הנזקים הפחות ידועים של גלולות למניעת הריון וטיפולים הורמונליים

חסרים ביוד, במגנזיום, באבץ, בוויטמינים מקבוצה B ובוויטמין C נמנים עם תופעות הלוואי הכמעט ודאיות והפחות ידועות של תרופות הורמונליות. למרות שנשים צעירות רבות עושות בהן שימוש רציף וקבוע, הן אינן מודעות למידת הסיכון שהן נוטלות בכך על מערכות חיוניות רבות בגופן

מתוך הספר: האמת על התרופות

בואו נדבר על נושא שמטריד נשים רבות. כל תרופות המרשם הפופולאריות המשמשות כטיפול הורמונאלי חלופי או כאמצעי מניעה, נמנות עם המסוכנות שבתרופות המרוקנות, שכן השפעת הריקון שלהן על הגוף מתבטאת במגוון רחב של תסמינים, החל בעייפות ועלייה במשקל וכלה בשבץ מוחי והתקף לב. עם זאת, נשים רבות סובלות מאוד מירידה ברמת ההורמונים אחרי הפסקת הווסת ונאלצות ליטול אותן, על אף תופעות הלוואי.

אני פונה כאן לנשים הקוראות את הספר – המידע המופיע בדפים הבאים יעזור לכן להתגבר על חלק מהנזק (אם לא על כולו) שההורמונים האלה גרמו לכן, בין התחלתן זה עתה ליטול אותם ובין אתן מקבלות טיפול הורמונאלי זה שנים רבות. אני אלמד אתכן על הרכיבים התזונתיים שאתן זקוקות להם כדי להחזיר לעצמכן את מה שההורמונים שדדו מכן.

אם אתן נוטלות תרופת מרשם הורמונאלית נגד תסמיני גיל המעבר או כאמצעי מניעה, אתן מקבלות צורה סינתטית של אסטרוגן, לרוב אסטרדיול או אתיניל אסטרדיול, אך לעיתים, התרופות האלו מכילות גם צורות אחרות של הורמונים. נבחן כעת חלק מהרכיבים התזונתיים שגופכם מאבד בעקבות טיפולים הורמונאליים.

הגלולה. לא תמימה בכלל (sxc)

תנו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס"


חסר ביוד


רמה נמוכה מדי של יוד עלולה להשפיע בצורה קטסטרופאלית על השדיים, בלוטת התריס והמערכת החיסונית (אצל גברים, חסר ביוד פוגע בבלוטת הערמונית). יוד דרוש גם לפוריות ולכן, חיוני בהיריון. ייתכן שתופתעו לגלות שאסטרדיול פוגע ביכולת התאים לספוג יוד. אנחנו זקוקים ליוד כדי לייצר את הורמון התירואיד. לכן, הגיוני שחסר ביוד הוכח כקשור למחלת השימוטו (מצב שמתאפיין ברמה נמוכה של הורמון התירואיד), מחלת שד פיברוציסטית, סרטן השד (וסרטן בלוטת הערמונית), שרירנים ברחם (מיומות), ציסטות בשחלות, ערפול מוחי, סוכרת, הפרעות בקצב הלב וחוסר יכולת לנטרל רעלים אחרי חשיפה לכספית, פלואוריד וברומיד.

חסר במגנזיום

גלולות למניעת היריון עלולות גם לרוקן את מאגרי המגנזיום. חסר במגנזיום עלול לגרום למחלות, שכן מינרל זה מעורב בקרוב ל-300 מסלולים מטבוליים בגוף. ייתכן שהרופא שלכן יקבע שאתן סובלות מ"מחלות" שונות (שאכן קשורות לחסר במגנזיום), שהקשות ביניהן כוללות דיכאון ו/או חרדה, יתר לחץ דם וכאבים כרוניים.

נתחיל בדיכאון. אנחנו זקוקים למגנזיום כדי לייצר את "הורמוני האושר" של המוח – הסרוטונין, הנוראדרנלין והדופאמין. אם יש לכן רמה נמוכה של הורמונים אלה, סביר להניח שהחיים נראים לכן עגומים יותר ויש לכן נטייה מוגברת לחרדה ולהתקפי פאניקה. במאמץ מוטעה לתקן את המצב, המוח שלכן משחרר חומר כימי שגורם לכן להשתוקק לסוכרים ופחמימות (כמו חטיפים מתוקים, עוגיות ושוקולד), שכן הפחמימות מעלות את רמת הסרוטונין.

חסר במגנזיום גורם גם לעלייה בלחץ הדם. סביר להניח שהרופא המטפל יאבחן אצלכן בעיית יתר לחץ דם, מצב שמגביר את הסיכון להתקף לב ושבץ מוחי. זה עובד ככה: המגנזיום מרפה את כלי הדם, ובכך מאפשר זרימת דם טובה יותר. במצבי חסר במגנזיום, כלי הדם מתכווצים, וכתוצאה מכך, לחץ הדם עולה.

רמה נמוכה של מגנזיום גורמת גם לכאבים מפושטים, התכווצויות שרירים ורגישות כללית בגוף. ייתכן שיאמרו לכן שאתן סובלות מפיברומיאלגיה או דלקת מפרקים. כאבים אחרים הקשורים לחסר במגנזיום, מגיעים בצורת מיגרנות וכאבי ראש כרוניים. האם אתן מתחילות להבין כיצד נטילת תרופה אחת (כמו טיפול הורמונאלי חלופי או גלולות למניעת היריון) עלולה לגרום לכן לפתח כל מיני סוגים של "מחלות" חדשות?

חסר באבץ

כשמאגרי האבץ שלכן מתרוקנים, אתן עלולות לעלות במשקל, לפתח תת-פעילות של בלוטת התריס (רמה נמוכה מדי של הורמון התירואיד), לסבול משלשול כרוני או לאבד עניין במין. ייתכן גם שתחלו לעיתים קרובות יותר. הסיבה היא שהאבץ ממלא תפקיד חשוב במערכת החיסונית, בעיקר בפעילות תאי ה-T המסייעים ותאי ההרג הטבעיים (תאי NK). משמעות הדבר היא ירידה ביכולתו של הגוף להגן על עצמו מפני פתוגנים המצויים בסביבה.

האבץ מעורב בייצור הורמון התירואיד. אנחנו זקוקים לו כדי להפעיל את ההורמון T4, המשמש חומר מוצא של הצורה הפעילה והשימושית שנקראת T3 – ההורמון שנכנס לתאים ומעיר אותנו. רמה נמוכה של אבץ גורמת לתת-פעילות של בלוטת התריס, מצב שמתאפיין בתסמינים כמו נשירת שיער, השמנה, תחושת קור מתמדת, דיכאון, דלדול הגבות, עצבנות, פלפיטציות, חולשה, הפרעות שינה, עייפות, כאבים כרוניים, ציפורניים שבירות ויובש בשיער ובעור.

רמה נמוכה של אבץ גורמת לנשים להפסיק לייצר את הטסטוסטרון – ההורמון "הגברי". אולי תופתעו לדעת, אבל גם נשים צריכות טסטוסטרון. הורמון זה חיוני לשמירה על הדחף המיני, אלא שנשים זקוקות לו בכמויות קטנות יותר. חסר באבץ אפוא מוריד את רמת הטסטוסטרון, מה שמוביל להתעניינות מופחתת במין. בעיניי, אירוני שגלולות למניעת היריון, שאמורות להגדיל את החופש המיני, עלולות לגרום לאישה לאבד עניין במין! יש כאן מעין תעלול אכזרי של הגורל. הגלולות מאפשרות לכן לקיים יחסי מין בכל זמן שתרצו, אבל אתן כבר אינכן מעוניינות בכך!

חסר בוויטמיני B

טיפול הורמונאלי חלופי וגלולות למניעת היריון יכולים לגרום לירידה תלולה ברמת הוויטמינים ממשפחת B. אני מתכוונת לכל הוויטמינים ממשפחה זו (קומפלקס ויטמיני B). בהמשך הספר תמצאו סקירה מפורטת על כל אחד מהוויטמינים האלה, אך לעת עתה, מספיק שתדעו שהם מעורבים באינספור תגובות ביוכימיות בגוף, מכף רגל ועד ראש. באופן כללי, ירידה ברמת הוויטמינים ממשפחת B עלולה לגרום לתחושה כללית רעה מאוד שתופיע במהירות, תוך כמה שבועות בלבד. ייתכן שיופיעו בעיות כמו דיכאון, הפרעות בזיכרון, וכמו כן, כאבים, התכווצויות, נוקשות או חולשה בשרירים ובמפרקים. נפוצים גם תסמינים כמו עקצוץ, צריבה וירידה בתחושה. בנוסף, עלולה גם להתרחש עלייה בשכיחותם של כאבי ראש, עייפות ובחילה. אלה הם רק חלק מעשרות התסמינים הנלווים לחסר בוויטמינים ממשפחת B.

בנוסף, ייתכן שיופיע גם קושי לרדת במשקל. תיאמין (ויטמין B1) עובד בשיתוף פעולה עם ויטמינים אחרים ממשפחת B כדי לפרק חלבונים, פחמימות ושומנים ולהפוך אותם לאנרגיה. כל הוויטמינים ממשפחת B ממלאים תפקיד מסוים בהפיכת המזון לאנרגיה, כך שאם אתן נוטלות תרופה שמרוקנת את הגוף מוויטמינים אלה, תתקשו לרדת במשקל, שכן חילוף החומרים שלכן יהיה איטי יותר.

ויטמיני B מתחזקים את מערכת העצבים ומסייעים לנו לייצר מיאלין, שכבת הציפוי המגינה על תאי העצב. ריקון המאגרים של ויטמיני B בגוף גורם לרגישות העצבים, וכתוצאה מכך לתסמינים כמו "סיכות ומחטים", תחושות של זרם חשמלי וירידה בתחושה. בנוסף, מצב זה מגביר את הסיכון לפתח בעיות כמו תסמונת התעלה הקרפלית או נוירופתיה היקפית. מידע נוסף על נוירופתיה ועל דרכים טבעיות להקלת כאבים תוכלו למצוא בספרי, Diabetes without Drugs (Rodale, 2010).

במקום לחדש את מה שהתרופות רוקנו מגופכן, הרופא שלכן צפוי לרשום לכן תרופות משככות כאבים, נוגדות דלקת ונוגדות פרכוסים, שרק יעמעמו את התסמינים הקשים והמכאיבים.
תרופות שמכילות אסטרוגן ומרוקנות מגופכן את הוויטמינים ממשפחת B, עלולות גם להגביר את הסיכון שלכן ללקות בהתקף לב ושבץ מוחי. למעשה, ככל שרמת הוויטמינים בגוף יורדת, עולה רמתם של חומרים כימיים המייצרים דלקת כמו הומוציסטאין, CRP ואינטרלויקינים. רמה גבוהה מדי של החומרים האלה מובילה לעלייה דרמטית בסיכון להתקף לב ושבץ מוחי.

ללא כמות מספקת של ויטמינים ממשפחת B, ובמיוחד חומצה פולית (ויטמין B9), עלולות להופיע בעיות כמו תאים לא תקינים בצוואר הרחם. לאמתו של דבר, ייתכן שדיספלזיה של צוואר הרחם וסרטן צוואר הרחם קשורים לחסר בחומצה פולית. חסר זה עלול להתרחש בגלל השפעת הריקון או בגלל העובדה שגוף האישה אינו יכול לנצל את החומצה הפולית שהיא צורכת ולהפוך אותה ל-5-MTHF בתאים (גם 5-MTHF נמכר כתוסף תזונה וניתן להשיגו ללא מרשם רופא).

רמה נמוכה של ויטמינים ממשפחת B מעלה את הסיכון לדיכאון, שכן ויטמינים אלה חיוניים לייצור ההורמונים דופאמין, נוראפינפרין וסרוטונין, שמאפשרים לנו להרגיש טוב. ויטמינים אלה נקראים לעיתים קרובות "ויטמיני לחץ", שכן הם מסייעים לנו להתמודד עם לחצים באמצעות ייצור חומרים כימיים והורמונים שמחזקים את יכולת ההתמודדות שלנו ואת מצב רוחנו. אם אתן סובלות מעצבנות, נטייה לבכי, דיכאון, הפרעה בתפקוד של בלוטת יותרת הכליה והתקפי פאניקה, ייתכן מאוד שהגורם לכך הוא חסר בוויטמיני B.

חסר בוויטמין C

רכיב תזונתי זה דרוש לייצורם של הורמוני האושר במוח ולשמירה על מראה צעיר. ויטמין C הוא נוגד חמצון מסיס במים המנקה רעלים שעלולים להזיק לתאים. הוא עוזר לגוף ליצור קולגן בעצמות, בסחוס, בעור, בשרירים ובכלי הדם. ויטמין C גם מסייע לגוף לספוג ברזל ולהשתמש בו, ולכן, ירידה ברמתו מובילה גם לירידה ברמת הברזל, מה שעלול לגרום לאנמיה ולעייפות קיצונית. חסר חמור בוויטמין C הוא תופעה נדירה, אך נטילת תרופות עלולה לגרום לחסר בינוני בוויטמין חשוב זה. מחקרים רבים העלו כי ההשפעות נוגדות החמצון של ויטמין C (הדרך שבה הוא מגן על התאים שלנו) חשובות למניעת סרטן וסוכרת. כמו כן, ויטמין זה מחזק את המערכת החיסונית.

 

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי