זמן האכינצאה

מתוך הספר: סודות הבריאות - צמחי מרפא

אכינצאה פורפוריאה (Echinacea purpuera) הידועה גם בכינוי קיפודנית ארגמנית (Purple Coneflower) היא אחד מצמחי המרפא הפופולאריים ביותר בעולם. זה יותר ממאה שנה נוהגים מיליוני אנשים בארצות-הברית ובאירופה להשתמש באכינצאה בתגובה לסימן ראשון של הצטננות או של שפעת. מרפאים אינדיאנים מסורתיים השתמשו בזן קרוב, אכינצאה אנגוסטיפוליה (Echinacea angustifolia) לטיפול במגוון בעיות כמו דלקת בדרכי הנשימה, דלקת עיניים, כאב שיניים והכשת נחש. קודם להופעתן של תרופות הסולפה בשנות השלושים של המאה ה-20, הייתה האכינצאה התרופה המובילה בארצות-הברית לטיפול בהצטננות ובשפעת.

בגרמניה אכינצאה היא התרופה המובילה לטיפול בדלקות קלות בדרכי הנשימה, והיא מופיעה ביותר מ-1.3 מיליון מרשמים מדי שנה. משתמשים באכינצאה גם לטיפול בדלקות אוזניים, בדלקות סימפונות, בדלקות שלפוחית השתן ואפילו בזיהומי פטריות. בעוד יעילותה של האנטיביוטיקה בטיפול בדלקות מסוגים אלה נמוכה, עשויה אכינצאה להפחית משמעותית הרבה תסמינים כואבים ומטרידים.

יפה. אכינצאה (sxc)

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

כיצד פועלת האכינצאה

האכינצאה מחזקת את מערכת החיסון, תשלובת מורכבת של תהליכים שמטרתה להילחם בפולשים כמו חיידקים ונגיפים. מערכת החיסון נלחמת בזיהומים על ידי ייצור נוגדנים, שהם מולקולות ייחודיות הנוצרות על ידי תאי הדם בתגובה לאנטיגן או לפולש ספציפי. כשהנוגדנים הללו פוגשים את אותם אנטיגנים, הם מזהים אותם ונלחמים בהם. לולא מערכת החיסון היינו נכנעים בפני כל גורם זיהומי.

אכינצאה מעודדת ייצור של נוגדנים, מגדילה את מספר תאי הדם הלבנים ומעודדת את פעילותם של תאי הדם הלבנים הנלחמים בזיהומים. עם תאי הדם הלבנים הללו נמנים לימפוציטים, הנלחמים בנגיפים; תאי הרג טבעיים (Natural Killer Cells), התוקפים גידולים; ומקרופאגים המחסלים חיידקים גורמי מחלות. שני הסוגים העיקריים של לימפוציטים הם תאי דם לבנים מסוג B, המתפתחים באופן בלתי תלוי בבלוטת התימוס, ותאי דם לבנים מסוג T, המבשילים בתימוס.

ראיות מדעיות

יותר מ-400 מחקרים על אכינצאה פורסמו, 11 מהם בעלי בקרה איכותית במיוחד בשיטת הסמיות הכפולה. אחד המחקרים עקב אחרי 108 מטופלים בעלי מחלה דמוית שפעת חמורה. חצי מהמטופלים קִבלו אכינצאה, והשאר קִבלו פלסבו (תרופת דמה). שמונה שבועות מאוחר יותר הראו התוצאות כי אנשי הקבוצה שטופלה נשארו בריאים למשך זמן רב יותר, וכי מחלתם של אלו שחלו נמשכה זמן קצר יותר והייתה חמורה פחות.

מחקר נוסף בסמיות כפולה בדק את השפעות האכינצאה על חולי דמוי שפעת. החוקרים בחנו 180 חולי שפעת שחולקו ל-3 קבוצות. לקבוצה אחת ניתן פלסבו, הקבוצה השנייה נטלה 450 מ"ג אכינצאה מדי יום ולקבוצה השלישית ניתנו 900 מ"ג אכינצאה מדי יום. ביום השלישי הראו המשתתפים שטופלו במינון הגבוה יותר של אכינצאה ירידה משמעותית בתסמיני השפעת שכללו צמרמורות, הזעה, כאבי גרון, כאבי שרירים וכאבי ראש. לא היה שיפור בשתי הקבוצות האחרות. המחקר הזה הדגיש את החשיבות של נטילת מינון מתאים של אכינצאה, פרט לכך שהוכיח את יעילותו של הצמח.

אכינצאה וזיהומי פטריות

זיהומי פטריות חוזרים, הקשים לטיפול, נכנעים לאכינצאה לעיתים קרובות. במחקר אחד השתתפו 203 נשים שסבלו באופן כרוני מזיהומי פטריות בנרתיק. חלקן נטלו אכינצאה וחלקן טופלו במשחה מקומית נגד פטריות. השיפור בקבוצה שטופלה בצמחים היה גדול פי 3.5 מזה של הקבוצה שטופלה בתרופה. רק ב-16.7% מקבוצת האכינצאה הופיעה הדלקת שוב, לעומת 60.5% בקבוצה השנייה. אכינצאה גם שיפרה את מערך החיסון הכולל של המטופלות. זהו ממצא משמעותי בהתחשב בכך שזיהומי פטריות כרוניים עלולים להיות מטרידים, בלשון המעטה, ואינם מגיבים תמיד לטיפול קונבנציונאלי. הוא מוכיח כי תמיכה במערכת החיסון, להבדיל מטיפול ישיר בתסמינים, מגבירה את הריפוי.

אכינצאה וילדים

כולנו יודעים כי ברגע שילדים מתחילים ללכת לפעוטון או לבית-הספר, הם נדבקים בהצטננות, בשפעת ובדלקות אוזניים. זוהי תופעה טבעית הנובעת מהקִרבה הגדולה לילדים אחרים וממערכת החיסון הלא-בשלה, שעדיין אינה מזהה הרבה גורמי מחלה שכיחים. מנה יומית של אכינצאה היא אמצעי מניעה מצוין בעונת הצינון והשפעת. ילדים מעדיפים תה או תמצית על בסיס גליצרין, שניתן לתת שתיים או שלוש פעמים ביום. מומלץ לעשות מדי 8 שבועות הפסקה בת יומיים. אחת המטופלות הביאה אלי את בנה בן ה-5, שהיה נדבק בכל חיידק שעבר בבית-הספר ומדביק גם אותה. הצעתי לטפל בו בתמיסה על בסיס גליצרין ובאמו בתמיסה על בסיס אלכוהול. שניהם לא ידעו עוד חולי עד סוף העונה!

בטיחות ומינונים

הוכח כי אכינצאה היא צמח בטוח מאוד, גם כשנוטלים אותו במינונים גבוהים ביותר. תופעות הלוואי הן נדירות, ולרוב מסתכמות בהפרעות קלות במערכת העיכול, מתן שתן מוגבר או תגובה אלרגית קלה.

המינון המקובל לאבקה של תמצית אכינצאה הוא 3 מנות יומיות של 300 מ"ג. מיצויים כוהליים, המכילים יחידת כמות אחת של אכינצאה על כל 5 יחידות כמות של אלכוהול, נלקחים בדרך כלל במינון של 3 עד 5 מ"ל שלוש פעמים ביום; מיץ אכינצאה, במינון של 6-4 מ"ל שלוש פעמים ביום; ושורש שלם מיובש (בקפסולות או בחליטה) במינון של 2-1 גרם שלוש פעמים ביום. לרוב נוטלים אכינצאה עם הופעת הסימן הראשון להצטננות וממשיכים 14-7 ימים. ניתן גם לקחת את הצמח באופן רצוף לצורך מניעה, תוך הפסקות של יומיים מדי חודשיים. הפסקות אלה מומלצות כדי לא להרגיל את הגוף יתר על המידה לאכינצאה, כי הדבר עלול לפגוע ביעילות הצמח.

בחירת תוסף אכינצאה

רבים מהמרפאים בצמחים חשים כי התצורות הנוזליות של אכינצאה יעילות יותר מגלולות ומכמוסות. יש המאמינים כי יעילותו של צמח האכינצאה נובעת בחלקה מהמגע הישיר עם השקדים. ייתכן גם כי התצורות הנוזליות מכילות כמות גדולה יותר של חומרים פעילים, או כי המרכיבים קלים יותר לספיגה כשהם בתצורה נוזלית.

בתכשירים נגד נזלת משלבים לעיתים קרובות אכינצאה עם חותם הזהב (Goldenseal, Hydrastis canadensis). המרכיב העיקרי בחותם הזהב, ברברין, מעודד ככל הנראה את פעילותם של תאי הדם הלבנים.

אזהרות

ה-Commission E הגרמני מזהיר מפני שימוש באכינצאה במקרים של שחפת ובמקרים של הפרעה אוטואימונית דוגמת טרשת נפוצה (MS) או זאבת (Lupus). אזהרות אלה מבוססות על החשש שהצמח ימריץ את מערכת החיסון יתר על המידה. קיימות גם אזהרות מפני שימוש של חולי איידס באכינצאה. ניתן ליטול מינונים נמוכים בשלבים המוקדמים של המחלה כדי לטפל בזיהומים הנלווים, אך לא בשלבים המאוחרים יותר. אכינצאה בטוחה עבור נשים הרות. לא ידוע על תגובות בין-תרופתיות.

הצמח אסור בהחלט לשימוש על ידי אנשים הסובלים מאלרגיה לצמחים ממשפחת המורכבים.
במשך שנים נהגתי להמליץ על אכינצאה למטופלי ולמשפחתי ואף השתמשתי בו בעצמי. אמנם השימוש בצמח רב-העוצמה הזה אינו מבטיח שלעולם לא תצטננו, אך כאשר משתמשים בו בצורה נכונה הוא עשוי לסייע להיפטר מדלקות ולהפחית הן את משך המחלה הן את חומרתה. הדגש בשימוש באכינצאה אינו על "זבנג וגמרנו"; שימוש נכון לאורך זמן עשוי להגביר את התנגודת הטבעית של הגוף בפני זיהומים הנגרמים מחיידקים, וירוסים ופטריות.

ספרים נלווים: