אטלס הסרטן של סין

מאת מאת: ד"ר קולין קמפבל (P.hD) ותומס קמפבל
מה היו מסקנותיו של סקר "אטלס הסרטן" שהתקיים בסין בשנות ה-70', וכיצד הוא השפיע על "מחקר סין" שנערך בשנות ה-80' וה-90'?

מתוך הספר: מחקר סין

בשנות ה-70 של המאה ה-20, ראש ממשלת סין, ג'ואו אנליי, גסס מסרטן. בשנות מחלתו המייסרת, הוא יזם סקר כלל-ארצי שמטרתו לאסוף מידע אודות המחלה שעדיין לא הייתה מוכרת די הצורך. זה היה אמור להיות סקר חסר תקדים בהיקפו אודות שיעורי התמותה של 12 סוגים שונים של מחלות סרטן שנערך בלמעלה מ-2,400 מחוזות בסין, בקרב למעלה מ-880 מיליון (96%) מתושביהם. הסקר היה יוצא דופן מבחינות רבות. הוא היה כרוך בהעסקתם של 650,000 עובדים והיה הפרויקט הביו-רפואי השאפתני ביותר שנערך אי-פעם. התוצאה הסופית של הסקר הייתה אטלס יפהפה וצבעוני, שהצביע על האזורים שבהם מחלות סרטן מסוימות היו השכיחות ביותר ועל האזורים שבהם שכיחותן שאפה לאפס.

שיעורי התחלואה בסרטן במחוזות בסין

מיקום הסרטן                         

גברים

נשים

כל סוגי הסרטן

712-35

491-35

האף והלוע

75-0

26-0

ושט

435-1

286-0

קיבה

386-6

141-2

כבד

248-7

67-3

מעי גס וחלחולת

67-2

61-2

ריאות

59-3

26-0

שד

  –

20-0

*שיעורי תמותה מותאמים לגיל, מייצגים מס' מקרים לכל 100,000 איש בשנה

 
מדוע היו הבדלים כה גדולים בשיעורי התחלואה בסרטן בין המחוזות השונים, למרות הרקע הגנטי הדומה של תושבי המקום? האם ייתכן שמחלת הסרטן נגרמת בעיקר כתוצאה מגורמים סביבתיים או גורמים הקשורים לאורח החיים, ולא מגורמים גנטיים?
מספר מדענים מובילים כבר הגיעו למסקנה זו. מחבריה של סקירה מקיפה אודות הקשר בין תזונה וסרטן, שהוכנה עבור הקונגרס האמריקאי ב-1981, העריכו כי הגנטיקה שלנו קובעת רק 3%-2% מהסיכון הכללי שלנו לסרטן. 
הנתונים שעליהם התבסס אטלס הסרטן היו מעמיקים ביותר. שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר בסרטן בחלק מהמחוזות היו גדולים פי 100 ויותר מאשר במחוזות עם שיעורי התחלואה הנמוכים ביותר. זהו הבדל מדהים.
 
ככל שד"ר גונשי צ'ן, מדען בכיר מסין, ואני שוחחנו על הנושא, הגענו למסקנה שהיינו רוצים שיהיה בידינו צילום מצב של התנאים התזונתיים והסביבתיים באזורים הכפריים של סין. אילו רק יכולנו, היינו רוצים להתבונן באורח החיים של האנשים האלה, לבדוק מה הם אוכלים, כיצד הם חיים ומתים ולקחת מהם דגימות דם ושתן. היינו שמחים לצייר תמונה, מפורטת וברורה בצורה חסרת-תקדים, של חייהם והחוויות שהם עוברים כדי שנוכל להמשיך ולחקור את הנושא בשנים הבאות. אילו היינו יכולים לעשות זאת, ייתכן שהיינו מוצאים את התשובות לשאלות שהעסיקו אותנו.
לעיתים, האינטרסים המדעיים משתלבים יחד עם אינטרסים פוליטיים וכלכליים בצורה שמאפשרת לחוקרים לערוך מחקר יוצא-דופן באמת. כך קרה גם לנו, וקיבלנו הזדמנות לעשות את כל מה שרצינו, ואף יותר מזה. הצלחנו ליצור את תמונת המצב המקיפה ביותר שהושגה אי-פעם אודות תזונה, אורח חיים ומחלות.

הגשמת החזון
כינסנו יחד צוות חוקרים מהשורה הראשונה. גייסנו לשורותינו את ד"ר צ'ן, שהיה סגן המנהל של מעבדת המחקר הממשלתית החשובה ביותר בתחום התזונה והבריאות בסין ואת ד"ר ג'וניאו לי, אחד ממחברי "אטלס הסרטן" ומדען בכיר באקדמיה למדעי הרפואה ובמשרד הבריאות בסין. החבר השלישי בצוות היה ריצ'רד פטו מאוניברסיטת אוקספורד, שנחשב לאחד מגדולי האפידמיולוגים בעולם. מאז, ריצ'רד הספיק לקבל תואר אבירות ממלכת בריטניה וזכה במספר פרסים בזכות עבודתו המחקרית בתחום הסרטן. אני עצמי שימשתי כמנהל הפרויקט. היה זה המחקר הגדול הראשון שמשותף לסין ולארה"ב.
 
החלטנו שהמחקר שלנו יהיה מקיף ככל האפשר. בזכות "אטלס הסרטן", הייתה לנו גישה לשיעורי התמותה מעשרות מחלות, כולל סוגים שונים של מחלות סרטן, מחלת לב ומחלות זיהומיות. אספנו נתונים אודות 367 משתנים ולאחר מכן, השוונו כל משתנה עם כל המשתנים האחרים. הגענו ל-65 מחוזות בסין, חילקנו שאלונים ל-6,500 איש ולקחנו מהם דגימות דם ושתן. בדקנו מה אוכלת כל משפחה בפרק זמן של שלושה ימים וניתחנו דגימות מזון שנלקחו מהשווקים ברחבי המדינה.
65 המחוזות שנבחרו למחקר היו ממוקמים באזורים הכפריים והכפריים-למחצה בסין. הבחירה הייתה מכוונת, שכן, רצינו לבדוק אנשים שחיו באותו אזור ואכלו אותו מזון במשך רוב חייהם. הייתה זו אסטרטגיה מוצלחת. גילינו ש-94%-90% מהנבדקים בכל מחוז חיו באותו מקום מאז היוולדם.
 
בסופו של התהליך, היו בידינו למעלה מ-8,000 קשרים בעלי משמעות סטטיסטית בין משתנים של אורח חיים, תזונה ותחלואה. המחקר שערכנו היה חסר תקדים במונחים של היקף, איכות וייחודיות. העיתון New York Times קבע כי המחקר שלנו הוא ה"גראנד-פרי של האפידמיולוגיה". בקיצור, יצרנו צילום מצב ברור של תקופה, כפי שקיווינו לעשות מלכתחילה.
 
* אנחנו גאים מאוד בהיקפו ואיכותו של מחקר סין. כדי להבין מדוע, קראו את נספח ב' בעמ' 329 בספר.
  תמצאו שם סקירה מלאה של תכנון המחקר ומאפייניו.

מחלות העוני והשפע
מכיוון שאטלס הסרטן הסיני כולל נתוני תמותה של למעלה מ-40 מחלות שונות, הייתה לנו הזדמנות לבחון את הדרכים הרבות שבהם אנשים מתים. שאלנו את עצמנו: האם מחלות מסוימות נפוצות יותר באזורים מסוימים במדינה?
לדוגמה, האם אזור שמתאפיין בשיעורי תמותה גבוהים מסרטן המעי הגס, מתאפיין גם בשיעורים גבוהים של תמותה מסוכרת? אם התשובה לשאלה זו תהיה חיובית, נוכל להניח שלסרטן המעי הגס ולמחלת הסוכרת (או למחלות אחרות שנפוצות באותם אזורים) יש גורמים משותפים. גורמים אלה עשויים להיות גיאוגרפיים, סביבתיים או ביולוגיים. אולם, מכיוון שכל המחלות נגרמות כתוצאה משיבוש של תהליכים ביולוגיים, ניתן לקבוע כי כל הגורמים יתבטאו, בסופו של דבר, בצורת אירוע ביולוגי.
 
כאשר ניתחנו את הנתונים, הבחנו בשתי קבוצות של מחלות – אלו שנמצאו בעיקר באזורים מפותחים יותר מבחינה כלכלית - מחלות השפע, ואלו שנמצאו בעיקר באזורים כפריים - מחלות העוני (הטבלה להלן).
 

סיווג המחלות על פי קבוצות באזורים הכפריים של סין

מחלות השפע
(תזונה "ראוותנית")

סרטן (מעי גס, ריאות, שד, לויקמיה, סרטן המוח של גיל הילדות, קיבה, כבד), סוכרת, מחלת לב כלילית

מחלות העוני
(חסרים תזונתיים
ותנאי היגיינה לקויים)

דלקת ריאות, חסימת מעיים, כיב קיבה, מחלות דרכי העיכול, שחפת, זיהומים בטפילים, מחלת לב ריאומטית, מחלות של חילוף החומרים ושל הבלוטות (לא סוכרת), סיבוכי היריון ועוד מחלות רבות אחרות.

כל מחלה שמופיעה בטבלה נוטה להיות קשורה למחלות אחרות באותה קטגוריה, אך לא למחלות אחרות בקטגוריה הנגדית. לדוגמה, אזור בסין הכפרית שמתאפיין בשכיחות גבוהה של דלקת ריאות, עשוי להתאפיין גם בשכיחות גבוהה של זיהומים מטפילים אך לא של סרטן השד. המחלה שהורגת את רוב תושבי ארצות המערב – מחלת לב כלילית – נפוצה יותר באזורים שבהם נפוצה גם מחלת סרטן השד.
 
קשרים מסוג זה בין מחלות היו ידועים מזה זמן רב. אולם, החידוש שבמחקר הסיני היה כמות הנתונים חסרת-התקדים אודות שיעורי התמותה ממחלות רבות ושונות והטווח הרחב של ההרגלים התזונתיים של הנבדקים. כצפוי, באזורים גיאוגרפיים מסוימים ניתן היה למצוא שכיחות גבוהה של מחלות מסוימות, מה שמעיד על כך שיש להן גורמים משותפים.
 
שתי קבוצות המחלות כונו "מחלות השפע" ו"מחלות העוני". כאשר אנשים השייכים לחברה מתפתחת מתבססים מבחינה כלכלית, הם משנים את הרגלי האכילה שלהם, את אורח החיים ואת תנאי ההיגיינה. במקביל לעלייה ברמת החיים, אנו עדים לעלייה במספר האנשים שמתים ממחלות "עשירות" האופייניות לשפע ולא ממחלות "עניות" האופייניות למצבים של מחסור.
מכיוון שמחלות השפע קשורות קשר כה הדוק להרגלי אכילה, ניתן לכנות אותן גם "מחלות של תזונה ראוותנית". הרוב המוחלט של האנשים בארה"ב ובמדינות מערביות אחרות מתים ממחלות השפע. זו הסיבה לכך שהן נקראות, לעיתים קרובות, גם "מחלות מערביות".
 
בחלק מהאזורים הכפריים של סין גילינו מספר גדול הרבה יותר של מחלות שפע, בהשוואה לאזורים כפריים אחרים. השאלה המרכזית שעמדה בבסיסו של מחקר סין הייתה: האם ההבדלים בשיעורי התחלואה והתמותה נובעים מהבדלים בהרגלי התזונה?

את התשובה לשאלה זו ואת ההסברים לה תמצאו כמובן במחקר סין, שגילה למשל, כי אחד הגורמים
המנבאים המובהקים ביותר לגבי מחלות מערביות היה רמת הכולסטרול בדם.
 
 
 ספרים נלווים: 
דלג לתוכן מרכזי