השפעת הסביבה על הפרעת קשב וריכוז

בהרצאתו, ד"ר לוי נתן זווית מעניינת (ודי מדאיגה יש לומר) על תרומת המסכים בחיינו להפרעות קשב וריכוז אצל ילדים ואף לבעיות נוספות. המסכים הם מקור אור בעצמם, בניגוד לעצמים אחרים שמקבלים את אורם מהשמש. בנוסף, הם מרצדים בתדירות של כ-100 פעם בשנייה, ולכן הם יכולים לפגוע בהתפתחות המוח שלנו. הנוירונים במוח מתפתחים מרגע הלידה על פי החוויות והניסיונות שאנו צוברים. 80% מהמוח שלנו מתפתח עד גיל שנתיים. כל מוח הוא ייחודי לאדם שמשתמש בו, ולכן הוא יתפתח באופן שונה אצל כל אחד מאתנו על פי השימוש בו.

ד"ר מוטי לוי

אחד החלקים של המוח הוא "קליפת המוח הקדם מצחית" (PFC), זהו חלק ייחודי ומפותח אצל בני האדם. חלק זה מאפשר גמישות מחשבתית, פתרון בעיות שמצריכות מחשבה עמוקה יותר וכדומה. מחקרים הראו ירידה בנפח קליפת המוח הקדם מצחית ככל שאנו מפרישים יותר קורטיזול. גם ההיפוקמפוס, שהוא אזור של קליפת המוח שמשמש ללמידה, נפגע מרמות קורטיזול גבוהות.  כמו כן, האמיגדלה, מבנה דמוי שקד, השייך למוח הקדום, ומקושר עם תגובות רגשיות למצבי סכנה, מופעל על ידי קורטיזול וגורם בעצמו להפרשת קורטיזול נוספת.

קורטיזול הוא הורמון הישרדותי המופרש במצבי סטרס. כיום רמת הסטרס בחיינו היא גבוהה מאוד. מחקרים הראו שילדים בפעוטון מפרישים פי 2 יותר קורטיזול מאשר אילו הנמצאים בבית עם אחד ההורים. ילדים שיושבים מול מסכים, נוטים להפריש כמות רבה יותר של קורטיזול. כאמור, מינון גבוה של קורטיזול פוגע ביכולות הלימוד, ומעצים אימפולסיביות חסרת שליטה. סטרס יומי, גם אם לשעות מוגבלות, גורם בטווח הרחוק לשיבוש מנגנון בקרת ההפרשה של הקורטיזול.

מה קורה בעת צפייה במסך? כיוון שהמסך הוא אור קורן ולא מוחזר, וקצב השינוי הוא 100 פעם בשנייה, תוך 30 שניות מרגע התחלת הצפייה המוח עובר מתדר של גלי בתא, תדר העבודה הרגיל בו מצוי המוח במהלך ההתנהלות היומיומית, לתדר של גלי אלפא, שמאפיינים מוח במצב של חוסר מיקוד.

קצת  סטטיסטיקה: 

-ילדים צופים בממוצע כ- 6.5 שעות ביום בטלוויזיה.

-עד גיל 6 ילדים נחשפים לזמן מסך כולל של כ- 60 שעות בשבוע.

-אדם ממוצע מבזבז כ- 10 שנים מהחיים מול מסכים.

-לשליש מהילדים בגילאי 2-7 יש מכשיר טלוויזיה בחדר.

-ל- 65% מהילדים בגילאי 7-18 יש מכשיר טלוויזיה בחדר.

-בהנחה שהילד צופה 4 שעות ביום בטלוויזיה הוא נחשף בממוצע ל- 100,000 מעשי אלימות, ול- 8,000 מעשי רצח.

-67% מההורים מתירים לילדם שימוש במחשב ללא הגבלה.

מה השפעת הטלוויזיה על ילדים עד גיל 3?

-פגיעה בחוש המציאות. הילד לא מבדיל בין הדמויות בטלוויזיה לבין הדמויות במציאות.

-האטה של ההתפתחות המוטורית עקב חוסר תנועה הנגרמת מישיבה ממושכת מול הטלוויזיה.

-פגיעה בראייה.

-קצב האירועים בטלוויזיה מהיר יותר מאשר בחיים האמתיים וזה גורם לחוסר עניין באירועים מחוץ לטלוויזיה.

- פגיעה בחוש הדיבור עקב חשיפה ממושכת לקול מכני.

-ניסיון לחיקוי המציאות המדומה שאליה הם נחשפים בזמן הצפייה.

ומה השפעת הטלוויזיה על ילדים עד גיל 7?

-חוסר תנועה, שפוגע בהתפתחות המוטורית שלהם.

-פגיעה בקשרים חברתיים.

-הגברת הסבילות וחוסר אמפתיה לסבל של אנשים אחרים.

-קושי בדחיית סיפוקים.

וכמובן , הפרעות קשב וריכוז. בזמן הצפייה בטלוויזיה המוח נפגע עקב הפרשה מרובה של קורטיזול, כפי שהסברנו בפסקאות הקודמות. בעקבות כך יש ירידה בריכוז ופגיעה בהישגים הלימודיים.

ומה קורה אצל בני הנוער?

-השמנה שנובעת הן מחוסר תנועה עקב צפייה בטלוויזיה והן מאכילת תזונה לא בריאה שאותה מפרסמים בטלוויזיה על בסיס קבוע.

-התנהגות אלימה עקב חיקוי המציאות הטלוויזיונית.

-עליה בצריכת אלכוהול וסיגריות.

-חיקוי התנהגות מינית קלוקלת.

בעולם האמתי מילים מהוות רק 10% מהרושם שנוצר בין בני אדם. ה- 90% הנותרים מורכבים מקשר עין, שפת גוף, לחיצת יד וחיוך. כל אילו לא זמינים ברשת ולכן אנו מקבלים רק 10% מהרושם האמתי של הדמויות שבהם אנו צופים. מחקרים מראים שיש עליה באוטיזם עקב שעות מסך וכן שיש קשר ישיר בין מספר שעות המסך לבין הפרעות קשב וריכוז. אריק שמידט, מנכ"ל גוגל לשעבר אמר שהוא מודאג מכך שרמת ההצפה והמהירות של המידע פוגעת בקוגניציה. לדעתו הדרך הטובה ביותר ללמוד היא לקחת ספר ולקרוא.

לאן מובילה אותנו תרבות המסכים? אמנם יש יעילות בעיבוד אינפורמציה ובנגישות שלה, אולם ההקשבה מועטה וקצרה. אין לנו סבלנות לקרוא טקסטים ארוכים, אנו משתמשים באייקונים במקום להביע רעיונות, ואנו במרדף מתמיד אחרי גירויים חזקים ככל האפשר.

אז מה עושים? ד"ר לוי ממליץ למנוע מילדים מתחת לגיל 3 לצפות בטלוויזיה. כאשר ילד צופה בטלוויזיה כדאי לבוא ולשבת לידו מידי פעם ולדבר איתו תוך כדי התכנית. לאחר התכנית לשוחח עם הילד ולהבין מה הוא קלט ולמד ממנה. כמו כן, לא לתת לילדים לצפות בתכניות המכילות תכנים אלימים או מיניים. בנוסף, להשקיע זמן איכות עם הילדים במשחק ולא רק בישיבה פסיבית מול המסך.

נקודה נוספת ומעניינת היא שהטכנולוגיה מונעת מהילדים לפתח דמיון. כאשר אנו מקריאים לילדנו סיפור על סינדרלה, חלק מהחוויה של הילד היא לדמיין את הדמות אצלו בראש, איך היא נראית, מה היא לובשת וכדומה. לעומת זאת בטלוויזיה רואים הכל, אין שום מקום לדמיון וזה עוצר את ההתפתחות הדמיונית של הילד.

לסיום ד"ר לוי המליץ על טיפולים משלימים לשיפור בעיית הקשב והריכוז מלבד הקטנת זמן המסכים כגון צמחי מרפא, ביופידבק, עיסוי ואקופונקטורה.

לירון לסר הוא מומחה לבריאות טבעית, עוזר לאנשים לרדת במשקל, לשפר את בריאותם ולהחלים ממחלות השפע כגון סוכרת לחץ דם גבוה כולסטרול ועוד. לאתר של לירון: www.lironlasser.co.il

 ספרים נלווים: