תזונה למחלימים מסרטן: ללא ממתקים, בשר, מוצרי חלב ומזון מעובד

מתוך הספר: המסע להחלמה

הרוב המכריע של השורדים שחוו הפוגה ספונטנית מסרטן מדברים על כך שהם מפחיתים את צריכת הממתקים (סוכר), הבשר, מוצרי החלב והמזונות המעובדים, או נמנעים מהם לחלוטין כדי לסייע לעצמם להחלים. בואו נתחיל בסוכר. עובדה בלתי מעורערת היא שתאי סרטן צורכים סוכר – גלוקוז – בקצב הרבה יותר מהיר מאשר תאים רגילים. על בסיס עיקרון זה פועלת סריקת PET (Positron Emission Tomography): ראשית, שותים כוס גלוקוז, ואז הסריקה מזהה היכן הסוכר הזה נצרך באופן המהיר ביותר בגוף הנבדק. אותם "אזורים חמים" של גלוקוז הם האזורים בגוף הנבדק שלגביהם הסבירות הגבוהה ביותר שהם אלו שלקו בסרטן.

בעוד לחוקרים עדיין לא ברור אם תזונה עתירת-סוכר גורמת לסרטן, הדבר שאנחנו כן יודעים הוא שברגע שיש בגוף תאים סרטניים, הם צורכים פי 10 עד פי 50 יותר סוכר מאשר תאים רגילים.2 לכן, הגיוני שחולי סרטן יסלקו סוכר מעובד רב ככל שניתן מתזונתם, כדי להימנע מ"להזין" את תאי הסרטן שלהם, ובמקום זאת להסתמך על גלוקוז המצוי באופן טבעי בפירות ובירקות. ביודענו שהאמריקאי הממוצע אוכל כמות סוכר השווה בערכה ל-22 כפיות סוכר ביום – בעוד שעלינו לאכול שש עד תשע כפיות סוכר ביום, לכל היותר – אנו מבינים שיש מקום רב לשיפור, בין שאנו מתמודדים כעת עם סרטן ובין שלא.

הקשר בין תאי סרטן וסוכר התגלה לראשונה בשנות העשרים של המאה הקודמת על-ידי רופא ששמו אוטו ורבורג. ד"ר ורבורג זכה בפרס נובל על הגילוי שתאי סרטן מקבלים את האנרגיה שלהם ונושמים (כלומר שואפים ונושפים) בצורה שונה מזו של תאים רגילים. באופן ספציפי, הוא הבחין בכך שתאי סרטן מקבלים את האנרגיה שלהם באמצעות פירוק כמויות גדולות באופן יוצא דופן של גלוקוז, וגם שהם נושמים ללא נוכחות חמצן (דבר הידוע בתור נשימה "אנאירובית").

תאים בריאים, לעומת זאת, מפרקים כמות הרבה יותר קטנה של סוכר ונושמים בנוכחות חמצן (דבר הידוע בתור נשימה "אירובית"). הדבר המעניין הוא שתאי סרטן ימשיכו לנשום באופן אנ-אירובי גם כאשר יש בסביבה המון חמצן. ממצא זה הוביל את ד"ר ורבורג להניח הנחת מחקר שמשהו ודאי פגום במיטוכונדריות של תאים סרטניים, משום שזה האיבר שבו נשימה אירובית מתרחשת בתאים בריאים. אל תדאגו, אם יש לכם הבזקים-לאחור מלאי חרדה לשיעורי ביולוגיה מהתיכון, הנקודה העיקרית היא פשוטה: תאי סרטן מתנהגים בצורה שונה מתאים בריאים, ואחד מהבדלי המפתח הוא שהם זקוקים להרבה מאוד סוכר כדי לתפקד. לפיכך, הימנעות מוחלטת מסוכרים מעובדים בתזונה עשויה להיות דרך עיקרית שמסייעת ב"הרעבת" תאי סרטן.


עוגיות מתוקות וכוס חלב. ובכן, לא! (123RF)

תנו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס"

סיפורו של "רון", חולה בסרטן הערמונית ומכור כבד לסוכר

שורד אחד שחווה הפוגה ספונטנית ושינה את תזונתו – ובאופן ספציפי, סילק ממנה את הסוכר – הוא "רון". רון אובחן כחולה בסרטן בלוטת הערמונית בגיל 54. בדיקות הדם שלו חזרו חיוביות לסרטן בלוטת הערמונית ]דירוג גליסון (Gleason) 6 ורמות אנטיגן סגולי של הערמונית (PSA) 5.2[, והוא נמצא חיובי לסרטן בשתי ביופסיות מתוך 12. לפיכך, רופאיו המליצו על ניתוח מיידי כדי להסיר את בלוטת הערמונית שלו בשלמותה.

אולם רון שמע על אדם שריפא את עצמו מסרטן באמצעות תזונה, ולכן הוא רצה לנסות זאת תחילה. בעיירה הכפרית שבה הוא התגורר לא היה אונקולוג אינטגרטיבי או תזונאי שאיתם היה ניתן להתייעץ, לכן הוא התחיל לקרוא ספרים ומאמרים שהסבירו כיצד תאי סרטן צורכים סוכר רב, ושמזונות אמריקאיים טיפוסיים רבים, כגון תפוחי אדמה ולחם לבן, מכילים סוכר. לאחר כמה שבועות של מחקר מאומץ, רון החליט לדחות את הניתוח ובמקום זאת לשנות את תזונתו שינוי יסודי:

הסרטן היה קרוב לוודאי הדבר הכי טוב שקרה לי, משום שהייתי נלהב למדי לגבי כושר, אולם האוכל שאכלתי לא היה כל כך טוב. הייתי מכור כבד לסוכר... [כדי להיפטר מהסרטן שלי] הפסקתי לאכול סוכר וכל מאכל לבן. בלי תפוחי אדמה, בלי לחם לבן – דברים כאלה. ואכלתי המון ירוקים וסחטתי המון מיץ כרוב, דבר שאני עושה עד עצם היום הזה, אם כי לא בתדירות שהייתי יכול... סרטן הוא אנ-אירובי... וגלוקוז הוא כלי תחבורה לחנקן, שמזין אותו. אז אם אתה יכול לנתק את אספקת הגלוקוז, הסרטן לא יצליח לשגשג.

לאחר ששינה את תזונתו בצורה זו, רמות ה-PSA של רון ירדו לערך הבריא של 1.3 בפחות משנה – והוא נמנע מהסרה כירורגית של בלוטת הערמונית שלו, ניתוח שעלול היה להיות בעל השלכות שליליות, קבועות על התפקוד המיני שלו ועל הטלת השתן. רון נטול-סרטן כבר יותר משבע שנים.

סרטן ומוצרי חלב

נעבור עתה למוצרי חלב. ישנן שתי סיבות עיקריות שבעטיין נחקריי מציעים לכם להפחית את צריכתם או להפסיקה כליל. הסיבה הראשונה היא שמוצרי חלב מופקים מחלב השד של חיה אחרת, פירוש הדבר הוא שהחלב גדוש בהורמונים וחלבונים המיועדים לתרום לגדילת עגל – ולא לגדילת בני-אדם. (מעניין לציין שאנחנו החיה היחידה על פני כדור הארץ ששותה את חלב השד של חיה אחרת.) יתרה מזאת, מחקר מראה שהחלבון העיקרי בחלב פרה, שנקרא קזאין, גורם לתאי סרטן לגדול, בצלחות פטרי וגם בחולדות מעבדה. למעשה, חוקרים גילו שהם יכולים להפעיל או לכבות את מחלת הסרטן של חולדה פשוט על-ידי הזנתה, או אי-הזנתה, בקזאין.

הסיבה השנייה שבעטייה שורדים שחוו הפוגה ספונטנית מאמינים שעליכם לצמצם את צריכת מוצרי החלב שלכם, היא כימיקלים לא בריאים שמצויים ברוב מוצרי החלב, כגון הורמוני גדילה של בקר, אנטיביוטיקה וחומרי הדברה. חלב ומוצריו מתוצרת אמריקאית הוחרמו באירופה כיוון שלפרות האמריקאיות הוזרק הורמון rBGH (הורמון גדילה של בקר סינטטי), הורמון שנקשר לסרטן בכמה מחקרים. בנוסף, מוצרי חלב אמריקאיים מכילים כמויות לא בריאות של שומני אומגה-6 (במקום שומני אומגה-3 בריאים), משום שבארה"ב מזינים את הפרות בתירס במקום בעשב,6 שהוא התזונה הטבעית שלהן. דבר זה נעשה משום שזול יותר לגדל תירס מאשר עשב. הבעיה עם שומני אומגה-6 היא שהם נמצאו קשורים לסרטן באופן עקבי.

לבסוף, חשוב לזכור שמוצרי חלב לא מספקים לנו שום רכיבים תזונתיים שלא נוכל למצוא במקומות אחרים, הגם שפרסומות בטלוויזיה עלולות לשכנע אותנו שהמצב שונה. לדוגמה, נוכל לקבל את אותה כמות סידן מעלים ירוקים ולפת ואותה כמות של חלבון משעועית ואגוזים. אם מסתכלים על התמונה בכללותה, הראיות מצטברות ומראות שייתכן שמוצרי חלב תורמים להיווצרות סרטן, בין בגלל חלבון הקזאין שקיים בהם באופן טבעי, או בגלל הדברים הרעים שאנו מוסיפים בעת הייצור.

מסיבה זו, שורדים רבים מאלה שחקרתי, צמצמו מאוד או הפסיקו לחלוטין את צריכת מוצרי החלב שלהם, לפחות עד שהסרטן שלהם נעלם לחלוטין.

ג'יין, חולה סופנית בסרטן שד גרורתי

ג'יין פלאנט היא דוגמה למישהי שהחלימה מסרטן באמצעות התמקדות בהרחקה של מוצרי חלב (בין השאר) מתזונתה. בתחילה, ג'יין אובחנה כחולה בסרטן השד מדרגה ראשונה בגיל ארבעים ושתיים, אז אמרו לה הרופאים שכריתת שד "תטפל בעניין". למרבה הצער, הם טעו. הסרטן שלה חזר חמש פעמים, ועל פני עשור היא עברה שלושה ניתוחים נוספים, 35 טיפולי הקרנה ושנים-עשר מחזורי כימותרפיה.

כאשר הסרטן שלה חזר בפעם החמישית ולטיפול הכימותרפי החדשני ביותר לא הייתה שום השפעה על קשרית הלימפה מלאת-הסרטן בגודל ביצה שבלטה מצווארה, רופאיה הודיעו לה שנותרו לה רק עוד חודשים ספורים לחיות. אולם כאימא אוהבת וגיאולוגית מוכשרת, ג'יין סירבה לקבל את הצפי שלהם. במקום זאת, היא התחילה להשתמש בכישוריה כגיאולוגית כדי לחקור את הדבר שעשוי להיות בשורש סרטן השד שלה. היא כבר שינתה את תזונתה ואכלה הרבה ירקות ודגנים מלאים, אבל מחקרה החדש הוביל אותה למסקנה שיש שינוי נוסף שעליה לבצע:

במקרה שלי, ויתור על מוצרי חלב היה חשוב... באותה עת עברתי טיפולי כימותרפיה רגילים, אבל הם לא הועילו, ועד שלא ויתרתי על מוצרי חלב, הם לא התחילו להועיל... אני חושבת שיש הרבה דברים שגורמים לסרטן, אבל אני חושבת שצריך להפסיק את הדברים שמקדמים אותו, שגורמים לו לגדול... אבל זה לא כזה פשוט, כמו "רק לוותר על מוצרי חלב". יש שינויים אחרים, נוספים בהרגלי החיים והתזונה.

ג'יין כותבת אודות אותם שינויים אחרים בספרה "Your life in Your hands" שהיה רב-מכר באנגליה. בספרה היא ממליצה על הימנעות מכל מוצרי החלב; להגביר מאוד את צריכת הפירות והירקות האורגניים; לאכול חלבונים צמחיים בריאים כגון שעועית, אגוזים וזרעים; לשתות מים מטוהרים. היא נטולת-סרטן יותר מ-19 שנים, ממשיכה לנהל מחקר על תזונה נטולת מוצרי חלב ועשירה בירקות ולדבוק בתזונה שכזו.

לחלק השני של המאמר: על בשר ומזון מעובד

 ספרים נלווים: