מצטערים, אבל כימותרפיה זה לא בשבילנו

מתוך הספר: להפוך את כל האבנים

צביקה, בן 57, נשוי, אב לשלושה ילדים וסב לחמישה נכדים, יועץ עצמאי, נכנס לפני ארבע שנים למיטה מתוך כוונה להמתין למוות אשר נרמז לו כי הוא קרוב מאוד.
"אבל לאורלי אשתי הייתה תוכנית אחרת", מספר צביקה, "היא תפסה אותי בצווארון, הוציאה אותי מהמיטה והתחילה להסיע אותי לרופאים, למטפלים, לכל מי שחשבה שיכול לעזור לי. לא היו לי כוחות נפש לעשות דבר. אחרי שהאורולוג אמר לי שהוא לא מכיר אנשים שחיים עם רמות ה-PSA* שלי ושנראה לו שאין מה לעשות.



זהירות, החלמה לפניך (123RF)

צביקה החל לקבל טיפול תרופתי ניסיוני ששמו TAK 700. לאחר שמונה חודשים, כאשר התרופה הפסיקה להשפיע, הפסיק הרופא את הטיפול. השלב הבא היה כימותרפיה והקרנות. בסיבוב השלישי של הכימותרפיה, כשצביקה הרגיש רע מאוד, הייתה לאורלי תחושה שמשהו לא עובד טוב, והיא ביקשה מיוזמתה לבדוק את רמת ה-PSA. התוצאות הראו עלייה בערכים, והם החליטו לעצור את הטיפול שלא הועיל. כשהרופא המליץ על סדרת הקרנות נוספת, צביקה ואורלי שמו לב כי בכל סדרה, בכל מקום שמקרינים הסרטן אינו חוזר, אבל הוא מופיע במקום אחר. אורלי אמרה שהמקום היחיד שהסרטן עדיין לא הגיע אליו הוא הגולגולת, ואם עכשיו יקרינו את הגב לא תהיה לסרטן ברירה אלא להתפשט למוח. הרופא המטפל השתכנע מטיעוניה של אורלי וההקרנות הופסקו.

"ה-PSA התחיל לרדת"
"במקביל עשינו כל דבר אפשרי", מספרת אורלי. "ניהלנו את עצמנו ולא נתנו לאחרים לנהל אותנו. לקחתי עלי את האחריות להרים את צביקה. מדי שבוע הלכנו לנטורופתית ד"ר נאוה בוים. נאוה הרכיבה לצביקה תפריט תזונתי וחיזקה את המערכת החיסונית שלו באמצעות דיקור. שמעתי על פרופ' זיצ'ק ויצרתי איתו קשר, בהמלצתו צביקה קיבל טיפולי הילינג והחל מפגשים שבועיים עם בילי שקד, המטפלת בדמיון מודרך. במקביל הוא טופל בשתי תרופות, האחת Radium23 – תרופה שנכנסה לסל התרופות בינואר 2014 – אותה קיבל במשך חצי שנה, ותרופה נוספת בשם Extandi, שאותה אנחנו רוכשים באופן פרטי. עם כל אלו ה-PSA התחיל לרדת עד שהגיע לנורמה".

"אני מרדים את הגרורות בעזרת הדמיון המודרך", אומר צביקה, "יש לי ימים יותר טובים ופחות טובים, בסך הכול אני ממשיך לעבוד, חי את החיים, משתדל ליהנות. הדמיון המודרך והשיחות עם בילי הפכו את עולמי, אני לא אותו אדם עצבני ופרפקציוניסט שהייתי קודם. גם הרופא המטפל אמר לי בפגישה האחרונה, 'אתה לא אותו אדם שנכנס אלי לפני ארבע שנים' ".

כבר לא חלק מהסטטיסטיקה
אורלי: "אני חושבת שהסרטן עצר מכיוון שאנחנו לא מקובעים, אנחנו ערניים גם לרפואה המשלימה וגם לקונבנציונאלית. אנחנו מנהלים את המחלה וגם את הרופאים. שואלים ומתעניינים, מפעילים שיקול דעת לגבי כל טיפול שמציעים לנו. התוצאה של צביקה היא יוצאת דופן. אנחנו כבר לא חלק מהסטטיסטיקה שתוארה לנו לפני ארבע שנים. אנחנו מרוצים, אבל לא סיימנו את העבודה. צריך להמשיך לעשות עבודה כל הזמן ומדובר בשינויים לכל החיים. שחררנו לאחרונה קצת לחץ, אבל צריך שוב לשנס מותניים ולשמור על התזונה, על הספורט ולהמשיך ללכת לרפואה המשלימה".