המסע להחלמה מסרטן: כאשר אושר הופך להרגל

מלבד שינויי התזונה ואורחות החיים, רבים מבין חולי הסרטן שהחלימו וסיפורם תועד במחקרה של ד"ר קלי טרנר, הצליחו להפוך את תחושת האושר להרגל שיש לתרגל אותו באופן יומיומי. איך הם עשו זאת, ולמה לא צריך להרגיש אושר כל הזמן?

מתוך הספר: המסע להחלמה

כאשר שורדים שחוו הפוגה ספונטנית מדברים אתי על הניסיון להרגיש יותר אהבה, שמחה ואושר כדי לסייע לגופם להחלים, הם מדברים על כך כפי שהם היו מדברים על צחצוח שיניים או התעמלות: הם רואים באושר הרגל שיש לתרגלו באופן יומיומי כדי להשיג את התוצאות הנחשקות. זהו רעיון חשוב משום שרוב האנשים בתרבותנו מניחים שאושר הוא דבר שנולדים אתו או לא, שאנחנו תקועים בתור אנשים של חצי-הכוס-הריקה או בתור אנשים של חצי-הכוס-המלאה.
השורדים שחוו הפוגה ספונטנית והמרפאים שאני חוקרת חולקים על כך. הם סבורים שכולנו יכולים לחוש בחיינו שמחה באופן עקבי, כל עוד אנו מתרגלים תחושת אושר על בסיס יומיומי.

עבור רוב השורדים שחוו הפוגה ספונטנית שאני חוקרת, לחוות תחושת אושר היה דבר כמעט בלתי אפשרי לעשותו לאחר שהם שמעו על אבחון הסרטן שלהם. אולם מהר מאוד הם הבינו שלהישאר כלואים בתוך הפחד יום אחר יום לא יהיה מהנה וגם לא מסייע עבור המערכת החיסונית שלהם. אז, בהתחלה היה עליהם להכריח את עצמם לעשות דברים שישתיקו את הפחד שלהם ויעוררו שמחה, גם אם רק לכמה דקות. למשל, חלקם בחרו לצפות בסרטון מצחיק ביו-טיוב, ללכת לשיעור יוגה אחר-הצהריים או להתקשר למישהו שהם אוהבים.

לאט-לאט, הם הגדילו באופן מכוון את הפעילויות מהסוג הזה עד שתחושת האושר הזו מילאה יותר ויותר דקות בכל יום. הדבר שהם גילו היה שהקצאת זמן מכוונת בכל יום כדי לעשות משהו ששימח אותם, גורמת לכך שתחושת השמחה הזו התעוררה בהם מהר יותר והשפעתה ארכה זמן רב יותר לאורך היום. בצורה זו, ביצוע פעילויות ששימחו אותם היה דומה לנטילת תרופה לשיכוך כאבים משום שהדבר גרם להם להרגיש טוב יותר.


גוף-נפש-רוח. בריאות (123RF)

תנו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס"

ההחלמה של אלן: תרגול אושר ללא כימותרפיה והקרנות

שורד אחד שהתמקד באופן קבוע בהגברת הרגשות החיוביים שלו הוא אלן. אלן היה רק בן 40 כשהוא אובחן בסרטן של הראש והגרון בשלב שתיים, ואף על פי שהוא הסכים להסרה של הגידול העיקרי מגרונו באמצעות ניתוח, האינטואיציה שלו אמרה לו לא לבצע את הכימותרפיה וההקרנות המומלצות, למורת רוחו הרבה של רופאו. במקום זאת, הוא החליט להתחיל ליישם תוכנית נמרצת לריפוי-עצמי המתמקדת ברגשותיו:

חוויתי שינויים עמוקים בהווייתי. מחשבותיי ורגשותיי היו שונים באופן קיצוני בעת שחוויתי שינוי פרדיגמה בקיום שלי... הוקרתי את ילדיי, את עצמי, את הרגע הזה העכשווי שהוא "ההווה" כמו שלא הוקרתי מעולם... קיבלתי פרספקטיבה, ובאמצעות אינטרוספקציה נמרצת ולימוד נמרץ, הצלחתי להשיג שינוי פרדיגמה בתודעתי. הישג זה הפעיל שרשרת של אירועים בלתי צפויים על קיומי בכללותו – שום דבר לא נותר כשהיה.

באמצעות הקצאת זמן בכל יום כדי להעריך את רגע ההווה, אלן התחיל להתמלא ברגשות כגון אהבה והכרת-תודה, שבסופו של דבר התעצמו כל כך עד שכל חייו השתנו לטובה. בעזרתם של שינויים אחרים (למשל תזונה), עברו מאז חמש שנים ועוד היד נטויה, ואין סימנים לקיומה של המחלה בגופו של אלן.

להסתכל על הזריחה במבט חדש

בצורה דומה, קרלוס סאואר, מרפא שאמאני מברזיל, מתאר את חשיבות הפיכת האושר להרגל יומי בצורה הבאה:

מסתכלים על הזריחה במבט חדש, או שמסתכלים על היום החדש ואומרים: "תודה, אלוהים. תודה, הבורא, על היום החדש הנהדר הזה. מעולם, מעולם לא ראיתי אותו בעבר. זהו יום חדש לחלוטין! היום יהיה יום נהדר. הוא כבר יום נהדר."... הדבר היחיד שיש לנו הוא היום – הרגע הנוכחי – אז אני מנסה לעשות כל שביכולתי כדי ליהנות מכל דקה ביום שלי... בריאות קשורה מאוד באושר. הבריאות שלכם קשורה לאושר שלכם.

כמו כה רבים מהמרפאים האחרים שראיינתי, קרלוס מאמין שמנה יומית של אושר היא אחת "התרופות" הכי חשובות שאפשר ליטול.

לא צריך להרגיש מאושרים כל הזמן

בבקשה זכרו שלקיחת מחויבות להרגיש מאושרים חמש דקות ביום אינה זהה למחשבה שעליכם להרגיש מאושרים כל יום, במשך כל היום כדי לשפר את בריאותכם. זו מסקנה טרגית ושגויה שצצה בקרב התנועה של רפואת הגוף-תודעה, כך שחולי סרטן רבים מרגישים אשמים כאשר הם לחוצים או מבוהלים, כי הם יודעים שרגשות אלה יכולים להחליש את המערכת החיסונית. האם אתם יכולים לדמיין את הלחץ להרגיש מאושרים כל הזמן, בייחוד כשמתמודדים עם מחלה מאיימת-חיים?

נכון הדבר שללחץ, פחד, יגון וכעס יש השפעות מחלישות על המערכת החיסונית. אולם מעולם לא נראה הגיוני בעיניי להסתיר רגשות פחד תקפים בשכבה מזויפת של חיוביות יחד עם שכבה נוספת של אשמה. לכן כה שמחתי לדעת שרוב השורדים שחוו הפוגה ספונטנית והמרפאים האלטרנטיביים מאמינים שהדבר הבריא ביותר לאדם הוא להרגיש באופן מלא את כל הרגשות החיוביים או השליליים שעולים באדם ואז לשחרר אותם לחלוטין. התנהלות כזו מאפשרת לא רק לחוות את המגוון המלא של ההבעה האנושית, אלא גם להרגיש אושר באמת במשך זמן רב יותר בין גלי הרגש השונים. פעוטות מדגימים התנהגות זו בצורה נהדרת – הם יכולים להרגיש מוצפים בכעס רגע אחד ואחרי שהם מרגישים כעס באופן מלא ומשחררים אותו, הם מאושרים לחלוטין חמש דקות אחרי כן.

כל השורדים שחוו הפוגה ספונטנית שפגשתי חוו ימים ואף חודשים שהיו מלאי כאב, פחד או עצבות. כשעומדים פנים אל פנים עם המוות, כמעט בלתי אפשרי שלא להרגיש כך. אולם אפילו בימים הקשים ביותר, הם עדיין מכריחים את עצמם לנסות למצוא לפחות כמה רגעי אושר או צחוק. אחת השורדות שחוו הפוגה ספונטנית שראיינתי מצאה דרך חכמה לעשות זאת.

 

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי