החשיפה לשמש וההגנה מפני מגפות ויראליות ובקטריאליות

מתוך הספר: חבקו את השמש

כשזכיתי, עוד לפני הסגר בארה"ב, להיחשף לנגיף הקורונה (ולחיסוניות טבעית כנגדו), כבר הייתי ערוך לקראתו בשל כמה פעולות פשוטות (וזולות!) שאני ממליץ לכולכם לנקוט ביום-יום, ולא רק בזמן אזעקה – כדי שתרגישו תמיד הרבה יותר טוב בה-בעת שאתם מוגנים באופן תמידי מהתבטאות קשה של כל מגפה מזדמנת. כך תוכלו לקבל בברכה מהסביבה נגיפים או חיידקים צפויים (כפי שעושים בעלי חיים אחרים), ללא פחדים. והם אכן תמיד צפויים – הרי הכרומוזומים שלנו (החומר התורשתי) מכילים בעיקר חלקיקי דנ"א של נגיפים וחיידקים!⁴ כאן נתמקד בשמש ונפלאותיה ביחס לנגיפים וחיידקים פתוגניים ("מחוללי מחלות" אצל המועדים לכך), ונוסיף גם אזהרה לגבי צריכת תוסף ויטמין D במינון גבוה (המלצה נפוצה בשעת מגפה).

החשיפה לשמש מאפשרת:

1. חיטוי של העור, הבגדים והמשטחים שהחיידק או הנגיף נצמד אליהם. החיטוי נעשה באמצעות קרינה אולטרה-סגולה, אך גם באמצעות אור כחול.^7-5 נגיפים בעלי גדיל יחיד של חומצות גרעין (Single Stranded Nucleic Acid) כמו נגיף קורונה (שהוא נגיף בעל גדיל יחיד של רנ"א⁸) הוכחו מחקרית כרגישים לקרינה אולטרה-סגולה פי עשרה בממוצע בהשוואה לנגיפים בעלי גדיל כפול.⁹ כמו כן, נגיפים רבים (כולל SARS-CoV) מאבדים את פעילותם כשהם נחשפים לחום גבוה ולמזג אוויר חם ולח, וכאמור גם קרני השמש תורמות לנטרול נגיפים וחיידקים.¹⁰
2. ייצור תחמוצת החנקן (Nitric Oxide - NO) – תרכובת המרחיבה את כלי הדם ומעודדת את זרימת הדם. כך מגיעים תאי מערכת החיסון (לימפוציטים, מונוציטים, מאקרופאגים, גרנולוציטים וכו') ליעדם מהר יותר ובכמות רבה יותר, ומחסלים נגיפים ביעילות גבוהה יותר.^13-11
3. הפעלת תאי עור דנדריטיים על ידי קרינה אולטרה-סגולה – אלה תאי מערכת החיסון הנושקים לפני העור, ותפקידם ליידע את יתר האלמנטים של מערכת החיסון לגבי פלישה זיהומית או חשיפה לרעלים על גבי העור. הפעלתם גורמת לתאים רגולטוריים (מדכאים) מסוג T ומסוג B במערכת הלימפה התת-עורית לשחרר ציטוקינים אנטי דלקתיים ולמנוע תגובתיות יתר של מערכת החיסון.¹⁴
4. ייצור הורמונים, אנדורפינים ומוליכים עצביים כמתואר בספר – מאפשרים הרגשת רווחה ותענוג, ובכך מעודדים מערכת חיסון תקינה כפי שענף הפסיכונוירואימונולוגיה¹ הוכיח כבר עשרות שנים.
5. החשיפה לשמש מעודדת את כיוונון השעון הביולוגי – כיוונון זה מאפשר הפרשת כמויות נכונות של סרוטונין ומלטונין לאורך היממה. שמירה על מקצבים צירקדיים הוכחה כמשפרת את פעילות מערכת החיסון.^16,15
6. ייצור ציטוקינים בעור – כפי שראינו לאורך הספר, הציטוקינים שולטים בתהליכים הדלקתיים בגוף.
7. חשיפה לספקטרום אור השמש הנראה לעין – ובמיוחד האור הכחול – מפעילה תאים לימפוציטים מסוג T (T lymphocytes) ומגבירה את התנועתיות שלהם, כך שיוכלו להגיע מהר יותר לרקמות שהחיידקים או הנגיפים פלשו אליהם. הדבר מאפשר התקפת מערכת החיסון נגד בקטריות ונגיפים, כפי שמתואר ומתועד מדעית בפרק 8.
8. כפי שמתועד בדיון על תזונה פוטונית (פרק 13) – אור כחול גורם לעור לייצר חמצן יחידני (Singlet Oxygen), שהוא רדיקל חופשי הבולם פעילות בקטריות באמצעות פוטונים (Photoinactivation).¹⁷ תהליך זה אפקטיבי ביותר (תוך דקות ספורות) נגד בקטריות מסוכנות עמידות לאנטיביוטיקה, שגורמות לזיהום משני קטלני במגפות ויראליות, כולל חיידק MRSA (וגם נגד אקנה של העור – תוצאה של אובדן האיזון המיקרוביולוגי בעור).
9. מנגנוני ההגנה החיסונית הקשורים לוויטמין D (שנוצר בעיקר בזכות החשיפה לקרני UV) כבר הוזכרו בפרק 8. כפי שמוסבר בספר זה, תוסף ויטמין D אכן יעיל בשיפור התגובה החיסונית והקטנת הסיכון לסערת ציטוקינים, והמנגנונים לכך ידועים ומתועדים. אבל יעילות זו הוכחה רק בעת חסר בוויטמין (בעיקר כאשר רמתו בדם פחותה מ-20 נ"ג/מ"ל, וייתכן גם כאשר היא נמוכה מ-30 נ"ג/מ"ל – המחקרים אינם מפרידים היטב או באופן עקבי בין הרמות השונות ביחס לתועלת התיסוף). מחקר עדכני משוויץ הראה כי חולי COVID-19 נמצאו עם חסרים משמעותיים של ויטמין D בדם (ערך חציוני של 11.1 נ"ג/מ"ל), בהשוואה לקבוצת נבדקים ללא הנגיף (ערך חציוני של 24.6 נ"ג/מ"ל – נמוך יחסית ורחוק מרמה אופטימלית, אבל עדיין מספיק כדי להקטין את הסיכון לסימפטומים).¹⁸ החוקרים סיכמו שתוספי ויטמין D (במינון נמוך שמעלה את כמות הוויטמין בדם רק לרמה "מספיקה בקושי") עשויים למנוע מחלה ויראלית סימפטומטית אצל אלה הסובלים מחסר חמור בוויטמין, בגלל הסיכון המוגבר המלווה חסר זה. אך כאשר רמת הוויטמין בדם גבוהה מ-30 נ"ג/מ"ל מלכתחילה, אין תועלת מוכחת לתוספי ויטמין D (ראו מחקרים לאורך הספר). להיפך – מינונים גבוהים מאוד פוגעים בחילוף החומרים (מונעים מהעור לייצר פוטו-נוטריאנטים שנלווים לייצור הוויטמין בעור) ועלולים לגרום לנזק מצטבר בטווח הארוך (ראו הסברים באחרית דבר), מעבר לסיכון הנפוץ של אבנים בכליות אצל בעלי נטייה לכך.¹⁹ השימוש בתוספי ויטמין D אצל מטופליי ב-25 השנים האחרונות אכן מנע חסר פתולוגי בוויטמין והפחית מחלות זיהומיות ואחרות הקשורות לחסר זה,²⁰ אך לא הביא לשיפור משמעותי בתחושת הבריאות הכללית, לעומת השיפור העצום שחשו רק אלו שנחשפו בקביעות לקרינה סולארית. החורף הוא הזמן שבו רבים מפתחים חסר בוויטמין, והוא גם עונת השפעת וההצטננויות – לכן הגיוני לתסף בכמות סבירה שתמנע חסר, אך לא למעלה מכך: רק פוטונים של קרני השמש (או של נורות בכל ספקטרום השמש), שנספגים בעור, גורמים לייצור של רמות ויטמין D אופטימליות באופן מבריא, נוסף על כל מנגנוני ההגנה מפני מגפות שתוארו לעיל. אפילו בחורף, מי שסופג בעור במשך 15-10 דקות יום יום פוטונים חיוניים בעזרת תרפיה סולארית ביתית, סביר שלא יהיה לו צורך בנטילת תוספי ויטמין D (רצוי להיבדק, ראו פתח דבר ופרק 14), וגם יזכה להגנה מרבית של מערכת החיסון העורית על כל מנגנוניה.

מקור: pixabay

ספרים נלווים: