מבשר בקר לשייק ירוק

מתוך הספר ירוק לחיים 

סיפור אישי זה מיועד לכל האנשים "גדולי הממדים" באשר הם. אני הוא האיש שכאשר שאלו אותו האם הוא רוצה בשר בקר או עוף, נהג לענות "גם וגם". אני הוא האיש שהתעצבן כשדרשו ממנו לשלם תוספת מחיר על הגדלת המנות. ההתרגשות העצומה שלי במסעדות שמגישות אוכל לסועדים על פי העיקרון של "אכול כפי יכולתך" הפחידה את מנהלי המשמרת. אני הוא האיש שנדהם כששאלו אותו האם הוא רוצה סלט ליד הסטייק. סלט? לא, אני לא רוצה סלט. אני מעדיף כנפי עוף במקום זאת. אני הוא האיש שהאמין שחטיפי שוקולד הם מזון לחיים. אהבתי לאכול, והאוכל הרס את בריאותי.

היה לי עודף משקל עצום ולאמתו של דבר, התביישתי בעצמי. בנקודה זו, אשתי החלה לחקור את נושא המזונות החיים. אחת מחברותיה סיפרה לה על השייקים הירוקים. הם היו סמיכים מעט, אך טעימים להפליא. כל שייק חדש שאשתי הגישה לי לארוחת ערב היה מרענן, טעים ונעים לעין. אל תטעו. בהתחלה לא התלהבתי מהעניין. אולם, לאחר שהחלטתי לשים את הבריאות שלי בעדיפות עליונה, התחלתי לאהוב את השייקים.

אני שותה שייקים ירוקים זה כשלושה שבועות ואני מרגיש חי יותר מאי פעם. אתמול בבוקר, התעוררתי עוד לפני שהשעון המעורר צלצל! זה קרה לי כבר כמה פעמים. מעולם לא הייתי "איש של בוקר" וכיום, אני מתעורר עם אנרגיה רבה כל כך. תחושת הערנות המוגברת הזו הייתה כמעט מפחידה, אך היא היוותה עבורי שינוי מבורך. השינוי המרגש ביותר הוא העובדה שכיום, אני אוהב לאכול את המזונות הבריאים. כמה שהם יותר ירוקים, יותר טוב!

הפחתתי ממשקלי קילוגרמים רבים. אני לא יודע בדיוק כמה אבל ירדתי ממידה 48 למידה 42 (כמעט 40) ועדיין לא אמרתי את המילה האחרונה! כל הנושא עדיין חדש לי, אבל אני מרגיש את ההבדל ואני לא מתכוון לחזור למה שהייתי. כיום, יש לי את האנרגיה והרצון לעסוק בפעילות גופנית. אני בטוח שאמשיך לרדת במשקל. לא זו בלבד שהאוכל טעים לי, הוא גם משביע אותי, וזוהי תופעה יוצאת דופן עבור כל "גדולי הממדים".

אני קורא לכולכם להצטרף אליי. התחילו לחיות. זה אמיתי. זה טוב. כך צריך להיות.

יש כאלה שיטענו שאני קיצוני, אבל אני פשוט "חי". אני מודה לוויקטוריה בוטנקו על כך שלימדה אותנו כיצד לאכול מזון בריא ולשתות את השייקים הירוקים והטעימים. אני רוצה מהם עוד, בבקשה!    

לקריאה נוספת: