לא כל הקלוריות שוות: מפסיקים לספור קלוריות ומרזים

למה הגבלה קלורית אינה יעילה כלל והורדת הקילוגרמים העודפים אינה תוצאה ישירה של אכילה מופחתת? ד"ר מארק היימן מגלה בספרו "חילוף חומרים מנצח" מדוע רוב הדיאטות מסתיימות בכישלון

מתוך הספר: חילוף חומרים מנצח

 
 

לזרוק לפח את מחשבון הקלוריות

סנדרה בת ה-46 הייתה יסודית וקפדנית מאוד בכל הנוגע לדיאטות. התנודות התכופות במשקלה העיקו עליה. היא לקחה איתה לכל מקום מחשבון קלוריות קטן והקפידה למדוד ולחשב את הערך הקלורי של כל מה שנכנס לפיה.
 
היא הקפידה ליישם את ההנחיות התזונתיות של הממסד הרפואי האמריקאי, כפי שבאו לידי ביטוי בפירמידת המזון של משרד החקלאות האמריקאי (USDA). הנחיות אלה עודדו את הציבור לצרוך 11-6 מנות של לחם, דגנים, אורז ופסטה מדי יום (מנה = ½כוס). היא האמינה לעצות ולהוכחות המדעיות שנשמעו מפי מומחי דיאטה שונים, שלפיהן הפחתת מספר הקלוריות בתפריט – ללא קשר למקורן – תוביל לירידה במשקל. לכן, היא המשיכה למדוד כמויות ולספור קלוריות.
סנדרה לא חטאה באכילת יתר ולא אכלה דברי מתיקה או ג'אנק-פוד. אולם, היא הרבתה לאכול מזון מוכן ומעובד. למרות העובדה שמוצרים אלה הכילו כמויות גדולות של מרכיבים מלאכותיים מזיקים כגון שומני טרנס וסירופ תירס עשיר בפרוקטוז, היא הייתה בטוחה שהתזונה שלה נאותה, כל עוד היא מקפידה שלא לעבור את מספר הקלוריות שהקציבה לעצמה.
 
אך להפתעתה, השיטה הזו לא עבדה. היא התקשתה יותר ויותר לרדת במשקל. היא הרגישה עייפה ורעבה כל הזמן. נמאס לה לספור קלוריות ולמדוד כמויות. כאשר בדקנו היטב את התפריט שלה, שמנו לב שהוא הכיל הרבה "קלוריות ריקות" – פחמימות מעובדות ושומנים רעילים ללא ערך תזונתי משמעותי.
באמצעות הרגלי האכילה שלה, סנדרה שלחה מסרים מוטעים לגנים שלה. היא הפעילה את המסרים הגנטיים הגורמים להשמנה, לשינויים הורמונליים, לעלייה ברמת המולקולות המגבירות את תחושת הרעב וגורמות לדלקת, ועוד. הגוף שלה קיבל את המסרים הלא-נכונים במהלך ניסיונותיו לווסת את משקלו.
 
 
לאכול ללא ייסורי מצפון (ISTOCK)


רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫


 

מדוע לא כל הקלוריות שוות?

מהי קלוריה? פשוט מאוד - קלוריה היא יחידת אנרגיה. על פי ההגדרה, זוהי כמות האנרגיה הדרושה כדי להעלות את הטמפרטורה של 1 גרם מים ב-1 מעלת צלזיוס בלחץ של אטמוספרה אחת.
אנחנו מקבלים את הקלוריות מהמזון. כאשר אנחנו אוכלים, התהליכים הכימיים המרכיבים את חילוף החומרים שלנו מפרקים את המזון והופכים אותו לאנרגיה. שריפת האנרגיה הזו על ידי המכונה המטבולית בגופנו היא זו שמאפשרת לנו לעשות הכול – החל מפעולות בסיסיות כמו נשימה וכלה בפעולות מורכבות ומתישות כמו ריצת מרתון.
חשבו על גופכם כעל מכונית. כשם שמכוניתכם זקוקה לדלק כדי לנסוע, גופכם זקוק למזון כדי לתפקד. האוכל הוא הדלק שלנו. אנחנו צורכים קלוריות כדי שיהיה לנו מה לשרוף. ה"דלק" הקלורי מאפשר לנו "לנסוע".
כאשר קלוריות נשרפות בתנאי מעבדה, הן שוות ומייצרות כמות זהה של אנרגיה. בתנאים אלה, אין כל הבדל בין 1,000 קלוריות שמקורן בשעועית מנומרת לבין 1,000 קלוריות שמקורן בעוגייה דלת שומן או בקולה. אולם, כאשר הקלוריות משתתפות בתהליכי חילוף החומרים בגופנו – הן מתנהגות בצורה שונה לחלוטין!

קלוריות של שעועית לעומת קלוריות של קולה

הקלוריות שאנחנו אוכלים נספגות בגוף בקצב שונה. הן מכילות כמויות שונות של סיבים, פחמימות, חלבונים, שומנים ורכיבים תזונתיים אחרים, שכל אחד מהם מתורגם לאיתותים מטבוליים שונים ומורכבים המשפיעים על משקלנו. לדוגמה, הסוכר שבמשקאות הממותקים והמוגזים נכנס למחזור הדם שלנו במהירות רבה, ואילו סוכר שמקורו בשעועית מנומרת נכנס לדם באיטיות. כאשר אנחנו שותים משקה ממותק, כל הסוכר נכנס למחזור הדם שלנו בבת אחת, והקלוריות המיותרות, שאיננו זקוקים להן באותו רגע, מאוחסנות בתאי הגוף בצורת שומן. לעומת זאת, כאשר אנחנו אוכלים שעועית, הסוכר נספג בהדרגה, מה שמאפשר לגופנו לנצל את הקלוריות ביעילות רבה יותר. פירושו של דבר הוא שקלוריות רבות יותר יישרפו וקלוריות מעטות יותר ייאגרו כשומן. כמו כן, בגלל תכולת הסיבים הגבוהה שבשעועית, לא כל הקלוריות ייספגו.
מזון שנכנס במהירות למחזור הדם שלנו גורם להשמנה. מזון שנכנס באיטיות למחזור הדם שלנו מסייע להפחתת משקל.
לאור המידע הזה, הצלחתי לשכנע את סנדרה לזרוק לפח את מחשבון הקלוריות שלה ויעצתי לה להעדיף מזונות מלאים שאינם מכילים שומנים רעילים או מוקשים למחצה או סירופ תירס עשיר בפרוקטוז. כמו כן, הצלחתי "לגמול" אותה מהמזונות המוכנים והמעובדים. לימדתי אותה כיצד לתכנן טוב יותר את קניותיה וארוחותיה כדי להבטיח בחירות תזונתיות איכותיות. יעצתי לה אפילו לשמור צידנית קטנה במכונית, כדי למנוע מעצמה את הכניעה לפיתויים מזיקים עתירי קלוריות ריקות. עד מהרה, התקפי הרעב שלה שככו והיא הרגישה משוחררת מהצורך הכפייתי למדוד כמויות ולספור קלוריות. הקילוגרמים העודפים החלו לנשור ממנה, לאט אבל בטוח. סנדרה הצליחה לשמור על משקל תקין, ללא מאמץ רב, מלבד הצורך לתכנן מבעוד מועד את קניותיה וארוחותיה.
 

ספרים נלווים:

דלג לתוכן מרכזי