מחלת הדיכאון מכונה כיום "מחלת המאה". אנשים רבים בארץ ובעולם סובלים ממנה ובתקופת הקורונה מספרם זינק מעלה. דיכאון הוא מחלה הגורמת לסבל נפשי עצום לחולה ובעקבות כך גם לשאר בני המשפחה, שחיים בסביבתו ותומכים בו.
הספר מתמקד בחייה של כותבת הספר, דוקי כהן, לצד בן-זוגה עמי (שם בדוי), הסובל זה שנים רבות מדיכאון.
דוקי חושפת בפני הקוראים את חיי היום-יום שלה עם בן-זוגה, עמי, ומעניקה עצות מעשיות להתמודדות עם המצב מתוך ניסיונה האישי. היא כותבת בפשטות, בכנות ובגובה העיניים, ומספרת באומץ רב על רגעים מרגשים בחייהם, חלקם טובים וחלקם קשים ומלווים בלקחים ובתובנות שמסייעים לה להמשיך ולקיים את החיים.
התובנות שבספר יכולות לסייע לא רק בהתמודדות עם מחלת הדיכאון אלא גם בהתמודדות עם מצבים קשים אחרים, כמו פרקינסון, אלצהיימר ועוד.
זהו ספרה השני של דוקי כהן. ספרה הראשון "ילד שווה – לא פחות ולא יותר" (הוצאת פוקוס, 2018) חשף בפתיחות את התחושה שליוותה אותה מאז ילדותה שהיא שווה פחות מילדים אחרים. רק לאחר שהשתחררה כמעט לגמרי מתחושה זו, התחילה להתעמק בה ולחקור אותה, והגיעה לתובנות שאותן פרסמה בספר, תובנות שעשויות לסייע לכל הורה בדרך לקבלת עצמו ולקבלת ילדו ללא תנאי.
על מחברת הספר
דוקיכהן עסקה במשך שנים בניהול פרויקטים, ניתוח מערכות ותכנות בתחום המחשוב. במקביל למדה הנחיית הורים במכון אדלר והנחתה קבוצות הורים רבות. במהלך השנים התמחתה בשיטות נוספות כגון: גשטאלט, התמקדות, שיטת "העבודה" של ביירון קייטי ועוד. היום היא מרצה בנושאים: סבתאות, הורות ושיטת "העבודה".
