דגני בוקר: רעל לילדים שלנו

ארוחת הבוקר הנפוצה ביותר בעולם המערבי, בפרט בקרב ילדים, מתבססת על מיני דגני בוקר ארוזים, "עתירי ויטמינים", המתהדרים בדימוי בריא שיצרו להם, בעמל רב, חברות הפרסום. אלא שמדובר במזון תעשייתי ומלאכותי, עתיר סוכר ורעלים, הגורם נזק בריאותי חמור וארוך טווח

מתוך הספר: הבריאות בידיים שלך

דגני בוקר לא היו מעולם כל כך פופולאריים כפי שהם היום. הם עמוסים בוויטמינים ומינרלים והם מבטיחים כוח, בריאות וחיוניות, בעיקר לדור הצעיר. אין כמעט סוג כלשהו שלהם שאינו מכיל, לכאורה, כל מה שהילד זקוק לו כדי לקבל תזונה "מאוזנת בצורה מושלמת". אולם, למרות התרומה "רבת הערך" הזאת לבריאות המשפחה, מתברר שמספר עצום של ילדים מגלים סימנים לבריאות רעועה ולחיסוניות חלשה. הוויטמינים שנוספים לדגני הבוקר מגנים, לכאורה, על הילד נגד הסוכר שהורס אותם, אבל נראה שהבטחה זו לא מתקיימת.

פרט לקורנפלקס, שנמצאים בראש הרשימה של דגני הבוקר בעולם המערבי, משגשגות גם מכירותיהם של כל שאר מזונות הבוקר "הטעימים והבריאים". היעד השיווקי העיקרי של מאכלים "בריאים" אלה הם הילדים. המחקר טוען ש-79% מכל משקי הבית משתמשים בדגני בוקר מוכנים. ילדים להוטים מאוד לנסות את הסוג החדש ביותר, שמכיל בעיקרון מרכיבים דומים לאלה שנמצאים בסוגים האחרים, רק בצורה וצבע אחרים. האריזה המעוצבת והנוצצת, שעליה מופיעים תמונתה של משפחה בריאה להפליא או צילום מהטבע, מבטיחה להורים שהתכולה שבתוכה היא ממקור טהור וטבעי, לפעמים אפילו אורגני, ושהיא טובה לכולם. הילדים אוהבים תמונות ידידותיות על הקרטון. "אם מיקי מאוס, בגס באני או דינוזאורים חזקים אוהבים דגנים אלה, אז הם מוכרחים להיות טובים גם לי," הם עשויים לטעון.


קורנפלקס בחלב. ארוחת הבוקר הנפוצה במערב (sxc)

תנו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס"

"מזון העל" המזויף

המציאות שונה למדי. חוקרים אמריקאים החליטו להוכיח לעולם, אחת ולתמיד, שכל דגני הבוקר התעשייתיים הם בעצם מזון-על של האדם. לכן הם האכילו חולדות מעבדה צעירות ובריאות במוצרים נפוצים אלה, שהיו מועשרים בוויטמינים ובמינרלים החשובים ביותר. הם חילקו 240 חולדות לשתי קבוצות: האחת קיבלה דגני בוקר ומים והשנייה מזון רגיל ומים. הניסוי נמשך 45 יום, והתוצאה הייתה בלתי צפויה והרסנית. החולדות שקיבלו דגני בוקר, שעל-פי ההיגיון התזונתי המקובל והפרסומות היו צריכים להפוך אותן לחולדות בוגרות וחזקות, היו קרובות למוות. הן סבלו מכבד שומני, אנמיה ויתר לחץ דם. בניסוי אחר קיבלו חולדות קורנפלקס שהכיל עמילן תירס חסר ערך וסוכר לבן. כמה מהן מתו.

החוקרים ציפו שבעלי החיים שקיבלו דגני בוקר, יגדלו מהר יותר, אולם הם לא גדלו כלל, וכמה מהם אפילו איבדו ממשקלם. אותן חולדות שקיבלו מוצר עתיר-סוכר (סוכר נחשב כחומר משמין), גדלו מעט מאוד. זהו סיכום התוצאות:

• המוצרים שהכילו את הכמות הקטנה ביותר של שומנים, העלו את רמת הכולסטרול של החולדות. חלק מהמוצרים גרמו לירידת רמה זו, אבל החולדות סבלו מכבד שומני.

• דגני בוקר עם כמות מלח קטנה גרמו לעליית לחץ הדם של החולדות, בעוד שמוצרים עם תכולת מלח גבוהה יותר גרמו לירידתו.

• חלק מהמוצרים הועשרו בברזל, שאמור היה להגדיל את ריכוז ההמוגלובין בדמם של בעלי חיים אנמיים. אבל התוצאות הפתיעו את החוקרים: 1) לא היה קשר בין צריכה גבוהה של ברזל לרמת ההמוגלובין. החולדות המשיכו להיות אנמיות אף על פי שקיבלו הרבה ברזל. 2) בעלי החיים שרמת הברזל בדמם הייתה נמוכה, העבירו כמויות גדולות שלו לכבד, והדבר החמיר את האנמיה שלהם (משום כך עולה התהייה האם צריך לתת תוספת ברזל לאנשים שסובלים מאנמיה).

דגני בוקר: רעל שטעמו ומראהו כשל מזון

המסקנה העיקרית שנוכל להסיק מניסיון זה היא, שהגישה התיאורטית לתזונה ודיאטה (שימוש בטבלאות מזון והמלצות תזונתיות יומיות) אינה משפרת את בריאותה של האוכלוסייה, ובעצם גורמת לנזק ובלבול. תיאוריות תזונתיות, שבעצם סותרות את התגובות הטבעיות של הגוף למזון, קודשו על-ידי תעשיית המזון, שקיבלה "אור ירוק" להמשיך ולייצר כל דבר שעונה על הדרישות הרשמיות, גם אם למזון עצמו יש השפעה רעילה והוא גורם למהומה בגוף. אין כל חוק שדורש לנסות מזונות מלאכותיים (שלא הגיעו ישירות מהטבע) על בעלי חיים, לפני שנותנים אותם למיליוני בני אדם.

הצרכן הממוצע מאמין שמאכל שמיוצר על-ידי חברה ידועה חייב להיות בטוח לצריכת אדם, גם אם הוא מכיל פלסטיק (השימוש בבעלי חיים כדי למצוא האם מזונות אלה רעילים או לא, הוא אכזרי, ואני לא תומך בכך. יש לי סיבה להאמין שלכל המזונות מעשה ידי אדם יש השפעה מזיקה על הגוף, ולכן אני ממליץ שתימנעו מהם). לא כל הממשלות תומכות בגישה זו. כמה מדינות באירופה שאינן נשלטות כל כך על-ידי תעשיית המזון והחברות לייצור תרופות, כבר התחילו להגן על הציבור מפני שיטות מזיקות כאלה.

רשויות הבריאות בדנמרק אסרו לאחרונה על הוספת ויטמינים ומינרלים ל-18 סוגים של מזונות ודגנים לארוחת בוקר, שמיוצרים על-ידי חברת קלוגס. הן טענו שקיימות הוכחות שאכילת מוצרים כאלה בקביעות עלולה להרוס את בריאות הילדים ולפגוע בנשים הרות. דגני בוקר הם אחד המאכלים המוצקים הראשונים שניתנים לתינוקות, ורופאי ילדים מעודדים את ההורים להתחיל להאכיל בהם את הילד מגיל ארבעה עד שישה חודשים. עצה זו סותרת מאוד ממצאי מחקר שגילה שדגני בוקר, שנוספים לתזונתו של תינוק, מגבירים את הסיכון לסוכרת תלוית-אינסולין אצל ילדים.

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי