לחשוף את השורדים

בימים אלה יצא לאור בהוצאת פוקוס הספר "הסרטן מת מצחוק". הספר מתאר את סיפורו של אייל אלטויל, סטנדאפיסט מוכשר, שאובחן בגיל 31 כחולה סרטן, בעל סיכויי החלמה נמוכים, שיכול היה להיגמר באופן טרגי אילולא בחר להתמודד עם המשבר הנורא בעזרת הומור.

הספר מתאר מסע אמיץ ויוצא דופן לריפוי עצמי באמצעות הומור, שמציג גישה רעננה ומשעשעת למתמודדים עם מחלות או משברים גדולים מהחיים. בגילוי לב נדיר צוחק אייל על הכול: על הרופאים, החברים, המערכת, הגראס הרפואי, בנק הזרע, השפעות הטיפול ועוד. הלוואי שיותר אנשים יאזרו אומץ לטפל במחלותיהם בדרך מקורית שכזו.

עוד עדויות חשובות תועדו גם בתוכנית הטלוויזיה הנפלאה והמרגשת של מיקי חיימוביץ (המערכת 4/1/16) שהיטיבה לתאר כיצד חולים שרופאים קצבו את חייהם, הפכו בכוחות עצמם להיות בריאים – ואפילו הפכו להיות מרפאים של חולים אחרים - בעיקר בזכות שילוב פעילות גופנית בחייהם החדשים. סיפורים דומים מופיעים גם בשני ספרי ההחלמה מסרטן שפוקוס הוציאה לאחרונה: "המסע להחלמה" ו"להפוך את כל האבנים".

המסקנה שחוזרת ועולה מעדויות אלה היא זאת: למחלות סופניות יש יותר מפיתרון אחד, הגישה הממסדית אינה טובה בהכרח מהגישה האלטרנטיבית וכל אחד חייב ללכת על-פי נטיות ליבו.

הפער הבלתי נסבל בין התחזיות השחורות של הרופאים ובין היכולות המופלאות של אנשים הנחושים להחלים בעצמם בשיטות טבעיות, כפי שהוכחו במקרים רבים כל כך, מחייב את קובעי המדיניות לשנות פרדיגמה ולתת תקצוב הולם גם לגישות אלטרנטיביות.

הנה דוגמה אחת מיני רבות שלקוחה מהתוכנית של מיקי חיימוביץ – חולה פרקינסון החלים ממחלתו באמצעות תרגול של ריקודים סלוניים ובעקבות הצלחתו התנדב לרפא בדרך זו חולי פרקינסון אחרים. לצערו, הוא לא זכה לשום תמיכה כספית מאותו משרד בריאות ששופך הון עתק על תרופות וטיפולים יקרים בחולי פרקינסון. לצערנו, כולנו משלמים את מחיר הכניעה המוחלטת של קברניטי הבריאות לגישה ממסדית אחת ויקרה, שמתקצבת, ללא ביקורת וחשיבה, טיפולים ותרופות יקרים להחריד, אך מתעלמת ודוחה כל ניצוץ של תקווה שעלולה לפגוע בהגמוניה של הממסד הרפואי.