הפרעת קשב וריכוז – הגורמים, האבחון והטיפול

סיכום הרצאתו של ד"ר גבריאל וינשטיין בכנס "הפרעת קשב וריכוז" שהתקיימה ביוני 2016

ד"ר גבריאל וינשטיין(M.D.) -רופא מומחה בנוירולוגיה במכבי שירותי בריאות ושירותי בריאות כללית, רופא מכון המחקר ופיתוח במטה מכבי שירותי בריאות, מנהל מרפאת פוקוס לאבחון וטיפול הפרעת קשב, בית דור, המרכז לרפואת מומחים בשרון, כפר-סבא


ד"ר ויינשטיין

ד"ר וינשטיין החל את ההרצאה באמירה שהפוקוס באבחון הפרעות קשב וריכוז הוא בעיקר על ילדים, למרות שגם מבוגרים סובלים מכך. לדוגמא, כאשר אישה מעל גיל 60 מגיעה לרופא ומתלוננת על כך שהיא מרגישה בלבול, ונוטה לאבד חפצים, או לשכוח איפה היא שמה את המשקפיים שלה, הכיוון הראשון של הרופא תמיד יהיה חשש להפרעת זיכרון או לדמנציה, למרות שבהרבה מקרים מדובר דווקא על הפרעת קשב וריכוז. אבחון אנשים כסובלים מהבעיה התחיל כבר במאה ה-19. בשנת 1845 ד"ר היינריך הופמן, שהיה פסיכיאטר ילדים, כתב ספר על ילד שלא רוצה להסתפר, לא מוכן לגזור ציפורניים, לא מקשיב להוריו, מתעלל בחיות ועוד. הספר תורגם לעברית וקיבל את השם "יהושוע פרוע". בספר מתאר למעשה ד"ר הופמן ילד עם בעיות קשב וריכוז. עם השנים ההגדרה השתנתה עד שב-1980 התחילו להשתמש במושג "הפרעת קשב וריכוז" (Attention Deficit Disorder).  כיום הפרעת קשב וריכוז נתפסת כהפרעה עם גרעין אורגני שסביבה מתפתחות עם השנים שכבות של תגובות פסיכולוגיות וחברתיות. ההפרעה למעשה מבוססת על היכולת והדחף לראות, להקשיב, לעשות ולחוות בו זמנית גירויים רבים, ולהתייחס לכולם באופן שווה, ללא היכולת להעדיף גירוי מסוים על פני גירוי אחר. ההפרעה מקשה על היכולת לשבת ולהתרכז לאורך זמן תוך כדי מחיקת כל הגירויים הסובבים.

אז מה היחס להפרעת קשב וריכוז? יש כאלו שאומרים שזו ממש הפרעה (Disorder), ולעומתם כאלו שיגידו שזו תכונה קיצונית (וגם תורשתית) שיש לה גם יתרונות ולא רק חסרונות. העולם שלנו מלא בגירויים ולכן יש כאלו שקשה להם לעשות פעילות מונוטונית כגון ישיבה במקום אחד, הקשבה בשיעור וכדומה. לעומת זאת במצבים שאדם נדרש לבצע מספר פעולות בו זמנית ההפרעה הזו הופכת ליתרון. יש אנשים שמנתבים את עצמם למקצועות שבהם ההפרעה משמשת אותם כיתרון, כגן שיווק, בידור, צבא, פרסום ודרמה. ישנה סברה שאומרת שהרבה מפורסמים כדוגמת איינשטיין, רוזוולט, ואפלטון סבלו מהפרעת קשב וריכוז. מה היה קורה לו היינו מנסים "לטפל" בבעיה שלהם?

מהי ההשפעה של הפרעת קשב וריכוז אצל האנשים הסובלים מהבעיה?

על פי הסטטיסטיקה:

·        כ- 32-40% ינשרו מבית הספר

·        רק כ-5-10% ישלימו תואר באוניברסיטה

·        50-70% סובלים ממיעוט או העדר חברים

·        70-80% יחוו תת פעילות או חוסר השגיות בעבודה

ובנוסף, קיימת שכיחות גבוהה יותר ביחס לשאר האוכלוסייה של גירושין, הריונות לא רצויים, מחלות מין וכדומה.

מה הגורם לתופעה? הגורם להפרעות קשב וריכוז הוא רמה נמוכה של מוליכים עצביים (נוירו טרנסמיטרים), ובעיקר של חומר הנקרא דופאמין, בסינפסות במוח. לתופעה יש נטייה תורשתית חזקה, ככל הנראה גן פגום שפוגם במנגנון השחרור של הדופאמין לסינפסות.

מהו אחוז הסובלים מהבעיה? שכיחות התופעה בילדים היא כ10% מהאוכלוסייה, במבוגרים כ-5% מהאוכלוסייה ואצל אנשים מעל גיל 60 השכיחות היא 3%. אחוז הילדים עם הפרעות קשב וריכוז שימשיכו לסבול מהתופעה גם בבגרותם היא כ 60-70% . ההפרעה הכימית לא נעלמת, אולם התסמינים ומצבי החיים משנים את התלונות על מצוקה, כי בגיל צעיר הילדים צריכים ללמוד ולהתרכז יותר מאשר בגיל מבוגר. היחס בין בנים ובנות הסובלים מהתופעה הוא 1:6, כלומר 6 בנים מאובחנים על כל בת אחת, אבל בגיל מבוגר היחס משתנה ל 1:1. הסיבה היא שבנים סובלים יותר מהיפראקטיביות לעומת בנות, שנוטות להיות חולמניות יותר, ולכן האבחון של בנים הוא ברור יותר.

מהן אמות המידה לאבחון הפרעות קשב וריכוז? אין מבחן חד משמעי או בדיקות דם, זו החלטה של המאבחן. האבחון צריך לכלול קודם כל התרשמות מהילד, ושיחה עם ההורה על המצב הנוכחי וגם על העבר. שיחת ההתרשמות צריכה להיות באורך של 45 דקות לפחות. מעבר לשיחה משתמשים בעוד כלים כגון שאלונים ומבחנים ממוחשבים. יש כמה דרישות סף כדי שהילד יהיה מאובן כסובל מהבעיה. המאפיינים חייבים להופיע לפני גיל 7 ולהתקיים לפחות ששה חודשים ברצף, חייבת להיות מצוקה מסוימת (בבי"ס בעבודה וכדומה) וכמובן חייבים לשלול בעיות נוירולוגיות אחרות. כיוון שהתופעה היא תורשתית, הורים רבים שבאים עם ילדיהם לאבחון מגלים במהלכו שגם הם סובלים מהתופעה...

כיצד מטפלים בהפרעות קשב וריכוז? טיפול לא תרופתי מתמקד בתזונה נכונה, יוגה, קאוצ'ינג, פעילות גופנית, ומשחקי מחשב שבונים את המוח. אנשים הסובלים מהתופעה נוטים לאכול יותר שוקולד ולשתות יותר קפה, כי אילו מעלים את רמת הדופאמין במוח. הטיפול התרופתי מחולק לתרופות שמכילות את החומר מתיל פנידייט המעלות את רמת הדופאמין במוח, כמו ריטלין וקונצרטה, ולתרופות שמכילות אמפטימינים, שמגרות את מערכת העצבים, כמו ויוואנס ואטנט. בנוסף, יש גם טיפול בתרופות שאינן ממריצות אלא נוגדות דיכאון, שמתאימות במיוחד לאילו שגם סובלים מדיכאון בנוסף להפרעות קשב וריכוז.

מה צופן בחובו העתיד? כיום יש מחקרים ודעות שטיפול בקנאביס רפואי להפרעות קשב וריכוז יעיל יותר מטיפול בתרופות האחרות. בארה"ב אפילו מדברים על האפשרות לתת עוגיות קנאביס לילדים הסובלים מהתופעה. 

לירון לסר הוא מומחה לבריאות טבעית, עוזר לאנשים לרדת במשקל, לשפר את בריאותם ולהחלים ממחלות השפע כגון סוכרת לחץ דם גבוה כולסטרול ועוד. לאתר של לירון: www.lironlasser.co.il

 

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי