מהפכת הגלוקוז: נלחמים בסוכרת בדרכים טבעיות

פרופסור אבשלום מזרחי וד"ר דן קרת ממליצים על הספר "מהפכת הגלוקוז": אבשלום מספר כיצד הוריד את רמות הסוכר הגבוהות שהיו לו בעזרת תזונה מתאימה, ודן מספר כיצד הוא מיישם את הידע
 

 

מהפכת הגלוקוזפרופ' אבשלום מזרחי

ברצוני להתחיל בסיפור אישי.
באפריל 2003 גיליתי סימנים לכך שיש לי רמת סוכר גבוהה בדם – סוכרת בלשון המקצועית: פה יבש, צורך מוגבר לשתות, הטלת שתן מרובה וכמה פצעונים ברגלי שלא מיהרו להגליד. בדיקות הדם שערכתי איששו את הבחנתי: בדמי נמצאה רמה גבוהה של גלוקוז – 250 מ"ג אחוז, כאשר טווח הרמה הנורמאלית של גלוקוז בדם בצום הוא 110-70 מ"ג אחוז. חליתי בסוכרת מסוג 2.

כיוון שהייתי מודע לצורך לתקן את המצב, פניתי לד"ר דן קרת, ידידי הטוב שהוא רופא ונטורופת. הצגתי לפניו את ממצאי בדיקות המעבדה וביקשתי את עצתו, ייעוצו.
ידידי הנטורופת השיב לפנייתי כך: "יש לך שתי אפשרויות: לקבל כדורים, כפי שמציעה הרפואה המערבית, שיורידו לך את רמת הגלוקוז בדם, ושאותם תצטרך ליטול, כפי הנראה, כל ימי חייך, או שתצא להילחם בבעיה הבריאותית שעומדת לפניך בדרכים טבעיות".
ללא היסוס השבתי שאני יוצא למלחמה בסוכרת בדרכים טבעיות.

הוא בנה לי תפריט אישי, אשר בסיסו היה מזונות נטולי סוכרים, הרבה סלטים מירקות עליים, מזונות אשר להם
אינדקס גליקמי נמוך: לחם שיפון (פומפרניקל), דגנים מלאים בשלמותם וקטניות – כמה שארצה לאכול. בנוסף, התבקשתי ללכת 5-4 ק"מ, 5 פעמים בשבוע (דבר שנהגתי לעשות עוד לפני פנייתי לקבלת הייעוץ).
מצויד בכלי נשק טבעיים אלה יצאתי למלחמה בסוכרת.

המלחמה לא הייתה קלה, אך בהיותי חדור אמונה שלגוף יש יכולות הריפוי שלו, לא מעדתי, לא זייפתי ולא חטאתי בשום דבר שהתבקשתי לעשות או שלא לעשות במלחמתי זאת. עמדתי איתן במשימות התזונתיות. אם עד לגילוי הסוכרת נהגתי לצעוד 4-3 פעמים בשבוע, הקפדתי לעשות זאת 7 פעמים בשבוע ולפעמים יותר, גם פעמיים ביום!

רמת הגלוקוז בדמי החלה לרדת לאט לאט: מ-250 ל-200, 180, 150, 130, ונעצרה בטווח הנורמאלי של כ-100 מ"ג אחוז. גם רמת ההמוגלובין המסוכרר (
HbA1C) המהווה את המדד הטוב ביותר לשליטה בכמות הגלוקוז בדם ואשר מצביע על רמתו בדם במשך שלושת החודשים האחרונים, הגיעה לטווח הנורמאלי (שהוא 6.7-4.7 אחוז מסה"כ ההמוגלובין שבדם).
לרמות נורמאליות של גלוקוז והמוגלובין
HbA1C הגעתי לאחר 8 חודשים של מלחמה בסוכרת, ומאז ינואר 2004 רמתם בדמי היא בטווח הנורמאלי.
כל סימני הסוכרת נעלמו כלא היו. אני חי חיים נכונים ומקפיד הקפדה יתרה לכלול בתזונתי מזון שהאינדקס הגליקמי שלו נמוך.



גם אם הארכתי בסיפורי האישי הרי בו טמונה האמת הערומה: על מנת למנוע שורה די ארוכה של בעיות בריאותיות חובה עלינו להקפיד על כך שמזונותינו יהיו בעלי אינדקס גליקמי נמוך ככל האפשר.

הספר מהפכת הגלוקוז מסביר בצורה ברורה לקורא, גם לזה שאינו בקיא ברזי התזונה והרפואה, מהו האינדקס הגליקמי וכיצד ניתן להיעזר בו בבניית תפריט בריא, מזין וטעים.
ההבנה וההכרה בחשיבותו של האינדקס הגליקמי בבריאותנו הן אכן מהפכה בהבנת התזונה והשלכותיה על הבריאות.

כל שוחר בריאות אשר רוצה לשמור על בריאותו, וכל מי שסובל מבעיות בריאותיות שונות כמו סוכרת,
מחלות לב וכלי דם ועוד, יכול למצוא בספר זה כלים לשמירה על בריאותו או לטיפול בבעיותיו הבריאותיות.

אני מקווה שספר זה ישמש כ"עמוד האש" גם ליועצי בריאות: רופאים (אשר לצערי הרב אינם לומדים תזונה במסגרת לימודי הרפואה המערבית), תזונאים ונטורופתים.


קוראים יקרים, שמירה על הבריאות היא בידיים של כל אחד מאיתנו. זכרו, לגוף יש יכולות ריפוי עצמי, זו חוכמת הגוף. עיקר העיקרים בשמירה על הבריאות הוא בפן התזונתי, והוא ממוקד ברובו סביב האינדקס הגליקמי.


 


ד"ר דן קרת

הספר מהפכת הגלוקוז משמעותי וחשוב לאנשים רבים שאני מכיר, ובעצם לכל בן החברה המערבית שגדל על לחם ושאר מוצרי קמח. גם אחרי שלמדתי וחקרתי לעומק את נושא האינדקס הגליקמי של מזונות וחשיבותו לבריאותנו, הספר הוסיף לי מסת ידע חשובה והעמיק את ידיעותיי בתחום. מעבר לזאת, הוא העניק לי יכולת משופרת לייעץ למטופליי, לתת להם עצות קונקרטיות יעילות יותר. אין יום בקליניקה בו איני משתמש בידע זה בהנחיותיי למטופלים החותרים לשיפור רמת בריאותם ואיכות חייהם.

חשוב לדעת שעד לפני כמה אלפי שנים (זמן קצר במונחי האבולוציה האנושית) דגנים, ובוודאי קמח, לא היוו חלק מהתפריט האנושי. הכנסת הדגנים ולאחריהם הקמח גרמו לעומס על מערכות הגוף, בעיקר על הלבלב, מפריש האינסולין. הקמח הוא למעשה תערובת טחונה העשויה מדגנים שונים. בגלל שטח הפנים העצום של חלקיקיו, מתפרקים הדגנים לסוכרים על-ידי האנזימים במערכת העיכול, דבר הגורם לעלייה מהירה של הסוכר בדם.
בתחילת עידן החקלאות העניקה עובדה זו לבני האדם יתרון הישרדותי, מאחר שכמות האינסולין – הורמון בונה רקמות – שהפרישו כתגובה לאכילת הדגנים, עלתה. אולם בעידן השפע הבלתי מוגבל שלנו הפך הקמח (ואיתו כמובן הסוכר) לחיסרון הישרדותי. הוצפנו ביותר מדי אינסולין, המעודד גם בנייה של רקמת שומן, והתוצאות לא איחרו לבוא – אנשים רבים החלו לסבול מעודף משקל, עמידות לאינסולין וסוכרת.

מנקודת מבטי, כאחד שמיישם בעבודתו את החומר המפורט בספר
מהפכת הגלוקוז, חשוב לדעת כיצד לצרוך את הדגנים כך שיתרמו ולא יזיקו למשקלנו ובריאותנו.
חשוב שנבין גם את הדרך שבה מתפרקים מזונות מכילי פחמימות בגוף. באמצעות הידע המצוי בספר נוכל לעשות בחירות חכמות יותר. נוכל לאכול מזונות מכילי פחמימות, החיוניות מאוד לבריאותנו, מבלי לגרום להפרשת יתר של אינסולין. בדרך זו נרוויח משני העולמות. נצרוך את הדגנים החשובים לשיפור הבריאות שלנו ולמניעת מרבית מחלות המערב, ולא נינזק מהאינסולין.

מי שספר זה חשוב לו ביותר הם בעלי העודפים: עודף משקל/שומן, עודף סוכר בדם (סוכרתיים), יתר לחץ דם ועודף בשומני דם. הגדרות אחרונות אלה בעצם מרכיבות את מה שנקרא היום "תסמונת העמידות לאינסולין" (התסמונת המטבולית/תסמונת
X). מצב רפואי המוכר כמצב מקדים וכגורם סיכון למחלות לב ואף לסוגי סרטן רבים.

המידע בספר
מהפכת הגלוקוז עזר לי למצוא כמה ניואנסים חשובים בתחום התזונה הבריאה יותר, זו בעלת האינדקס הגליקמי הנמוך. כך למשל למדתי שעדיף לצרוך אורז בסמטי מלא או אורז חלוט (Parboiled) כדי להימנע מאינסולין רב מדי המופרש עקב אכילה של סוגי אורז אחרים. למדתי גם שעדיף לצרוך לחם מגרגרי שיפון גסים או לחם שאור ממחמצת טבעית על לחם המותפח בשמרים, ושהאינדקס הגליקמי של לחם מחיטה מלאה לעיתים אף גבוה מזה של לחם מקמח לבן. בנוסף למדתי שאפשר לדייק בצריכת הפירות (בהתאם לאינדקס הגליקמי שלהם) וכך לאפשר לסוכרתיים לאכול יותר פירות ממה שאכלו בעבר ולצפות בירידה של הסוכר.


 

 


לקריאה נוספת:

דלג לתוכן מרכזי