תנשמו עמוק: קלישאה מנצחת

מאת ד"ר מארק ליפוניס (M.D)
מסתבר שהקלישאה הנ"ל נחקרה לעומק, והקשר בינה לבין בריאות טובה ואריכות ימים הוכח בנקל: נשימה טובה אמנם תומכת בתפקודה של מערכת החיסון, ומשפרת את מצב מערכות המוח והלב

מתוך הספר: חיים בריאים וארוכים

כשלא נושמים נכון קורים כמה דברים. נניח שאנו חשים מאוימים. שרירינו מתקשים. מתח זה מתחיל לפגוע בנשימה בגלל התקשות שרירי החזה והבטן. אין ביכולתנו לנשום נשימה עמוקה ומלאה בעת חרדה כזו. תחת זאת הופכת נשימתנו מוגבלת, וכאשר זה קורה מזהה המערכת החיסונית איום.

כל רצונה של המערכת החיסונית הוא לקבל אזהרה על איומים מוקדם ככל האפשר, על מנת שתוכל ל"חמם מנועים" לקראת ההגנה עלינו. זהו תפקידה. לכן, כשמגיעה אזהרה מוקדמת שכזו, בדמות נשימות שטחיות או מוגבלות, נכנסת המערכת החיסונית לפעולה, שולחת איתותים לכוחות ומתכוננת למערכה.

מחקרים חדשים רבים מראים שכל הפרעות הנשימה, מאסתמה ועד שחפת, מִנפחת ועד מחלות בין-רקמתיות של הריאות, קשורות לפעילות-יתר של המערכת החיסונית.
 

(istockphoto)
 
 
תפקוד נמוך של הריאות והפעלה חיסונית מערכתית
 
יותר מתריסר מחקרים אישרו את דבר הקשר בין נשימה לקויה להפעלה חיסונית. המסקנה העולה מכל המחקרים האלה, כפי שדווחה בכתב העת Thorax במרס 2004, הייתה, שתפקוד נמוך של הריאות קשור להפעלה חיסונית מערכתית, כפי שנמדדה על-ידי מספר תאי הדם הלבנים ורמות ה-CRP וה-TNF-אלפא.
 
אין אפוא כל הפתעה בכך שמחקר של 29 שנים על אריכות ימים (מחקר הבריאות של באפלו) מצא שתפקודי ריאות ונפח נשימה תקינים היוו גורמי ניבוי מצוינים לשרידות ארוכת טווח אצל נשים וגברים כאחד (Chest, מרס 200). במחקר נוסף, בהשתתפות 21 איש שהתנדבו לתרגל טכניקת נשימה מודעת, נמצא שהתפקוד החיסוני, כפי שנמדד על-ידי פעילות תאי ההרג הטבעיים, השתפר לאחר שהנבדקים השתתפו בקורס ולמדו נשימה מודעת (Journal of Alternative and
Complementary Medicine, אפריל 2005).
 
נשימה טובה – תפקודי מוח משופרים
 
לא רק המערכת החיסונית יוצאת נשכרת מנשימה נכונה – גם המוח. מחקר יפני (שפורסם בכתב העת Neuroscience Research בנובמבר 2004) מצא שבמהלך נשימת בטן רגועה מציגים גם גלי המוח תמונה רגועה – כלומר, צורתם משתנה והופכת לאיטית ורגועה יותר. נשימה מחושבת ומודעת יוצרת דפוס איטי ומאורגן של גלי מוח הנראים במכשיר האלקטרואנצפלוגרף (electroencephalograph - EEG). הסינכרוּן בין הנשימה ובין המוח, או בין הנשימה ומערכות אחרות, נקרא אנטריינמנט (entrainment), שבמהלכו מועברת הרמוניה קצבית גם ללב. 
 
אחת הדרכים למדידת רמת האנטריינמנט של הנשימה ושל פעימות הלב היא מדידת הדופק – אך לא בדרך הרגילה. בדרך המקובלת, כשמודדים דופק, מקבלים את ממוצע קצב הלב במשך 30 או 60 שניות. דרך מדויקת יותר למדידת קצב הדופק היא למדוד באופן דקדקני את המרווח בין שתי פעימות עוקבות. בחינה מעמיקה של הלב, בדרך זו של מדידה מדויקת של המרווחים בין פעימות במשך דקה תמימה, מגלה שלב בריא מאופיין בשינויים גדולים במרווחים. השתנות זו במרווחים שבין פעימה לפעימה של הלב נקראת שונות קצב הלב (HRV - heart rate variability).
 
 
 ספרים נלווים: 
דלג לתוכן מרכזי