מחלות לב: בדיקות חשובות לאיתורן

הדרך למנוע מחלת לב היא לא רק על-ידי שמירה על אורח חיים בריא, אלא גם בעזרת גילוי מוקדם. הנה שלוש בדיקות שהרופא שלכם לא בהכרח מספר לכם עליהן, אך הן יכולות להציל את חייכם!

מתוך הספר: מה שהרופא שלך אינו יודע על רפואה תזונתית עלול להרוג אותך

האם ידעתם כי  ביותר מ-30% מהמקרים, הסימן הראשון למחלת לב הוא מוות פתאומי? יכול להיות שהעובדה הזו תעורר בכם מוטיבציה לעבור כמה בדיקות חשובות.

בקשו מהרופא שלכם לערוך לכם את אחת מהבדיקות הבאות, או אפילו את כולן. בארץ, ניתן לבצע חלק מהבדיקות הללו באמצעות קופות החולים ואת השאר במכונים פרטיים. המידע שמתקבל מהן (בנוסף לזה שמתקבל מבדיקת הדם המסורתית לפרופיל כימי ולכולסטרול), מסייע לקבוע מי מהנבדקים נמצא בסיכון גבוה לפתח מחלה קרדיווסקולארית. מובן מאליו, שכל רופא צריך להתרכז במניעה או בהאטה של התהליך הדלקתי במטופליו, על מנת לסייע להם להימנע מסכין המנתחים.

 

CRP - חלבון תגובתי C

הקהילה הרפואית מתחילה להבין, שמחלת לב כלילית אינה מחלה של כולסטרול אלא מחלה דלקתית בעליל. כתוצאה מכך, מופיעים בספרות הרפואית יותר מחקרים קליניים, שממליצים לרופאים על דרכים יעילות להעריך את מצב המטופלים שלהם.

אחת הבדיקות המומלצות ביותר, היא בדיקת דם בעלת רגישות גבוהה לחלבון תגובתי C  (hs CRP). הבדיקה מעריכה את רמת הדלקת הנוכחית בעורקים. האמת היא, שהבדיקה הזו חוזה מי עלול לפתח מחלת לב, יותר מאשר עושה זאת הכולסטרול. מסיבה זו, ביצועה מאפשר לרופא לזהות את המטופלים שנמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלה קרדיווסקולארית, גם אם רמות הכולסטרול שלהם תקינות.

·                      CRP : החלבון שיכול לנבא מחלות עתידיות



רמת הומוציסטאין בדם

הבדיקה לרמת הומוציסטאין בדם (מבוצעת בצום), היא בדיקת דם קלה לביצוע. בנוסף לכך, היא חיונית על מנת לקבוע אם קיימת בעיה או לא. אני מקווה, שהבדיקה הזו תהפוך לבדיקת דם שגרתית.
הומוציסטאין היא תוצר ביניים של חילוף החומרים בגופנו, בתהליך של פירוק החומצה האמינית מתיונין. אם התהליך הזה נעצר בשלב ההומוציסטאין והיא אינה מפורקת הלאה, הומוציסטאין מצטברת כתוצר לוואי ועלולה להוות גורם מסייע לפיתוח של מחלת לב כלילית והתקפי לב, שבץ ומחלה של כלי הדם ההיקפיים.

·                      הומוציסטאין: החומצה האמינית שיכולה לנבא התקף לב ושבץ

 


מדד להסתיידות של העורקים הכליליים

מדד זה נקבע באמצעות בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ומטרתו לקבוע מהי רמת ההסתיידות, או כמות הרובד הטרשתי, בעורקים הכליליים. כאמור, פגיעה בעורקים הללו, שמזינים את שריר הלב עצמו, עלולה להביא להתקף לב. מדובר בהליך פשוט ולא פולשני ואני ממליץ עליו לכל המטופלים שלי, שנמצאים בסיכון גבוה או שיש להם היסטוריה משפחתית של מחלת לב.

אם הבדיקה מאתרת הסתיידות, ניתן "ציון" לרמתה של זו. כלומר, מדד זה מאפשר לרופא לדעת עד כמה הבעיה חמורה. על סמך הנתונים הללו, הרופא יכול להחליט מהי מידת האגרסיביות שנדרשת בטיפול.

 

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי