על קורטיזול ודחף מיני

חשבתם פעם, מדוע אנחנו חושבים יותר על סקס בזמן חופשה? כי אנחנו לא בלחץ! הקשר בין לחץ ודחף מיני קשור, כצפוי, לרמות הקורטיזול

מתוך הספר: קשר הקורטיזול

אינכם צריכים לקרוא ספר אודות הקשר בין לחץ ומחלות, על מנת לדעת שתקופות של לחץ יוצרות בעיות בתחום האינטימי. נשים סובלות, בדרך כלל, משיבוש במחזור החודשי, לגברים, קשה יותר להשיג זקפה, ובאופן כללי, מופיעה ירידה בדחף המיני. הלחץ פשוט גורם לנו לאבד עניין בסקס. בגברים, תהליך זה נגרם כתוצאה מירידה חדה ברמות הטסטוסטרון, שמתרחשת בתקופות של לחץ. בקרב נשים, התהליך מעט יותר מסובך, מכיוון שהשיבוש ההורמונאלי פוגע לא רק ברמתו של הורמון הטסטוסטרון, אלא גם ברמות של הורמוני האסטרוגן, הפרוגסטרון והפרולקטין.

גם זו דרך להורדת רמות הקורטיזול (צילום: 123RF)

וודאו שהדם זורם למקום הנכון

הקשר בין לחץ ודחף מיני קשור, כצפוי, לרמות הקורטיזול (וכן לחומרים אחרים המופרשים במוח שלנו – האנדורפינים – ועל כך בהמשך). רמות קורטיזול גבוהות מפחיתות את החשק המיני של גברים במספר דרכים. ראשית, הקורטיזול מאותת לגוף להפחית את ייצורם של תרכובות כימיות "קדם-הורמונאליות", המשמשים כ"חומרי גלם" בתהליך הייצור של הטסטוסטרון. מכיוון שנוצר מחסור ב"חומרי הגלם", תהליך הייצור של הטסטוסטרון משתבש לחלוטין. בשלב השני, במקרה שלמרות כול זאת, הגוף מצליח לייצר כמות כלשהי של טסטוסטרון, הקורטיזול חוסם את התגובה התקינה של האשכים להורמון זה, ומונע מהגברים שבינינו להרגיש טוב במיוחד... בנוסף, נגזרות הורמונאליות נלוות לטסטוסטרון, כגון סטרואידים אנאבוליים ותוספי מזון לדיאטה המכילים DHEA או את ההורמון הסטרואידי Androstenedione, לא ישפיעו על החשק המיני, בתקופות של לחץ. לסיכום, אם נחשוב לרגע על הדרך בה נוצרת זקפה אצל גברים, ברור שיש צורך במנגנון תקין של זרימת דם ממקום אחד בגוף למשנהו. אולם, בזמן לחץ, הדם זורם לכיוונים בהם הוא יוכל להביא את התועלת הרבה ביותר. במילים אחרות, הדם זורם לכיוון הידיים, כדי לאפשר לנו להילחם, ולכיוון הרגליים, כדי להקל עלינו לברוח ממקום הסכנה, ולא לכיוון האיברים המוצנעים שלנו...

כדאי להפסיק לעשות ספורט?

נחזור לאנדורפינים. אלו הם חומרים כימיים משככי כאבים, הגורמים לנו להרגיש טוב. האנדורפינים מופרשים על ידי המוח ואחראים לסוג של תחושת אופוריה (האופיינית לספורטאים). אחת התכונות המעניינות של האנדורפינים היא יכולתם לעצור כמה מהשלבים ההורמונאליים בדרך לייצור הטסטוסטרון. תכונה זו מסבירה אף את הממצאים שהתגלו בעקבות מספר מחקרים, שנערכו בקרב אתלטים בעלי כושר סיבולת גבוה במיוחד. אצל אתלטים אלה, נרשמו רמות גבוהות של קורטיזול ואנדורפינים, וכן רמות נמוכות של טסטוסטרון, ספירת זרע נמוכה, ודחף מיני ירוד. אין הכוונה היא שפעילות גופנית אירובית, כמו ריצה ורכיבה על אופניים, מזיקה לנו. אולם, יש להדגיש את העובדה כי פעילות גופנית קיצונית,ללא תקופת התאוששות מספקת, מזוהה על ידי הגוף כגורם לחץ, וכתוצאה מכך, מופעלת תגובת הלחץ המוכרת לנו.

לחץ והפוריות שלך

בקרב נשים, הקשר בין הלחץ ומערכת הרבייה, הוא מורכב יותר. באופן כללי, המנגנון ההורמונאלי של המחזור החודשי מתחלק ל-2 שלבים. השלב הראשון, "השלב הפוליקולרי" או "שלב גדילת הזקיק" מתאפיין בפעילות משמעותית של הורמון האסטרוגן (יחד עם הורמונים נוספים המעורבים בתהליך), ומסתיים עם התרחשות הביוץ (יציאת הביצית מהשחלה). בשלב השני, "השלב הלוטאלי" או "שלב גדילת רירית הרחם" הורמון הפרוגסטרון נכנס לפעולה. הפרוגסטרון מעורר את הרחם להתכונן לקליטת הביצית המופרית (בהנחה שנוצר מפגש בין תא זרע לבין הביצית שהשתחררה זה עתה). אם לא נוצרה הפריה, הציפוי הפנימי של הרחם מתפרק ונושר, ומופיע הדימום הווסתי. כול התהליך חוזר על עצמו במחזוריות של 28 ימים לערך.

בתקופות של לחץ, משתבש האיזון העדין והמורכב של המחזוריות ההורמונאלית הזו. רמות האסטרוגן והפרוגסטרון יורדות (הביצית אינה משתחררת מהשחלות, כך שלא מתרחש ביוץ), ורירית הרחם לא מתפתחת (הביצית לא יכולה להשתרש). כתוצאה מכך, מחזור הווסת אינו סדיר, או נעלם לחלוטין. בהקשר זה, כדאי לציין כי אתלטיות רבות סובלות מאי סדירות של המחזור החודשי, כתוצאה מהפעילות הגופנית המאומצת ומהרגלי האכילה שלהן. כמו במקרה של האתלטים בעלי הסיבולת הגבוהה שהוזכרו מקודם, שסבלו מרמות טסטוסטרון נמוכות, גם לנשים שעוסקות באתלטיקה יש, לעיתים קרובות, רמות נמוכות של אסטרוגן ופרוגסטרון, וכמו כן, דחף מיני ירוד. אם נחשוב על כך לרגע, העובדה שאין להן עניין בסקס (או את היכולת להרות) נראית הגיונית למדי, בהתחשב באורח החיים הספורטיבי והתובעני שלהן. השינוי ברמות ההורמונים, כמו גם האימונים הקשים, והדרישות התזונתיות העומדות בפני האתלטיות, נתפסים על ידי הגוף כגורמי לחץ. מכיוון שבהריון ממוצע, נדרשות 50,000 קלוריות (ולאחריו, 1,000 קלוריות נוספות, לכול יום של הנקה), ההיגיון הפנימי של הגוף מכתיב לו לדכא את הדחף המיני בתקופות לחוצות.

מה עלינו לעשות? להתפטר ממקום העבודה שלנו? לנסוע לאיים הקריביים לתקופה בלתי מוגבלת? זה יכול היה להגביר את החשק המיני שלנו, ללא כול ספק! (חשבתם פעם, מדוע אנחנו חושבים יותר על סקס בזמן חופשה? כי אנחנו לא בלחץ!) אבל, למרבה הצער, זה לא מעשי, ועלינו למצוא פתרונות אחרים. מה שאנחנו יכולים לעשות בנידון הוא, לפחות, לשים לב לרמות הקורטיזול שלנו וללמוד לשלוט בהן.

  

 :ספרים נלווים 

דלג לתוכן מרכזי