אבץ: מעורר את מערכת החיסון וחיוני במיוחד לבריאות הכללית

מתוך הספר: עוצמת הריפוי של תוספי התזונה

האבץ (zinc) חיוני לתפקוד תקין של כל תא מתאי גופנו. בעולם כולו צורכים כמות נמוכה מדי של המינרל ובעיה זו מאיימת להפוך למשבר של ממש בתחום בריאות הציבור. יש מומחים הטוענים, שככל שאנו ממשיכים לדלדל את מאגרי האבץ באדמה ומפסיקים לצרוך חלבון מן החי, כך ניאלץ ליטול מינון גבוה יותר של תוספים או מזון מועשר.

כאשר נמצאה כמות המינרל המיטבית העונה על צרכי הגוף, חלה מהפיכה ביכולתה של הרפואה התזונתית לטפל במגוון רחב של הבעיות הנובעות מחסר באבץ. ברשימת המחלות נכללות: סכיזופרניה והפרעות פסיכיאטריות אחרות, סוכרת, הגדלה של בלוטת הערמונית, קטרקט, מחלות לב, תהליכים ניווניים במוח ובמערכת העצבים, בעיות בתפקוד של מערכת החיסון, הפרעות בעיכול, כיבים, אלרגיות למזון, הצטברות של מתכות רעילות, הגלדה לקויה של פצעים, הצטננויות, דלדול העצם, בעיות עור, עייפות, חוסר תיאבון, בעיות שמיעה, הפרעות אכילה ותסמינים רבים הנובעים מחוסר איזון של הסוכר בדם.

המבחן הביתי הפשוט לחוסר באבץ

רמת האבץ בגופו של האדם היא אומנם מדד בריאותי חשוב, אולם עד לזמן האחרון לא הייתה בידי הרפואה התזונתית דרך טובה למדוד איזו כמות מהמינרל אכן נמצאת בתוך תאי הגוף. בדיקות הדם הרגילות מעולם לא סיפקו הערכה מדויקת. מסתבר שבדיקת טעם פשוטה, שאותה יכול כל אחד מכם לבצע בבית, יכולה להיות חלק מכריע בקביעת התאמת מינון המינרל שלו אתם זקוקים.

מבחן זה פועל משום שחוש הטעם שלנו תלוי באבץ. קחו לגימה של אבץ סולפאט הפטהידראט, תוסף נוזלי שאותו ניתן לרכוש בחנויות, והעבירו את הנוזל בפיכם. אם אתם חשים מיד בטעמו המריר, אין לכם חסר במינרל. אם, לעומת זאת, אינכם חשים בשום טעם או שלוקח לכם זמן לזהות את הטעם, עליכם לחדש את מלאי האבץ שבגופכם.

אני מנחש שלא תחושו מיד בטעמו של המינרל. תכולת האבץ באדמה הולכת ופוחתת, והתפריט עתיר הפחמימות מוריד עוד יותר את כמותו של המינרל הזה בגופנו. כמו כן, תוספי סידן ותזונה עתירת סידן יכולים להוריד עד ל-50% את ספיגת האבץ שלנו. המינרל מסולק מהגוף במהירות במצבי לחץ (גופניים, רגשיים או כימיים) כמו גם בעת חשיפה למתכות רעילות, חומרים מזהמים וחומרי הדברה. ההזדקנות היא חיסרון מולד מאחר שבגיל המבוגר קטנה הפרשת חומצות הקיבה הדרושה לתהליך הספיגה. אם ניקח בחשבון את השכיחות הגבוהה של חסר באבץ בקרב זקנים חולים, הרי שמן הראוי כי נטילת תוספי האבץ בגיל המבוגר תהפוך לחובה.


נטילת אבץ מסייעת בקיצור הצטננות ושפעת (istockphoto)

תנו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס"

מחלות של מערכת העצבים. במהלך ההכרות שלי עם הרפואה התזונתית, למדתי שהאבץ (בצרוף המינרל התומך שלו, מנגן) מהווה טיפול חיוני בהפרעות פסיכיאטריות חמורות כמו סכיזופרניה ודיכאון קליני. הסכיזופרניה היא, לדעתי, "תסמונת של תפיסה לקויה" הנגרמת מחוסר איזון ביוכימי. שמיעת קולות, למשל, היא בעצם עיוות תפיסתי שניתן לעיתים קרובות לטפל בו באמצעות אבץ, מנגן וויטמינים מקבוצה B.

כיום אנו יודעים שחסר באבץ יכול להיות קשור למגוון רחב של הפרעות עצביות ונוירו-פסיכיאטריות כמו אפילפסיה, טרשת נפוצה, מחלת האנטינגטון, דיסלקציה, פסיכוזה חריפה, דמנציה, אנורקסיה נרבוזה (הרעבה עצמית), הפרעות קשב וריכוז ודיכאון.

תוספי אבץ יכולים למנוע את הופעתה של מחלת האלצהיימר. אצל חולי אלצהיימר אין כמעט זכר לנוכחותו של התימולין, הורמון בלוטת התימוס שקיומו תלוי באבץ, מה שמרמז על כך שלחסר באבץ יש תפקיד חשוב בהתפתחות המחלה. 

מערכת החיסון. כמו ויטמין C, גם האבץ מסלק נגיפים הגורמים להצטננות, זאת אם נוטלים אותו מיד בתחילת המחלה. פעילותן של לכסניות המציצה טובה יותר מזו של הקפסולות לבליעה. מחקר קליני שנערך בקליבלנד שבארה"ב מצא שלכסניות אבץ הורידו את משך הופעת התסמינים של מחלת ההצטננות מממוצע של 7 ימים לממוצע של 4 ימים בלבד.

חולי איידס סובלים כמעט תמיד מחסר באבץ שתורם במידה משמעותית להידרדרות המתמשכת של מערכת החיסון שלהם, הפגועה ממילא. נמצא שחידוש מלאי המינרל באמצעות נטילה של 100 מ"ג מהתוסף ליום, היא אחת מהדרכים החשובות ביותר לייצוב של התפקוד החיסוני ולהפחתה של סיבוכי המחלה.

סרטן מתפתח ביתר קלות כאשר רמות האבץ בגוף נמוכות. הפרשת המינרל עולה בצורה דרמטית אצל אנשים שלקו בגידולים ממאירים, מה שמלמד, לדעת חוקרים צ'כיים, שהגוף מנצל את מאגרי האבץ שלו בשלבים הדלקתיים הראשונים של התפתחות הסרטן. נמצא שנטילת תוספים מעודדת ייצור של תאי דם לבנים, אחד מהמרכיבים במערכת החיסון שלוחמים בגידולים, ותומכת באופן כללי בתפקודם של תאי דם לבנים מקבוצת הנויטרופילים, לימפוציטים מסוג T ותאי ההרג הטבעיים שלנו הלוחמים בגידולים. המינרל גם נחוץ לייצור תימולין, ההורמון העיקרי של בלוטת התימוס.
סוכרת. בטווח הארוך, התרומה הרפואית החשובה ביותר של האבץ טמונה ככל הנראה ביכולתו לאזן את רמת הסוכר בדם. המינרל מסייע ללבלב לייצר אינסולין ויכול להגן על אתרי הקולטנים המצויים על פני קרומי התאים והמאפשרים את חדירת ההורמון. האבץ גם יכול לסייע לחולי הסוכרת להפחית רמה גבוהה של כולסטרול.

בריאות העור. ניתן לשפר כמעט את כל בעיות העור באמצעות חיזוק מאגרי האבץ בגוף. במינון של 100 מ"ג או יותר יכול האבץ להיות יעיל במיוחד בטיפול באקנה ("פצעי בגרות"), שכן יש חוקרים הסבורים שהוא מצב הנגרם מחסר באבץ ובחומצות שומן חיוניות. התוסף לא פועל מייד. יעברו שבועות ואף חודשים עד שתחושו את השפעתו על עורכם.

בריאות מינית. למרות המוניטין שיצא לאבץ כמרכיב תזונתי גברי, הרי שמדובר במינרל החיוני לבריאות המינית ולפוריות של שני המינים. כולנו זקוקים לאבץ לצורך הפוריות שלנו, ואני נוהג להמליץ עליו בכל עת שאחד מבני הזוג זקוק לחיזוק הדחף המיני. המינרל חיוני גם לטיפול בבעיות המאפיינות את כל אחד מהמינים בפני עצמו:

• גברים. הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית (פרוסטאטה) הגיעה כמעט לממדי מגיפה בקרב גברים בני למעלה מ-50. המחלה קשורה בקשר הדוק לצריכה נמוכה של אבץ במשך כל החיים. הוכח כי הדחף התדיר להטיל שתן ותסמינים אחרים של הבלוטה המוגדלת פוחתים כאשר נוטלים את המינרל, במיוחד כאשר משלבים זאת עם נטילת תמצית סו-פלמטו, חומצות שומן חיוניות וכמה חומצות אמיניות ביניהן גליצין, אלאנין וגלוטמין. חסר במינרל עלול אף לפגום בייצור הזרע והטסטוסטרון (ההורמון הזכרי). מתן תוסף של אבץ גלוטמאט לקבוצה של גברים בשנות ה-60 לחייהם, הכפילה למעשה את רמות הטסטוסטרון בנוזל הדם שלהם.

• נשים. חסר באבץ עלול להוביל למגוון בעיות בהיריון, ביניהן הפלה טבעית, רעלת דם, פיגור בגדילת העובר ובעיות בעת הלידה. באחד המחקרים נמצא שאפילו מינון נמוך של 22 מ"ג ליום סייע לנשים ללדת תינוקות בעלי משקל לידה גבוה יותר באופן משמעותי. מינון שנע בין 10 ל-60 מ"ג ליום בטוח מאוד לשימוש בתקופת ההיריון.

באופן כללי, רמות האבץ נמוכות יותר אצל נשים שחוות מתח בימים שלפני הווסת. חסר במינרל יכול להפחית את ייצור הפרוגסטרון, מצב שעשוי להוביל לתשוקה לדברי מתיקה ולמזון מלוח.

הגלדה של פצעים. מזה שנים רבות ידוע כי תחליב הקלמין מהווה טיפול ראשוני בכל פצע או גירוי בעור. כוחות הריפוי הטמונים בו נובעים מתכולת האבץ הגבוהה שלו המעודדת יצירת חלבונים. מסיבה זו אני מעודד את מטופליי ליטול מינון נוסף של המינרל לפני כל ניתוח ולאחריו.

על פי אחד המחקרים חל שיפור של 83% בריפוי כיבים ברגליים לאחר שהללו טופלו במשחת אבץ חמצני. רמת האבץ בגופם של אנשים הסובלים מפצעים אלה נמוכה בדרך כלל מהרגיל. נוזל אבץ מועיל גם לטיפול מקומי בפצעי פה. כמו כן "חובה" ליטול תוספי אבץ לפני ואחרי כל הליך ניתוחי.

כיבים. אם אתם נוטלים תרופות נוגדות דלקת או נוגדות אלרגיה שמפחיתות את רמת חומציות הקיבה, תזדקקו לאבץ כדי לטפל בכיבים שאולי נוצרו. אם אתם נוטלים תרופה המפחיתה את החומציות, אתם נמצאים בסיכון לחסר במינרל, מאחר שספיגת האבץ תלויה בחומצה המלחית שבקיבה.

הפרעות במערכת העיכול. ארבעים אחוזים מבין החולים במחלת קרוהן סובלים מחסר באבץ. כדי להתגבר על ההפרעה השכיחה הזו במערכת העיכול, יש צורך לחדש את מלאי המינרל בגוף. במדינות מתפתחות, נטילת התוסף הביאה לירידה במספר מקרי הדיזנטריה והשלשול.

דלקת מפרקים שיגרונית. מאגרי האבץ של אנשים שלקו בדלקת מפרקים מסוג זה מצומצמים בדרך כלל. אם אתם מתכננים ליטול תוספי אבץ, ודאו שאתם מקבלים גם נחושת. מדובר בטיפול יעיל מאוד. היחס בין האבץ לנחושת צריך להיות בערך 8 ל-1.

מצבים אחרים. אנו נעשים פגיעים יותר להשפעתם הרעילה של המזהמים הסביבתיים כאשר רמות האבץ שלנו יורדות מתחת לטווח המיטבי. במחקר שבו נבדקו באופן אקראי 200 אנשים בעלי רגישות לחומרים כימיים, נמצא כי 54% מהם היו בעלי רמות נמוכות של אבץ.

 ספרים נלווים: