התפוח כמשל: מדוע התפוח יעיל עשרות מונים מגלולת ויטמין C?

מתוך הספר: תזונה הוליסטית

חשבו על תפוח פשוט. כולנו מכירים את האמרה העממית "תפוח ליום מרחיק את הרופא". תובנה זו נתמכת על-ידי כל הממצאים המדעיים שנאספו עד כה ומוכיחים כי תפוח הוא מזון שתורם לבריאות. אבל מה באמת יש בו, בתפוח, שתורם לבריאותנו? טבלאות רכיבי המזון מראות לנו שתפוח ממוצע מכיל כמות משמעותית של הרכיבים התזונתיים הבאים: ויטמין C, ויטמין K, ויטמין B6, אשלגן, סיבים תזונתיים וריבופלאבין. כמו כן, יש בו כמויות קטנות יותר של ויטמין A, ויטמין E, ניאצין, מגנזיום, זרחן, נחושת, מנגן ורכיבים תזונתיים רבים אחרים. האם בעזרת הרשימה הארוכה הזו אנחנו יכולים להבין מהי חשיבותו של התפוח?

השאלה הזו סקרנה את חברי ועמיתי, פרופסור רוי האי ליו, ויחד עם צוות החוקרים שלו הוא החליט למצוא את התשובה. בתחילת המחקר בנושא התפוח, פרופסור ליו ועמיתיו התמקדו בוויטמין C ובהשפעותיו נוגדות החמצון. הם גילו כי ל-100 ג' תפוחים טריים (כחצי כוס) הייתה השפעה נוגדת חמצון שוות ערך ל-1,500 מ"ג ויטמין C (כמות הגדולה פי 3 בערך מהכמות המצויה בתוסף ממוצע של הוויטמין). אולם כשהם ערכו ניתוח כימי של 100 ג' מהתפוח השלם, הם גילו שכמות זו מכילה רק 5.7 מ"ג ויטמין C, הרבה מתחת ל-1,500!

ההשפעה דמוית-הוויטמין שהייתה ל-100 ג' של תפוחים טריים, הייתה גבוהה פי 263 מההשפעה של החומר הכימי עצמו שבודד מהתפוח! במילים אחרות, החומר הכימי המסוים שאנחנו מתייחסים אליו כאל ויטמין C, אחראי לפחות מ-1% מהפעילות דמוית-הוויטמין של התפוח. זהו אחוז שולי ממש. שאר הפעילות נובעת מחומרים אחרים שדומים לוויטמין C ומצויים בתפוח. היכולת האפשרית של הוויטמין לפעול ביעילות, רבה יותר כשהוא נצרך בתוך התפוח בשלמותו, בהשוואה להשפעתו כשהוא נצרך בנפרד.

תרופה מנצחת. תפוח (SXC)

תנו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס"

יש בכך היגיון רב. תהליך התזונה הוא הוליסטי ביסודו, שכן הגוף משתמש ברכיב תזונתי מסוים לפי הרכיבים התזונתיים האחרים שנצרכים יחד איתו. אם אנחנו נוטלים תוסף ויטמין C, אנחנו מחמיצים את "החומרים התומכים" שמעניקים לו את עוצמתו ומצויים במזון השלם. גם אם נוסיף חלק גדול מהחומרים האלה בצורת תוספים (ואכן, חלק מהיצרנים עושים זאת עם ביופלבונואידים), אנחנו למעשה יוצאים מנקודת הנחה שמה שמצוי בתפוח ולא בתוסף אינו חשוב.

תוצאות המחקר של פרופסור ליו פורסמו בכתב העת היוקרתי Nature, וזכו לתשומת לב תקשורתית רבה. מסקנת החוקרים הייתה ש"נוגדי חמצון טבעיים מפירות טריים עשויים להיות יעילים יותר מתוסף תזונה (ויטמין C)". איזה ממצא משמעותי! התוצאה של מחקר רדוקציוניסטי (מדידת כמות הוויטמין C המצויה בתפוח) הצביעה על הבעייתיות שבארגז הכלים המשמש את הגישה הרדוקציוניסטית.

מאות תרכובות דמויות ויטמין C בתפוח

מחקריו הבאים של פרופסור ליו סיפקו תמונה ברורה אף יותר של המורכבות המאתגרת של מזונות פשוטים, כמו תפוח. אחרי שהוא גילה שלוויטמין C שבתפוח יש השפעה עוצמתית הרבה יותר ממה שהיה צפוי, הוא ניסה לבדוק את המנגנונים שיסבירו את ההבדל הזה. המעבדה שלו התמקדה בבדיקת סוגים שונים של חומרים כימיים שעשויים להסביר את הפעילות דמוית-הוויטמין שבתפוחים.

פרופסור ליו ותלמידתו, ד"ר ג'ינל בוייר, סיכמו את ממצאיהם ואת הממצאים שהתקבלו ממחקרים אחרים, והוכיחו כי תפוחים מכילים אוצר בלום של תרכובות בעלות פעילות דמוית-ויטמין C. תרכובות אלו כוללות נוגדי חמצון אחרים כמו קוורצטין, קטצ'ין, פלוריזין וחומצה כלורוגנית המצויים רק בצמחים, שכל אחד מהם עשוי להתקיים בצורות רבות בתוך התפוח. רשימת החומרים הכימיים שבתפוח ובפירות אחרים ארוכה ביותר, וכפי הנראה, משקפת רק את קצה הקרחון של התרכובות הצמחיות המועילות לבריאות האדם. כפי הנראה, תוכנו של התפוח עשיר יותר ממה שנראה לנו מבחוץ.

עלינו לזכור דבר נוסף – לרשימה ההולכת ומתארכת של תרכובות דמויות-ויטמין C עשויות להיות השפעות ביולוגיות חשובות שלעיתים קשורות לפעילותן נוגדת החמצון. ליו וצוות החוקרים שלו השתמשו בלפחות ארבע בדיקות מעבדה כדי לאתר את ההשפעות השונות הללו, כולל את יכולתן של התרכובות לעצור את שגשוג התאים (מה שעשוי לבלום את התהליך הסרטני, או אפילו לצמצם את הגידולים), להוריד את רמת הכולסטרול בדם (מה שישפיע על מחלות לב וכלי דם ושבץ מוחי) ובאופן כללי, לחסום תהליכים חמצוניים לא רצויים (הקשורים לסרטן, הזדקנות, מחלות לב וכלי דם ותהליכים ניווניים רבים אחרים). מובן שהוא היה יכול לבדוק שורה ארוכה של מנגנוני בריאות נוספים.

כיום, ברור לנו שיש מאות אם לא אלפי חומרים כימיים בתפוח, שכולם עשויים להשפיע על אלפי תגובות ומנגנונים מטבוליים. מספר עצום זה של תרכובות דמויות-ויטמין C המרוכזות בתפוח, מציב אתגר משמעותי להנחה שרכיב תזונתי יחיד – ויטמין C או אחר – אחראי לתכונות הבריאותיות של הפרי. גם אם נמדוד את כמות הוויטמין C המצויה בשני תפוחים, לא נוכל להניח שלתפוח אחד יש ערך בריאותי כפול מהתפוח השני, רק מפני שהוא מכיל כמות כפולה של ויטמין C.

כמות הוויטמין C בתפוח נתון אינה מעידה על עוצמת ההשפעה נוגדת החמצון שלו. אם נוסיף לזה את מה שהזכרנו בפרק 6 בנוגע למורכבות התזונה – העובדה שלעיתים, השילוב של רכיבים תזונתיים גדול (או קטן) יותר מסכום חלקיו, ושהגוף הוא שמחליט איזו כמות לקחת מהרכיבים התזונתיים שצרכנו – נבין שגם אם נדע מהי כמות הוויטמין C המצויה בתפוח, לא נוכל להסיק מכך מאומה לגבי ערכו האמיתי.

 ספרים נלווים: