שמן עץ התה: המענה הטבעי לשלבקת חוגרת

מתוך הספר: אלטרנטיבה טבעית לאנטיביוטיקה

שמן עץ התה (Malaleuca alternifolia) ידוע היטב כצמח מרפא והפך לפופולרי מאד בכל העולם. הוא אף פופולרי יותר מכל התרופות הקונבנציונליות לטיפול בקבוצת זיהומים נפוצים, כמו פטרת בכפות הרגליים, זיהומים בציפורניים ופצעי חום.

מקור הצמח באוסטרליה, בעיקר באזורי הביצות של ניו סאות ויילס (New South Wales). השמן שמופק מהעלים ומקצות הענפים של העץ הוכח כבעל תכונות אנטיספטיות חזקות. זו גם הסיבה לכך שהשמן נכלל בערכות עזרה ראשונה של הצבא האוסטרלי, בתקופת מלחמת העולם השניה.
כיצד פועל שמן עץ התה?

שמן עץ התה הוא בעל צבע צהוב חיוור וריח מיוחד. השמן מכיל חומרים פעילים רבים שהחשובים ביותר הם טרפינן (terpinen) וסינאול (cineole). התקנים האוסטרליים לשמן מחייבים לפחות 30% טרפינן ו-15% סינאול, על מנת שהמיצוי יהיה בעל השפעה.

משום שמדובר בשמן הוא נספג במהירות בעור ויש ביכולתו להמית סוגים רבים של פטריות, שמרים, חיידקים ווירוסים. לכן, בדומה לתמצית גרעיני האשכוליות ולשום, ניתן לקרוא לשמן עץ התה חומר אנטי-מיקרוביאלי אמיתי.

עם זאת, בניגוד לשום ולתמצית גרעיני אשכוליות לעולם אין ליטול אותו לשימוש פנימי.
מחקרים קליניים הוכיחו מעבר לכל ספק את יתרונות שמן עץ התה לטיפול באקנה, בפטרת כפות הרגליים ובזיהומים פטרייתיים בציפורניים.


התמונה להמחשה בלבד (istockphoto)

תנו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס"

למה משמש שמן עץ התה?

השמן מטפל בכל סוגי הזיהומים בעור, כולל פצעים וכוויות. הוכח כי שמן עץ התה יעיל מאד נגד החיידק סטפילוקוקוס אוראוס (Staphilococcus aureus), ולכן ניתן גם להשתמש בו לטיפול בפרונקלים ובאימפטיגו (impetigo). ניתן להיעזר בשמן עץ התה לטיפול בכל סוגי הזיהומים הפטרייתיים בעור - פטרת בכפות הרגליים, גזזת, גירוי בעור וקשקשת. בנוסף, שמן עץ התה יעיל לטיפול בפטרת ציפורניים.

בזכות השפעתו האנטי-ויראלית זכה שמן עץ התה לפופולריות רבה במערב אירופה לטיפול בפצעי חום, שלבקת חוגרת (Herpes zoster) ואבעבועות רוח.

סוגי הזיהומים שבהם מטפל שמן עץ התה

זיהומים בעור:   

חיידקי:  

• אקנה
• פרונקלים
• אימפטיגו  

פטרייתי:
  
• פטרת בכפות הרגליים
• גזזת
• גירוי בעור וקשקשת  

ויראלי:
  
• הרפס סוג 1 ו-2
• פצעי חום
• אבעבועות רוח
• שלבקת חוגרת  

כיצד יש ליטול את שמן עץ התה?

לעולם אין להשתמש בשמן עץ התה לשימוש פנימי.

אסור בשום פנים ואופן לבלוע את השמן, משום שהוא הוכן לשימוש חיצוני בלבד. הוא עלול להיות רעיל למדי אם בולעים אותו, ואף לגרום לתגובות אלרגיות כמו לדוגמה דלקת עור (contact dermatitis). לכן, עדיף להתחיל עם ריכוז נמוך של השמן על מנת לבחון את רגישות העור. אם אתם לא מפתחים תגובה אלרגית לריכוז נמוך ניתן להשתמש בריכוז המומלץ בבטחה.

על מנת לטפל בזיהומים פטרייתיים מומלץ להשתמש בתמיסה של 10% למשך חודש אחד לפחות. במקרה של זיהום חיידקי השתמשו בריכוז של 5%-10%. כאשר מדובר בזיהומיי פנים, השתמשו בתמיסה של 5% בלבד.

יש להקפיד למרוח את התמיסה רק על הפצע עצמו ולא על העור שסביבו. לטיפול בזיהומים בציפורניים השתמשו בשמן עץ התה מבלי לדלל אותו (ריכוז של 100%), פעמיים ביום למשך 3-6 חודשים.

על מנת להשתמש בשמן עץ התה כשטיפת פה או כשטיפה וגינאלית, התחילו עם תמיסה של 5%.
האם שמן עץ התה בטוח לשימוש?

שמן עץ התה הנלקח דרך הפה עלול לגרום לכאבי בטן חמורים ולשלשולים. כמו כן, הוא יכול לגרום להזיות ולאיבוד הכרה. אלרגיה לשמן עץ התה עלולה לגרום לדלקת בעור.
פרט לתופעות לוואי אלה, השמן בטוח לשימוש.

סיכום

שמן עץ התה הוא חומר אנטי-מיקרוביאלי אמיתי כמו תמצית זרעי אשכוליות ושום, וזאת מהסיבה ששמן עץ התה מסוגל להרוג חיידקים, פטריות ווירוסים. עם זאת, השמן מיועד לשימוש חיצוני בלבד ואסור לבלוע אותו.

 ספרים נלווים: