול לנשים מאחר שהיא משלבת אימון קרדיו-וסקולארי, הארכת שרירים ופעילות תחת משקל, אבל איננה מסכנת את האיברים, את המערכת ההורמונאלית או את המפרקים. למעשה, היא שומרת על בריאותם בתנאי שנשמר האיזון בין מאמץ למנוחה. תרגול יוגה משעמם וחסר חיות לא יספק את האפקט החיובי למערכות הגוף. מנגד, אימון יוגה נלהב מדי ואגרסיבי יכול לאמץ את הגוף בדיוק כמו אימון מכשירים במכון כושר.
 
כנשים עלינו להיות מודעות לאופי המחזורי של הפיזיולוגיה שלנו. עלינו להאזין בזהירות לגופנו ולהשתמש באסנות ובפראניאמות שיעזרו בזמנים המיוחדים של המחזוריות שלנו. תרגילים המתאימים לאמצע המחזור החודשי, לדוגמה, אינם מתאימים בזמן הווסת. אף שיוגה מותאמת במיוחד לגוף האישה שהוא עדין ורך יותר מזה של הגבר, אישה צריכה להימנע ממאמץ-יתר. לדוגמה: אישה שמבינה כיצד ליישר את עצמות האגן ולהתמתח דרך הגב והחזה בזמן תרגול יוגה, תגלה כי כאב גב תחתון, שעשוי להוות אחד הסימנים הראשונים לכך שמשטר האימונים של האישה מאמץ את איבריה הפנימיים, מפסיק להיות בעיה.
 
לסיכום, תרגול יוגה סדיר ומחושב, כזה שמביא בחשבון את האופי המחזורי של גוף האישה, יספק רווח בריאותי גדול. הוא יתמוך באישה לאורך כל שלבי חייה, וייתן לה כלים להתמודד עם מגבלות פיזיות, לבסס יציבות רגשית ורוחנית ולהישאר נאמנה לאופייה הנשי. 

 

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי