שילוב צמחי מרפא במצבים רפואיים - ד"ר ויינפאס

מתוך כנס הבריאות והתזונה "אוכלים בריא 8" - מתי ניתן להשתמש בצמחי מרפא ומתי בתרופות? האם ניתן לשלב? כל מה שחשוב לדעת מתוך הרצאתו של ד"ר ויינפאס

לאחר ברכת ראש העיר גבעתיים ואל מול אולם מלא בקהל סקרן, עלה ד"ר ויינפאס - רופא מומחה לרפואת משפחה, 

רופא סוכרת והרבליסט קליני להרצות על השילובים האפשריים של צמחי מרפא במצבים רפואיים שונים.

צמחי מרפא הם כלי הריפוי העתיק ביותר שקיים. עד לפני 150 שנה לא הייתה כלל תעשיית תרופות - רק צמחים.
כיום, יש תרופות רבות המבוססות על צמחים, למשל תרופת PILKA לשיעול מבוססת על טימין.
בשנת 1897 הופקה התרופה הראשונה במעבדה - האספירין, אשר בעצם מיוצרת מצמח הפילפנדולה והערבה הלבנה.
צמח מכיל אלפי רכיבים הפעילים יחד, למשל, צמח מסוים יכול לעזור גם לדיכאון וגם לשפר זרימת דם.
צמח הג'ימנמה- מגביר הפרשת אינסולין, מעכב הפרשת סוכר מהכבד, מעודד חידוש תאי בטא בלבלב, מוריד שומנים בדם.
זאת אומרת הצמח עושה פעולה של מספר תרופות בו זמנית אך- בצורה חלשה יותר מתרופות.
בתרופה, לעומת זאת, בודדו פעולה מסוימת, שעושה חומר מסוים של צמח לכן תרופה פועלת בצורה חזקה
יותר ולרוב עם יותר תופעות לוואי.
דוגמא לבעייתיות של בידוד מרכיב יחיד בתרופה:
פילפנדולה+ערבה לבנה – עוזרים לריפוי כיב קיבה.
אספירין - שהוא מיצוי של חומר שיש בצמחים הנ"ל עלול לגרום לכיב קיבה. זאת אומרת,
בידוד חומר מסוים מצמח שמגן על הקיבה יוצר תרופה שפוגעת בקיבה. לכן, מדגיש ד"ר ויינפאס, יש מקום גם
לתרופות וגם לצמחים, צריך לדעת מתי מתאים כל אחד מהם ומתי אפשר גם לשלב ביניהם.

 האם צמחי מרפא נחקרו? האם יש סכנת רעילות?

ראשית, אומר ד"ר ויינפאס, צמח מסוים לא היה הופך פופולרי לאורך מאות שנים אילו היה רעיל.
ישנם צמחים רעילים, הם לא נכנסו לפרמוקופאות השונות.
שנית, קיימים מחקרים רבים בתחום, אך בהעדר פטנט על צמח אכן המחקרים פחות גדולים.

ד"ר ויינפאס ב"אוכלים בריא 8"

שיטות שימוש בצמחי מרפא:

חליטה: הרתחת במים, מיצוי החלק בצמח שמומס במים.

טינקטורה: מיצוי באלכוהול, אשר ממצה גם את החלקים בצמח שהם מסיסי שומן ובנוסף יתרון של ספיגה טובה יותר.

כמוסות: מיצוי יבש.

מיצוי תקני: המטפל יכול לדעת בדיוק מה אחוז החומר הפעיל.

חוק השלוש

ד"ר ויינפאס מחלק את המצבים בהם הוא נתקל בקליניקה ל-3:

1. מצבים בהם מתבקש לתת צמחים כיוון שלא קיים פיתרון מערבי
2. מצבים בהם אפשר לתת או תרופות או צמחים או שילוב של שניהם
3. מצבים בהם אסור לוותר על התרופה ולהחליף אותה בצמח

המצב הראשון, כאשר ממש מתבקש לתת צמחים

לפני שמפרט, ד"ר ויינפאס מדגיש שוב את החשיבות שבהתאמה האישית למטופל.

עייפות- שכיח מאוד ולרוב קשה לאבחן את הסיבה.

לאחר תשאול מקיף ואם בדיקות הדם תקינות, ניתן לעזור עם צמחי מרפא אדפטוגניים, העוזרים לאדם להסתגל
למצבי סטרס, מבחינה פיזית ונפשית:

- מאזנים הורמונאלית

- תומכים במערכת העצבים

- משפרים זרימת דם

- חלקם יותר ממריצים וחלקם יותר מרגיעים

דוגמאות לצמחים כאלו:

יש להתאים את האדפטוגן למטופל לפי פרמטרים נוספים בהם אנו מעוניינים לעזור לו וזאת ע"י שימוש מושכל בתכונות
הנוספות של האדפטוגן לפי המקרה:

ג'ינסנג סיבירי- ממריץ עדין

ג'ינסנג קוריאני- ממריץ חזק יותר

פטריית ריישי- פטרית "חיי הנצח", מרגיעה מורידה מעט לחץ דם (לבעלי יתר לחץ דם גבולי)

ויטניה- מאזן בלוטת תריס

רודיולה- לדיכאון, מעלה מצב רוח.

פטריית קורדיספס - "פטריית קיסר סין", עוזרת לבעיות נשימה.

לפעמים נשלב גם צמחים ממריצים כמו ג'ינג'ר, גואר נה ופלפל שחור.

חיזוק מערכת החיסון -

צמחים אשר מסכרנים את המערכת ע"י כך שמשפעלים את התאים הלבנים של מערכת החיסון ומתווכיה כמו הלויקוטריונים. בנוסף, ניתן להשתמש בצמחים אדפטוגניים.

אכיניציאה - לפי מחקרים של קוקריין מקצר זמן מחלה בכ-3 ימים! ומפחית חומרת סימפטומים.

אונה די גאטו - אנטי ויראלי, עוצר זיהומים ויראלים בשלב מוקדם אם נלקח בתחילת המחלה.

תרופות כדוגמת אקמול צינון ודומיו מקלות קצת על גודש וסימפטומים אך בשונה מצמחים, לא משפיעים על מהלך המחלה,
אך אין בעיה לשלב בין תרופות מסוג זה וצמחים אימונומודלטורים.

ולמי שרוצה לחזק עוד יותר את מערכת החיסון, טיפ תזונתי שד"ר ויינפאס נותן למטופליו 

הימנעו מסוכר לבן אשר מפריע למערכת החיסון לעבוד והשתמשו בשמן קוקוס העשיר בחומצה לאורית שקיימת
גם בחלב אם ובחומצה קפרילית שהיא אנטי ויראלית.

תסמונת המעי הרגיש:

אין טיפול מערבי מוצלח!

מלבד תזונה ייחודית מופחתת פחמימות קצרות שרשרת FOODMAP, ניתן לתמוך עם צמחים:

מוצילגים (ריריים) - אלוורה, פשתן, אולמוס, שמסייעים במקרה של עצירות דומיננטית בתסמונות.

טנינים: עוצרים הפרשות, עוזרים למצבי שלשול, הם גם מדכאים מעט תיאבון.

לדוגמא - תה ירוק.

מרירים: - כשאדם נחשף לטעם המריר- המוח מתריע שנכנס רעל, מה שמפעיל את מערכת העיכול, מגביר ייצור
מלחי מרה ומגביר תיאבון. אלו צמחים שעוזרים לספיגה ומשפרים פריסטלטיקה(תנועתיות מעיים)  
לדוגמא:  ארטישוק,  שן ארי

קרמינטיבים - מועילים לנפיחות בבטן, מפיגי גזים ועוזרים במצבי עצירות.
לדוגמא: מליסה, נענע, קמומיל, רוזמרין,קימל, כמון.

כבד שומני:

על אף שחלק מהם מפתחים מחלת כבד כרונית עדיין לא קיימת תרופה לכך.

יחד עם תזונה, תוספי מזון מסוימים ושינוי אורח חיים, ישנים צמחים מרירים הפטו-פרוטקטיבים שיכולים להגן על הכבד
ולשפר כבד שומני כגון: ארטישוק, גדילן מצוי, שן ארי, כורכום, כמו כן תזונה מותאמת המבוססת על הפחתת סוכרים
מסוג פרוקטוז ובמיוחד זה המתועש .

המצב השני, מצבים בהם אפשר לתת גם תרופות וגם צמחים:

 נזלת אלרגית ("קדחת השחת"):

ניתן לשלב טיפול מערבי כמו תרופה אנטי היסטמינית + ספריי סטרואידלי מקומי עם צמחי מרפא כגון: אסטרגלוס,
סטוקלריה סינית בשילוב עם תוספי תזונה: פרוביוטיקה ו-קוורציטין (אנטי אלרגי).

בשילוב הזה קיים סיכוי טוב שהמטופל יהיה פחות תלוי בתרופה.

צרבת:

חזרת מיצי קיבה לוושט. שכיח ב-40% באוכלוסיה. הטיפול התזונתי המומלץ הוא לאכול מזון מוצליגי (רירי) כגון בננות
ושיבולת שועל.

יש לזכור שהתרופות נוגדות החומצה (שהוא הטיפול המערבי המקובל ) בשימוש ארוך טווח, מפריעות לספיגת מינרלים
מה שעלול לגרום לשברים ולאחרונה נמצא קשר בין תרופות אלו להתפתחות דמנציה.

ניתן לטפל בצרבת ע"י צמחי מרפא ממשפחות שונות כמו טאנינים, מוצילגים- לדוגמה אבקת צמח האולמוס שניתן
להמיס במים ולשתות או משקה אלוורה.

ד"ר ווינפאס מציין כי במצב אפשרי בו מתרחש תהליך הפיכת תאי הוושט לפרה-סרטניים, המכונה ברט לא
מסתכנים וכדאי להמשיך עם התרופות.

 דלקות  חוזרות בדרכי השתן:

השימוש התרופתי הוא באנטיביוטיקה אך יש לשימוש כרוני כה ארוך טווח באנטיביוטיקה מחיר הן על המיקרוביום  
והן על יצירת עמידות ועוד .

ניתן להשתמש בצמחים אנטיספטיים:

בוכו, קלנדולה, זקן תירס

מוצילגים - שוש קירח

חמוציות- לא מאפשרות לחיידק האי-קולי להיקשר לדופן שלפוחית השתן. ניתן לשלב די מנוז ופרוביוטיקה.
(די-מאנוז- ניקשר חזק לאי קולי ונשטף החוצה יחד איתו).

חשוב לשים לב, לדברי ד"ר ויינפאס, כי אין להשתמש במיץ חמוציות ממותק אלא באבקה תקנית ללא סוכר.

מיגרנות:

לתרופות למניעת מיגרנות יש מגוון תופעות לוואי. לפעמים ניתן לתת טיפול מניעתי צמחי למיגרנות ע"י צמח בשם
בן חרצית - אשר מתערב במנגנון הספציפי של המיגרנה בנוסף - ד"ר ויינפאס משלב תוסף של מגנזיום.

דלקות: אפשר לשלב את רוב תרופות ה-NSAIDS עם  צמחים אנטי-דלקתיים מובהקים כמו כורכום, תה ירוק ואחרים.

 
המצב השלישי, מצבים בהם ניתן רק תרופות

מצבים בהם לדעת ד"ר ויינפאס זהו חוסר אחריות לתת רק צמחי מרפא ולהימנע מתרופות:

הפרעות בקצב הלב, סוכרת משמעותית לא מאוזנת, מצב פסיכוטי, אפליפסיה, נטיה לקרישיות יתר ועוד.

אינטראקציות בין תרופה לצמח:

הבעיה מתחילה, כך אומר ד"ר ויינפאס, שמטופלים פעמים רבות לא מדווחים לרופא על נטילת צמחי מרפא!

דוגמאות של סכנות אפשריות: 

- ג'ינקו בילובה / תוסף שום (מדלל דם) + תרופות מדללות דם - עלול לגרום לדימום מסוכן
- אשכוליות/שמן זרעי אשכוליות+סטטינים (לכולסטרול) - מעכבות את האנזים ציטוכרום פי 450 ובכך מעלות את
  רמות התרופה בגוף.

ולעומת זאת, ישנם מצבים בהם דווקא נראה אינטראקציות חיוביות:

למשל:

תרופה ללחץ דם + צמחים להורדת לחץ דם - נוכל להוריד בהדרגה את מינון התרופות.

כנ"ל בסוכרת, אך, חובה לבצע ניטור ומעקב אחר הערכים לאורך הטיפול.

המלצות לסיכום:

- לבצע הפרדה של שעתיים וחצי בין תוספים לתרופות
- התאמה ושילוב בן צמחים ותרופות בצורה מושכלת ואינדיבידואלית
- להתאים את הטיפול באופן אישי, במיוחד באוכלוסיות בעייתיות ומורכבות.

*מיטל קלרפלד, נטורופתית, מנחת סדנאות שייקים ירוקים ומטפלת בפרחי באך http://naturalmeital.co.il/

 

 ספרים בנושא: 

דלג לתוכן מרכזי