שינויים בהרגלי התזונה: סיכום הרצאתו של יובל עילם

כשמדובר בתזונה בריאה אנשים בדרך כלל מתקשים לעשות את השינוי. הם טועים ומתבלבלים בין נחישות (תכונה חיובית) לעקשנות (תכונה שלילית). רבים לא מאמינים ביכולתם לעשות את השינוי, אך אם יש לנו את האמונה והנכונות אנחנו יכולים לקחת את עצמנו רחוק וקדימה. על פי יובל עילם, מומחה ומהפכן בחינוך, מנהל מרכז חינוכי להכנת בני נוער לצבא ולחיים, הגישה שלנו לחיים קובעת במידה רבה מי מאתנו יצליח ומי לא. איך אנחנו חווים הצלחות וכישלונות? האם כישלונות "מפילים" אותנו, או שאנו לומדים מהכישלון ואומרים, 'אוקי, הדרך הזאת לא פועלת. עכשיו אני קם על רגליי ומנסה דרך חדשה'?

שמעון פרס, אדם בן 91 שמתפקד כמו איש צעיר, הוא דוגמא לטיפוס מנצח. אדם שבתחנות השונות בדרכו התמודד עם אכזבות וכישלונות, ולמרות זאת קם על רגליו והמשיך הלאה. אך מה לגבינו? האם אנחנו לוקחים השראה מאנשים כאלו? לפני שמחליטים להוציא לפועל שינוי עלינו להיות בעלי  כוונות אמיתיות ומודעות לתהליך שאנו עומדים בפתחו. ברגע שקיבלנו החלטה ומחויבות מלאה לשינוי אז צריך לפעול ולעשות את הצעדים הנדרשים כדי לחולל אותו. לפעמים חלק מהפעולות נכשלות, ואז צריך להתמודד עם נפילה ולהתמלא מחדש ביכולת לחזור לפעולה.
השאלות החשובות ביותר שמייצגות מחויבות עמוקה, נחישות והשקעה:

- האם המטרה שהצבתי היא המטרה הכי חשובה בחיי כרגע? (האם יש לנו מחויבות עמוקה לעשות שינוי בתזונה בשלב זה)

- האם פרט למשהו לא חוקי או לא מוסרי אני מוכן לעשות כל דבר בכדי להשיג את המטרה? (כלומר, אין דבר כזה "לא נעים", צריך נחישות ויצירתיות)

- האם אני מתחייב להקדיש את הזמן , המרץ והכסף הדרושים בכדי להגיע למטרה? (בשביל להצליח צריך השקעה)

בסופרמרקט. לפעמים כאן מתחיל השינוי (istockphoto)

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

כך, למשל, לפני חמש שנים, לקראת יום הולדתו ה- 45, החליט עילם לרדת ארבעה ק"ג. לדבריו, ברגע שבחר את הפעילות הנכונה עבורו, רכיבה על אופניים, הקילוגרמים המיותרים "עפו" מעליו במהירות. מתוך המחויבות והנחישות נהג לקום השכם בבוקר מדי יום ובכל מזג אוויר. הוא שם לעצמו מטרה והיה מחויב לה. דוגמא נוספת שהביא הוא רצונו בכתיבת ספר. שנים ארוכות רצה בכך, אבל לא באמת רצה. הוא רק דיבר אבל לא עשה.

לפני כשנה וחצי החליט: זהו, עכשיו אני עושה את זה. הוא ביקר בשבוע הספר, הצטלם ליד הדוכן של הוצאת "כתר" והצהיר: "בשנה הבאה אני פה, חותם על ספר". הוא הקדיש לכך בקיץ שעבר שלושה חודשים תמימים של פוקוס ומחויבות. כשסיים פנה להוצאת "כתר", הראה להם את תמונתו בדוכן שלהם, והגיש את כתב היד. שבוע לאחר מכן קיבל תשובה חיובית. בסופו של שדבר הספר לא יצא בשבוע הספר האחרון בגלל סיבות אובייקטיביות שונות, אבל הוא צפוי לצאת בקרוב. הוא הוזמן לפתיחת שבוע הספר עם סופרים אחרים של הוצאת "כתר".

טכניקת הצבת מטרות בפעולה

1. יש מי שקודם יורים ואז מסמנים את העיגול סביב הפגיעה
2. יש מי ששמים את המטרה מול העיניים ומתמקדים בה

הצהרות כלליות כמו "שיפור הבריאות", "ירידה במשקל" ו"הצלחה בלימודים" אינן עובדות כי אינן ממוקדות. כדי להצליח יש להציב את המטרה בראש סדר העדיפויות. אם אנחנו רוצים להצליח אבל לא מוכנים לשלם את המחיר, בין אם כספי ובין אם הוא כולל כישלונות, מאמץ ודרך ארוכה שיש לצעוד בה, סימן שאנחנו לא מספיק רוצים את הדבר שבחרנו בו.

אליהו, בחור דתי שמן שחזר בשאלה והחליט להתגייס לצה"ל ולהגיע לשייטת, הוא דוגמא מוצלחת להצבת מטרות ומימושן. הוא ידע מה הוא רוצה והיה נחוש. הוא דבק במטרה כמעט בלתי אפשרית מבחינתו. הוא החליט לרדת 85 ק"ג בתוך שנה וחצי, מטרה מאתגרת וריאלית. בטווח הקרוב תכנן לרדת שלושה ק"ג מדי חודש, ובסך הכול 36 ק"ג בשנה הראשונה. עילם הציג את השינוי בתמונות, והקהל התקשה להאמין שמדובר באותו אדם. אליהו לא התקבל בסוף לשייטת, אבל השתתף ביום גיבוש סיירות וסיים אותו, דבר מדהים בפני עצמו.

עבודתו של עילם עם בני נוער כוללת אימון שנקרא "אימון משנה תודעה". בני הקבוצה עורכים פעילות גופנית מאתגרת ומגיעה לתוצאות מסוימות. בתום מנוחה קצרה הם נחים כמה דקות ומקבלים מטרה מאתגרת ומפוקסת. הם עושים שוב את אותה פעילות גופנית מאומצת אבל הפעם, בעקבות השיחה המעודדת, התוצאות שהושגו טובות יותר. מה שהנערים למדו זה שיעור לחיים. היתרון היחידי שקיבלו היה מנטלי. ראינו שאנחנו יכולים להמריץ את עצמינו להצלחה. ראינו בני נוער שלמדו להציב לעצמם מטרות ולעשות דברים בהתלהבות.

כלל העל לחינוך ולהשפעה הוא דוגמא אישית. אנחנו לפעמים דורשים מהילדים שלנו דברים שאנחנו לא דורשים מעצמינו. המשימה שלנו כהורים וכמחנכים היא להוות דוגמא אישית והילדים בדרך כלל מחקים אותנו. כשנכניס הביתה במבה וביסלי הילדים שלנו ירצו אותם. אם נכניס הביתה "אויבים" נצטרך להתמודד איתם. ברגע שהמזון הגרוע לא נמצא בבית יהיה יותר קל. 

88% מהגורמים למחלות הם התנהגותיים וסביבתיים. גנטיקה זה לא גזר דין - כלומר הבריאות בידינו. החלק הגנטי תורם 12% למצבנו הבריאותי ואפילו פחות. מנגד, התזונה שלנו היא קריטית. מה שנכניס לגוף שלנו הוא התוצאה. זהו אתגר לא פשוט, כי אנחנו כל הזמן עוברים מחג לחג, ויוצאים ומבלים עם חברים, והכול כלול... אנחנו כל הזמן מתארחים. מה יקרה, למשל, אם נארח עם מים מינרלים ותמרים ואגוזים? יתכן שלא יבואו להתארח אצלנו שוב. אנחנו יכולים להשפיע על הבית שלנו, אבל את הסביבה אנחנו צריכים לבחור, ואם היא לא בדיוק מתאימה לנו אפשר לנסות לשנות אותה ולהשפיע עליה לטובה.    

טיפים למניעת אכזבות וכישלונות

לפי יובל, כשמציבים מטרה ועושים הכול למענה ולא מצליחים, צריך לשנות כיוון. להתייעץ עם אנשים אחרים ולבדוק אם התהליך שאנחנו נמצאים בו נכון עבורנו. אם זה לא הולך בדרך המסוימת שבחרנו אפשר לעצור ולשנות כיוון מבלי לשנות את המטרה. ומאוד חשוב, לאחר שיצאנו לדרך, לקבל תמיכה נפשית מעודדת לתהליך.

כמה טיפים למניעת כישלונות ואכזבות:

- הצבת מטרות ריאליות ומאתגרות: אם אני רוצה להפסיק לאכול ג'אנק פוד ואני רגיל לשתות ליטר וחצי קולה ביום, עליי לנסות לרדת לליטר אחד של קולה. אחרי חודש לצמצם לחצי ליטר. אם חותכים מיידית, ללא שתיית קולה בכלל, ניצור סטרס בגוף וזה משהו שאנחנו לא רוצים. הגמילה צריכה להיות הדרגתית.

- את התחושה שאנחנו חייבים לעשות משהו מוטב להחליף ברצון ובבחירה. ברגע שאני מלחיץ את עצמי אני מקרב את עצמי יותר לסיכוי שאכשל. ההמלצה היא לא ללכת על שחור/לבן, אלא למצוא את האפור.

- לא כדאי לקבל החלטות מתוך לחץ. עדיף להירגע לפני שלוקחים החלטה משמעותית. סביר להניח שאם קיבלנו החלטה מתוך לחץ, אחרי שנירגע נצטער עליה.

- צרת רבים היא חצי נחמה. זוהי צורת חשיבה נכונה, שמראה לי שלא רק אני נמצא בתהליך. אני לא לבד – יש עוד אנשים כמוני. יש בזה מעט עידוד.

- לשתף אחרים ולדבר. הרבה יותר קל כשאנחנו משתפים. אנשים יכולים לעזור לנו. אומץ וכוח זה לפתוח את הלב.

- מצוינות לעומת הצטיינות: ספרינט לעומת מסע.

- לחשוב חיובי: "אתגר" במקום "קושי". להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה.

כמה עצות חשובות אחרונות לגבי התזונה

1. תוד"א – תודעת אויב. לדעת היכן ממוקמות הקונדיטוריות ולא להיכנס אליהן אם אני יודע שעוגות הן פיתוי עבורי. 

2. אלברט איינשטיין הגדיר אי שפיות כחזרה על אותה פעולה שנכשלה במטרה להשיג תוצאה מסוימת. אם הדרך לא עובדת צריך לשנות כיוון.

3. עידוד עצמי – לפרגן. לומר כל יום "תודה" על חמישה דברים טובים שקורים לי בחיים.

4. בלי לסבול – להתנהל בחיוך, מתוך הנאה.

5. צורת האכילה: לעיסה אטית, ריכוז באכילה, אכילה עד שובע חלקי.

6. דיאטה בליווי אנשי מקצוע: כשמתייעצים עם איש מקצוע לגבי הרזיה או שינוי לתזונה בריאה לבחור באיש המקצוע הטוב ביותר.

7. פעילות גופנית: ליהנות ולא להיקרע.

מיכל ענבר היא נטורופתית, הרבליסטית קלינית ורפלקסולוגית בכירה
לדף הפייסבוק של מיכל ענבר

 ספרים נלווים: