הכימיה של המוח ובעיות בריאות נפוצות

רשימת הבעיות הבריאותיות הקשורות לכימיה של המוח או הנגרמת כתוצאה ממנה, היא אדירה. טיפלתי בלמעלה מ-400 מצבים שונים שהיו קשורים להפרעות במאזן הכימי של המוח.
מחסור בכל אחד מארבעת המוליכים העצביים העיקריים (נוירוטרנסמיטרים) שהם: דופאמין, גאבא, אצטיל-כולין וסרטונין, עלול לגרום לשרשרת של בעיות בריאותיות. חוסר איזון ברמותיו של אחד מהמוליכים העצביים, מוביל לתגובת שרשרת שתסב נזק לכל גופכם.

מחלות הקשורות לחסר בדופאמין
כל חסר בדופאמין קשור לאובדן שליטה. כשרמות הדופאמין שלכם אינן יציבות, חילוף החומרים ותנועות השרירים שלכם מאבדים מיציבותם. מצבכם הרגשי מושפע לרעה, מכיוון שאינכם שולטים עוד ברצונותיכם הפנימיים, בין שמדובר ברצון לאכול, להשתמש בסמים או לקיים יחסי מין. כשאתם מאזנים את רמות הדופאמין שלכם, אתם חוזרים לשלוט במוחכם ובגופכם ומוצאים את עצמכם, עד מהרה, נהנים מבריאות שלמה.

התמכרות
ההתמכרות יכולה להתרחש כתוצאה משימוש במגוון חומרים כמו סמים, אלכוהול, סיגריות, קפאין, פחמימות, שומנים, ג'אנק-פוד ואף כתוצאה ממערכות יחסים תלותיות.
כימיה חריגה של המוח, ובפרט כשקיים חסר או עודף של דופאמין, עלולה להוביל להשתוקקות לחומרים שונים המבטאת את תגובתו האוטומאטית של הגוף להקלה הזמנית. למרבה הצער, גם לאחר מילוי הצורך, המוח עדיין זקוק לאותם המרכיבים כדי למלא את צרכיו הבסיסיים. באמצעות האספקה השוטפת של אותם המרכיבים בהם אתם חשים צורך, יצרתם התמכרות.

אלכוהוליזם הוא הדוגמה הקלאסית להתמכרות המבוססת על צורך ביוכימי. הקרקע הפורייה לצמיחתו של הצורך באלכוהול כוללת מצבים כדיכאון וחרדה, עליהם ניתן להתגבר באמצעות שינוי אורח החיים והוספת רכיבים תזונתיים לתפריט. ניתן לנטרל את השפעת הגורם הביוכימי לשימוש באלכוהול ובסמים, באמצעות מילוי החסר בוויטמיני B, במגנזיום, באבץ ובמספר נוגדי חמצון וחומצות אמיניות. כל התוספים הללו מעודדים ייצור של דופאמין.

על מנת להגיע לשלב של בריאות גופנית ומוחית מלאה, יש לבער מן השורש את תופעות ההתמכרות הקלות ביותר. לדוגמה, התמכרות לשוקולד. ניתן לטפל בהתמכרויות במגוון שיטות טבעיות, כגון תוכנית התוספים שפיתחתי להעלאת רמות הדופאמין, "כוח המוח", אותה תמצאו בספר בפרק על טמפרמנט הדופאמין.

 

השמנה
ההשמנה הפכה לאחת מהבעיות הבריאותיות הקשות ביותר. בהערכה גסה, כ-2/3 מאוכלוסיית המבוגרים בארצות הברית מוגדרים כבעלי משקל יתר. ההשמנה קשורה ישירות לבעיות רפואיות משמעותיות כמו סוכרת, בעיות בלב, יתר לחץ דם, חוסר תפקוד מיני ודיכאון.

ההשמנה היא פועל יוצא של הרקע הגנטי בו ניחנתם ושל מגוון הפרעות באיזון הכימי. מחסור בכל אחד מהמוליכים העצביים העיקריים עלול להוביל להשמנה. למרות זאת, מצאתי כי הטיפול היעיל ביותר לבעיה זו הוא תוכנית הדופאמין. החומרים מעודדי הפרשת הדופאמין ופעילותו הם, למעשה, חומרים המעוררים את מערכת העצבים. חומרים אלו מגבירים את עוצמתו של האות החשמלי העובר בגופכם ואף ממריצים את חילוף החומרים, כך שאתם הופכים את המזון שאתם אוכלים לדלק, ביעילות יתרה. דיאטת הדופאמין, המתבססת על צריכת מזון עתיר חלבונים, מספקת לכם את החומצות האמיניות הדרושות לכם כסיוע למערכת העיכול ומשרות עליכם תחושת שובע, גם כמה שעות לאחר האכילה.

מחלת פרקינסון   
מחלת פרקינסון, הפוגעת במיליון אמריקאים לערך, היא המחלה הקלאסית המאפיינת את המחסור בדופאמין. מחלה זו מתחילה כמחסור בדופאמין, השוחק במשך הזמן את פעילותו הביוכימית והחשמלית של המוח. כיום, המדענים סבורים כי בעקבות הצניחה ברמות הדופאמין בקרב חולי הפרקינסון, הנוירונים שבמוח יוצאים מכלל פעולה. דבר זה גורם לנזק מבני בלתי הפיך למוח, ומצמצם את יכולתו לפלג את האותות החשמליים, תוך שמירה על עוצמה נאותה.
מחלת פרקינסון היא תסמונת נוירולוגית הגורמת לא רק לשינויים באיכות התנועה), אלא גם לירידה בכושר החשיבה. במובן החשמלי, מוחו של חולה הפרקינסון מתפקד כמוחו של אדם בן 100 שנים, ללא קשר לגילו הביולוגי של האדם.

הטיפול העיקרי עבור חולי פרקינסון הוא באמצעות החומצה האמינית L-דופה, ההופכת לדופאמין במוח. חולי הפרקינסון מגיבים אף לקשת רחבה של חומרים המעודדים תמיכה בייצור המוליכים העצביים בכלל והדופאמין בפרט, כשהדגש הוא על חומצות אמיניות. מתיונין הוא חומצה אמינית שימושית במיוחד, מכיוון שהיא מעודדת את ייצור ה-L-דופה בגוף. טירוזין ופנילאלנין מחקות את השפעות ה-L-דופה במוח. בטריפטופן ניתן להשתמש למניעת רעד.

מחקרים אחרים לקחו על עצמם את גילוים של רכיבים תזונתיים נוספים שיכולים להועיל לטיפול במחלת פרקינסון. לדוגמה, נוגדי החמצון, כולל ויטמין C ו-E, ידועים כמנטרלים את השפעותיהם המזיקות של הרדיקלים החופשיים ולכן מסוגלים להאט את התפשטות הנזק לתאי העצב שבמוח.
חולי פרקינסון צריכים לקבל הכוונה מיוחדת בנושא תזונה. לדוגמה, ארוחות בוקר וצהריים צמחוניות, הכוללות פירות כמנה עיקרית, יכולות להועיל, משום שהן מצמצמות את עיכוב ספיגת החומצות האמיניות והפיכתן לדופאמין.

מחלות הקשורות לחסר באצטיל-כולין
אצטיל-כולין הוא שומר הלחות הטבעי של הגוף, המסייע לתאים לשמור על תכולתם הנוזלית ומשמר את קרומיהם. כל חסר באצטיל-כולין גורם להתייבשות, וכשזה קורה, אתם עלולים להיקלע לשרשרת של מחלות גופניות, אשר כולן קשורות לתהליך הדומה להתייבשות. ברגע שמוחכם מתחיל "להתייבש", הוא איננו מסוגל עוד לווסת כראוי את פעילותה של מערכת החיסון. כתוצאה מכך, גם המפרקים מתייבשים בטרם עת. המוח מאותת לפירוק מאגרי הסידן מהעצם, תוך ניסיון להוסיף מעט לחות למערכת, אלא שהתוצאה היא התפשטות היובש גם בעצמות.

דלקת מפרקים   
כשאתם סובלים ממחסור באצטיל-כולין, משמעות הדבר היא שאיבדתם את הלחות והיובש השתלט עליכם, והתוצאה היא דלקות שונות. תהליך תלת שלבי זה הוא למעשה השורש של דלקת המפרקים. דלקת מפרקים מתרחשת כשהמפרקים אינם משומנים, משום שהגוף איבד את יכולת הסיכה או את היכולת לשמור על מפרקים בריאים. מעניין שכשהמוח מאבד את לחותו, מתחילה ההידרדרות ביכולת החשיבה. מסיבה זו, כשאנו מזדקנים ההידרדרות ביכולת החשיבה ודלדול העצמות מתרחשים, לעיתים קרובות, במקביל.

 

ניתן לטפל בדלקת המפרקים באמצעות הפעולה על פי התוכנית לעידוד רמות האצטיל-כולין, שכוללת טיפולים הורמונאליים, תזונה מתאימה, תוספים ותרגילי התעמלות. הטיפולים אליהם הוספתי את התוסף מתיונין זכו להצלחה בקנה מידה השווה לזה של הטיפול בתרופות נוגדות דלקת, המקובל כטיפול בדלקת מפרקים, אולם ללא תופעות הלוואי הפוקדות את מערכת העיכול.

דלדול עצם 
דלדול עצם (אוסטאופורוזיס) הוא בעיה בריאותית מכאיבה ומתישה, בו הנזק יכול להיגרם כמה עשורים לפני הופעת השבר הראשון בעצמות.
ישנם גורמי סיכון רבים המשפיעים על בריאות העצם, כולל צריכת יתר של אלכוהול, סיגריות, קפאין ונתרן (מלח) וכן צריכה נמוכה של סידן. כשאתם חשים בסימניה המוקדמים של המחלה, כל טיפול שתבחרו מוכרח להיות מלווה בשינוי באורח החיים. התוכנית המונעת תכלול נטילת תוספי תזונה שמטרתם להעלות את רמות הסידן ומינרלים אחרים כמו בורון וסטרונציום. תרגילי הרמת משקולות אנאירוביים מומלצים אף הם לקידום בניית העצם. גם חשיפה יומית קלה לאור השמש חשובה, מפני שהיא מגבירה את המרת הוויטמין D לקאלציטריול החיוני לבריאות העצם.

אם אתם סובלים מתסמיני דלדול העצם, עליכם לגשת ולקבל טיפול רפואי באופן מיידי. תוכלו להתלוות לרופא שלכם בבניית התוכנית האישית לעידוד רמות האצטיל-כולין, שביכולתן להאט את התפרקות העצמות ולהקל את הכאב. בדרך כלל, אני נוהג לטפל בחולים הסובלים מדלדול העצם בנוסחה המשלבת את כל התוספים שהזכרתי לעיל, כמו גם בטיפול הורמונאלי חלופי לצורך תיקון הנזקים שכבר נגרמו לעצם. במסגרת הטיפול אני משלב בין מתן הורמוני הגדילה למתן אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון טבעיים, לצורך עידוד פעילותם של התאים הבונים את העצמות.

טרשת נפוצה
הטרשת הנפוצה היא הפרעה נוירולוגית כרונית, שכיחה יחסית. תחילתה בסדרת תסמינים שפירים, אך מאוחר יותר היא עלולה לגרום לנכות קשה. על פי רוב המחלה מתפרצת בקרב בני ה-20 עד 40 (כששכיחותה גבוהה יותר בקרב נשים) ופוגעת בעצבי הראייה, בחוט השדרה ובמוח. הטרשת הנפוצה מופיעה כאזורי מפגע או חורים במעטפות המיאלין (שביצירתו מעורב אצטיל-כולין, באופן חלקי) המקיפות את תאי העצב במוח. מצב זה מאט את ההולכה העצבית והוא בעל פוטנציאל להשפעות הרסניות על מעברי האותות במוח ובחוט השדרה.

התסמינים של הטרשת הנפוצה הם פיזיים, פסיכולוגיים (דיכאון בעיקר) ובנוסף ירידה תדירה ביכולת הזיכרון, הקשב והתפישה.
לעיתים קרובות, הטיפול המוצלח ביותר לטרשת הנפוצה הוא גישה המשלבת כמה סוגים של תפיסות. טיפולים ושיטות אלו יכולים הן לעצור את התקדמות המחלה והן לסייע בהתמודדות עם התסמינים. נוגדי דיכאון חזקים מסוגלים לסייע להעלאת רמות הדופאמין באמצעות עיכוב האנזימים המפרקים את הדופאמין, ולכן עשויים להאט את התקדמות המחלה. טיפול הורמונאלי חלופי תוך שימוש במרשמים להורמונים טבעיים, יכול להקל את מצבם של חולי הטרשת הנפוצה. טרשת נפוצה מלווה בירידה ברמות הורמון בלוטת יותרת הכליה, DHEA, ולכן על ידי הוספת ריכוזים נמוכים של DHEA ניתן להקל חלק מהתסמינים.

שינויים בתזונה יכולים אף הם להשפיע על אופייה הכרוני של המחלה. צריכה גבוהה של שמנים רב-בלתי-רוויים (לדוגמה, שמן החריע) הראתה פעמים רבות האטה בהתקדמות המחלה. אני מעודד את חולי הטרשת הנפוצה הבאים אליי, להגביר את צריכת הפירות והירקות הטריים ולהישמר מחומרים משמרים וממזון מעובד. הם נמנעים משתיית מי ברז ומגבילים את צריכת הביצים. בנוסף, מחקרים אחרונים הראו כי לוויטמין D השפעה ניכרת על המוח המזדקן, בפרט כשמדובר בחולי טרשת נפוצה, משום שהוא מגן על הקרומים (כמו המיאלין) בגופינו. ויטמין D עשוי להימצא בחלב מועשר, כמו גם בצורת התוסף וכן לאחר חשיפה קלה וסבירה לקרינת השמש.
חולי הטרשת הנפוצה בהם אני מטפל פועלים על פי התוכניות המותאמות לבעלי טמפרמנט האצטיל-כולין והגאבא. גאבא מרגיע את החולים ומערכת העצבים שלהם ולכן חוסך מהם תסמינים רבים.

מחלות הקשורות לחסר בגאבא
מחסור בגאבא עלול לגרום לשרשרת חרדות, שכמעט תמיד קשורה באופן כלשהו לסוג מסוים של כאב. כשאתם שרויים בחרדה, גופכם מגיב במהירות – כלי הדם שלכם מתכווצים ולחץ הדם עולה. ייתכן גם שהאותות העוברים בגופכם מחטיאים את המטרה ולפיכך אתם סובלים מתחושת כאב כרוני. מחסור בגאבא עלול לגרום להופעת מחלה אחר מחלה, עד להשבת האיזון. כשאתם שולטים ברמות הגאבא, גופכם שב למקצב הטבעי המאפיין אותו.

כאב כרוני
הכאב הוא תסמין לבעיה גדולה יותר, אשר לא אחת נגרמת בשל מחסור בחומרים שבמוח. סביר להניח כי אלו הסובלים מ כאב כרוני סובלים גם ממחסור בגאבא, המאופיין בכך שמקצב האותות החשמליים מהמוח איננו מגיע בשטף הראוי אל הגוף.
רוב הרופאים נוהגים לרשום תרופות הרגעה לשיכוך הכאבים, נוגדי דיכאון או תרופות כמו אוקסיקונטין (אוקסיקוד), עבור החולים הסובלים מכאב כרוני. תרופות משככות כאב אלו אכן יעילות אך הן גורמות להתמכרות. מה גם שהן לא פותרות את בעיית המחסור בגאבא.

אני נוהג לטפל בחולים הסובלים מכאב כרוני בשיטה טבעית יותר. בדרך כלל, אני רושם להם כמה רכיבים תזונתיים, כולל חומצות אמיניות (טריפטופן, פנילאלנין, מתיונין) וחומצות שומן (אומגה-3), בהתאם לדרגת המחסור בגאבא ממנו הם סובלים. שילוב זה יעיל במיוחד עבור אלו הסובלים מדלקת מפרקים ומיגרנות. רכיבים תזונתיים אחרים כמו ויטמין B6, אבץ ומנגן עשויים לסייע בהתמודדות עם הלחץ הנפשי שלעיתים קרובות נלווה לכאב. החוקרים מצאו שכאב כרוני, על פי רוב, מוגדר גם כמצב בריאותי נפשי וגם כמצב בריאותי גופני.

עוויתות ופרכוסים
עוויתות ופרכוסים (seizures) נמצאים בסופו של רצף המתחיל בחרדה, דיכאון ונדודי שינה ונמשך בהתקפי פאניקה. כל התסמינים הללו קשורים למחסור בגאבא, משום שהם מתרחשים על רקע אובדן המקצב הטבעי של המוח. ישנו סוג של פרכוסים המופיע לאחר חבלה טראומטית בראש, שביכולתה לגרום לחוסר איזון ברמות הגאבא.
עוויתות עשויות להיות מוגבלות לאזורים מסוימים בגוף. לדוגמה, טינטון (טיניטוס – הפרעה הגורמת לשמיעת רעש מתמיד באוזן) גורם לרעשים דוגמת צלצול מתכתי, נשיפה באוזן, זמזום, צלצולים, התפוקקות, רעש חזק, או תחושת פעימות חסרות קצב באחת מהאוזניים או בשתיהן. זהו סוג של עווית מקומית באוזן.

מצאתי כי הטיפול בתוסף של אינוזיטול (חומר סוכרי הדומה לוויטמין) ותוספים אחרים הדרושים ליצירת גאבא הם אבן הפינה לכל הטיפולים המיועדים לבעלי הנטייה לפרכוסים. קשה מאוד לשלוט בפרכוסים באמצעות התזונה, אף על פי שכמה מחקרים טוענים כי ויטמין E יכול לסייע. גם לרכיבים תזונתיים אחרים, כמו ויטמין B6, מגנזיום וטאורין, ישנן השפעות מיטיבות. מינרלים שכיחים כגון סידן ומגנזיום, מסוגלים אף הם לעזור.

יתר לחץ דם
יתר לחץ דם הוא התורם העיקרי למחלות בלב ובעורקים הכליליים וכן לשבץ. עם זאת, לכשעצמו, הוא איננו הרבה מעבר לתסמונת מעיקה בכלי הדם. כשלחץ הדם גבוה, העורקים שלכם מתחילים להתקשח (טרשת), ולחץ הדם שלכם עולה. כשמצב זה נותר ללא טיפול, לא זו בלבד שהוא עלול לפגוע בלב, אלא גם להסב נזק לכליות, לריאות, לעיניים, למערכת העצבים ולמוח.
עזרתי למאות חולים להוריד את לחץ הדם עד לרמה סבירה ולשמור עליו ברמה זו למשך שנים. מסלול הטיפול שאני נוקט, איננו נשען רק על תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, אלא משלב שיטות טבעיות המיועדות בסופו של דבר להחליף את כל התרופות.

החומצה האמינית טאורין היא מרכיב חשוב בנוסחת הטיפול ביתר לחץ דם. טאורין היא חומצה אמינית המכילה גופרית. גופו של אדם מבוגר מסוגל לייצר טאורין בעצמו. חומצה אמינית זו נמצאת במוח, בלב, בשד, בכיס המרה ובכליות ולה תפקידים חשובים בשמירה על בריאות האיברים הנזכרים. טאורין נמצאת בריכוזים גבוהים בחלבונים מן החי, כולל דגים.
כמו גאבא, לטאורין השפעה מרגיעה והיא נחשבת בעלת השפעה מעכבת על מערכת העצבים. השפעה מעכבת זו מסבירה את תכונותיה נוגדות העוויתות והחרדה. הוכח כי מינונים גבוהים של טאורין מהווים טיפול יעיל בקבוצות חולים רבות, כולל אלו הסובלים מחרדה או ממחלות לב שונות, כגון אוטם שריר הלב, אי-ספיקת לב גדשתית, רמות גבוהות של כולסטרול, הפרעות קצב לב ויתר לחץ דם.
מלבד טאורין, אני מצרף לתוכניות הטיפול בחולים גם מרשם לתוספי תזונה, הכוללים שמן דגים, תמצית שום, שמן נר הלילה, מגנזיום וויטמין B6. החולים שלי נוהגים לנקוט את "דיאטת הקשת" (המפורטת בספר) ותוכנית המותאמת לבעלי טמפרמנט הגאבא על מנת להוריד את רמות הכולסטרול ואת לחץ הדם.

מחלות הקשורות לחסר בסרוטונין    
מחסור בשעות שינה גורם לכל המערכות הפנימיות שלנו לצאת מהאיזון: אתם מאבדים את חוש השליטה עליו ממונה הדופאמין, את יכולות החשיבה הנדרשות לניהול תקין של החיים הנובעות מטמפרמנט האצטיל-כולין, ואת היציבות הכללית המושרית על ידי גאבא. שינה טובה, הנשלטת על ידי המוליך העצבי סרוטונין, מעניקה לכם את החופש ואת היכולות לאזן את יתר המערכות במהלך הלילה.

הפרעות שינה
חוסר איזון ברמות הסרוטונין מוביל להתפתחותן של הפרעות שינה, אף על פי שלעיתים הפרת האיזון ברמות הגאבא גורמת אף היא להפרעות מעין אלו. באמצעות עידוד רמות הסרוטונין, לא זו בלבד ששנתכם תהפוך לאיכותית יותר, אלא תוכלו אף לחדש את מאגרי הדופאמין והאצטיל-כולין שלכם. עלייה זו ברמות המוליכים העצביים יכולה לסייע לכם להתקרב לאיזון: תגלו כי אצורים בכם כוח ואנרגיה רבים יותר לאורך כל היום.

הצעד הראשון בדרך לפתרון בעיות השינה הוא, עריכת שינויים באורח החיים. אם הם לא עובדים, רכיבים תזונתיים יכולים לסייע. שלא כמו התרופות, הם אינם גורמים לכעסים במהלך היום ולבעיות פסיכיאטריות כמו דיכאון. נטילת תוסף של החומצה האמינית טריפטופן, בשעת ארוחת הערב או לפני השינה, יעילה בעידוד השינה או בשמירה על המשך השינה. ויטמינים מקבוצת B מאריכים את פרק הזמן בו חלה השפעת הטריפטופן, מקדמים שינה טובה ומגבירים את יכולתנו לזכור חלומות. מלטונין וגאבא מסוגלים אף הם לתרום לשינה איכותית. גם אינוזיטול וויטמין C יכולים לסייע.

השתוקקות לסוכר וסוכרת מסוג 2
תחושת הצורך בסוכר בקרב אנשים הסובלים מתת סוכר בדם (היפוגליקמיה) ומדיכאון, יכולה לנבוע מסיבות רבות. אחד המחקרים הביוכימיים שעסק בנושא הצורך בסוכר, מצביע על כך שהירידה ברמות הסרוטונין גורמת לנו לחוש צורך בסוכר. סרוטונין מיוצר על בסיס החומצה האמינית טריפטופן, לכן תוספי טריפטופן מצמצמים, בדרך כלל, את הצורך בסוכר. דיאטות עתירות חלבון, בהן היחס בין רמות הטריפטופן לפחמימות הוא גבוה, מפחיתות אף הן את תחושת הצורך בסוכרים.
סוכרת מסוג 2 (בשונה מסוכרת מסוג 1 אשר נגרמת מהיעדר ייצור של אינסולין בגוף), קשורה לצריכה מוגברת של סוכרים ופחמימות פשוטות וכן להשמנה.

דווח כי גורם הסבילות לגלוקוז (GTF, Glucose Tolerance Factor) מסייע לוויסות רמות הסוכר בדם. תרכובת זו יעילה הן לסובלים מסוכרת והן לסובלים מהיפוגליקמיה. ה-GTF מכיל כרום, הידוע כמרכיב שרמותיו בדמם של החולים החשים צורך בסוכר נמוכות. תוסף של אינוזיטול (שגם הוא למעשה סוג של סוכר) מסוגל אף הוא למתן את הצורך בסוכר.
החולים בסוכרת מסוג 2 מפתחים תנגודת לאינסולין. השיטות הטבעיות לשיפור ייצור האינסולין כוללות נטילת צמחי מרפא כמו ג'ימנמה סילבסטרה (Gymnema sylvestra), או תוספי רכיבים תזונתיים כמו אבץ וויטמינים מקבוצה B. ראיתי במו עיניי כיצד מצבם של רבים מחוליי, שסבלו מסוכרת ממוצעת ואף חריפה, השתפר ללא הכר.

אנורקסיה, בולימיה והתמכרות למין
אנורקסיה, בולימיה והתמכרות למגע מיני קשורות כולן לחוסר איזון ברמות הסרוטונין. נושא האכילה ונושא המין נראים, על פניהם, כבלתי קשורים זה לזה. אולם שתי הפעולות הללו, היוצרות תחושת עונג, קשורות זו לזו באופן מורכב, ובעיות בשליטה עליהן עשויות להיגרם כתוצאה מסוגים של מחסור בסרוטונין. כשבוחנים את התמונה מקרוב, שתי הבעיות הללו קשורות לסינכרון: אנורקסיה ובולימיה מתפתחות על רקע חוסר הסינכרון שבאותות היורדים מן המוח ומכוונים לפעולת האכילה, וההתמכרות למגע מיני מתפתחת כשהאותות לצורך זה אינם מועברים כראוי.

כל שלושת התסמינים האלו מסווגים כהפרעות פסיכולוגיות, לכן אם אתם חשים שאתם מפריזים באכילה, מנסים להקיא במכוון, או שיש לכם רצון חזק וקבוע לקיום יחסי מין, עליכם לפנות לעזרה פסיכולוגית ללא כל דיחוי. רופא יוכל לרשום לכם תרופות המעכבות את קליטתו החוזרת של הסרוטונין (SSRI,Selective Serotonin Reuptake Inhibitors), כדי לשלוט בתסמינים אלו.
מלבד הטיפול, אני נוהג להמליץ על מרכיבים טבעיים המעודדים עלייה ברמות הסרוטונין, כולל נוסחת "מנוחה למוח" שפיתחתי (ומפורטת בספר), המיועדת לסייע למוח לעבור סינכרון מחדש.

הנה שאלון באמצעותו תגלו את מצב האיזון הקיים אצלכם בין ארבעת המוליכים העצביים שבמוח.