למידה ממצטייני הבריאות בעולם

בעקבות חזרתם של פרופ׳ קרסו ואופיר פוגל ממסע לימודי ראשון אצל האנשים הבריאים בעולם באוקינאווה - יפן, הוצגו בכנס התובנות החשובות מהמסע, יחד עם חידושים מדעיים וכלים מעשיים המיועדים להעלות את הסיכוי ליהנות מאריכות חיים מוצלחת ומשמעותית.
סוקרת: נטע פלג-ג'ראד

אופיר פוגל הינו נטורופת, מטפל ומעביר סדנאות והרצאות מזה שנים רבות. הוא עוסק במחקר ביחידת המחקר, בי"ח "אסף הרופא", מחבר הספרים: "לרקוד (גם) בגיל מאה – לחיות טוב כעת", "הלב - המדריך המלא לבריאות ולשיקום" (בשיתוף עם פרופ' קרסו). פוגל הוא ממפתחי שיטת CALM להורדת לחץ דם והפחתת תרופות, חוקר אריכות חיים בריאה ומוביל מסעות לימוד וחוויה אל האנשים הבריאים בעולם בסרדיניה וביפן. 

האזורים הכחולים Blue Zones
האזורים הכחולים הינו פרוייקט שחוקר אזורים בעולם שבהם נפוצה התופעה של אנשים שחיים חיים מלאים ופעילים מעל לגיל 100. מדענים מתחומים שונים יחד עם דמוגרפים מקטלגים אזורים אלה כ"אזורים מיוחדים" שבהם התושבים חיים תקופת חיים ארוכה בהרבה יחסית לשאר אוכלוסיית העולם.
האזורים הכחולים הידועים כיום ומבוססים היטב מבחינה מדעית הם האי סרדיניה שבאיטליה (אריכות חיים גברית בעיקר), והאי אוקינוואה שביפן (אריכות חיים נשית בעיקר).
לפי פוגל: "הבלו זון מתדרדרים עקב חשיפה לאורח החיים המערבי, ובעיקר בשל זניחת התזונה המסורתית. למעשה, נכון ל- 2016, הבלו זון כנראה לא באמת קיימים".
השיא היה בשנת 2000 כאשר 15% מהאנשים מעל גיל 110 שחיו אז בעולם- חיו באיקנאווה, ושיעור בני המאה ומעלה באי היה הכי טוב בעולם.

כיום: יפן עדיין במקום ה-1 בעולם, אבל גם יפן כמדינה מתדרדרת וזה בעיקר בולט אצל הגברים היפנים, שהם הראשונים שזונחים את התזונה ואורח החיים המסורתי. אבל רואים השפעות של הסטרס שעולה. ישראל במקום ה- 8 בעולם.
לפי פוגל אנחנו צריכים להסתכל על ממוצע "שנות חיים בריאות" – מושג חשוב שהתווה ארגון הבריאות העולמי ה WHO. בנתון זה יפן מובילה בפער של שנה מול כל העולם. ישראל נמצאת במקום ה- 5.
בהרצאתו הראה פוגל סרטון המראה אנשים בני מאה ומעלה באיכות חיים מצוינת, החיים בצורה עצמאית בביתם, ובין השאר ניתן לראות בני 100 שרוכבים על אופניים, עובדים בגינת הירק במרץ, מבצעים התעמלות בוקר, רוקדים וכיוצ"ב.


המסר הראשון "לקחת הביתה":
אפשר לחיות טוב מאוד גם בגיל מופלג !
אנחנו לא חייבים להיות חולים: אם נחייה בצורה בריאה אנחנו מסוגלים לתפקד טוב הרבה מאוד שנים.
האזורים הכחולים בתהליך התפוגגות- אוקינוואה כבר לא מובילה, סרדיניה – כרגע נשארו רק 14 כפרים על ההרים שניתן להגדיר אותם כאזורים כחולים.

אריכות חיים: לאן פנינו?
פרופי ארדון רובינשטיין, נשיא החברה לחקר, מניעה וטפול בטרשת עורקים בישראל ועוד כותב בספרו: "בשל מגפת ההשמנה, לראשונה בהיסטוריה האנושית, חיי הדור הבא יהיו קצרים מחיי הדור הנוכחי".
ישנן מדינות בארה״ב שהדבר כבר קורה!
בן 2006 ל-2011 תוחלת החיים הבריאים בישראל ירדה בשלוש שנים!
בעתיד: יותר אנשים יגיעו לגילאים מופלגים, אבל הפערים יגדלו מאוד.
מה שחשוב זו איכות החיים ולא אריכות החיים: אנחנו רוצים להזדקן צלולים, מתפקדים ומביאים תועלת ולא נטל.

״לקחת הביתה״ 2:
חשיבות עצומה לאריכות חיים מוצלחת

המכנה המשותף של מצטייני הבריאות העולם:
גנים? לפי פוגל לגנים חשיבות מועטה.
פוגל מאמין בעיקר בתזונה ואורח חיים.

בסרדיניה נהוגה תזונה ים תיכונית משופרת:
הרבה פחות שומן ושמן.
כמעט לא אוכלים בע"ח, אוכלים רק מעט דגים.


אורח חיים:
תנועה
תחושת משמעות ("סיבה לקום בבוקר")
המעמד החברתי עולה עם הגיל. (ביפן מציינים יום שבתון לאומי למאריכי חיים, עומק הקידה מול מבוגרים מעידה על מתן כבוד רב יותר).
קיום אמונה- דתית או לא
תמיכה- בעיקר במשפחה המורחבת. ביפן קיימים מעגלי תמיכה חברתיים חזקים וכן קיים מושג "פינות השקט" ועל אף האסונות וגורמי המתח הרבים שסביבם הם נהנים מ״מרחב אישי מוגן״.
מעבר לכך כנראה שקיימים גם "הגורמים שטרם גילינו".

גנטיקה? אפיגנטיקה
אפיגנטיקה הינה "הבחירות שאנו עושים בחיים ואשר גורמות לשינוי הביטוי הגנטי שנולדנו איתו" כלומר: הגנים אינם הגורל. אנחנו יכולים לשלוט בביטוי הגנטי של הגנים שלנו. הבחירות שלנו יקבעו האם הגן יישאר רדום או יפתח ויפעל.
אבל אצלנו יש סטרס...
סטרס יש גם שם: באוקינאווה מתמודדים התושבים עם כעשרים סופות טייפון בשנה. סופת הטייפון "מרימה את הכפר באוויר" והורסת כל חלקה טובה. בנוסף, במלחמת העולם ה-2 נהרגו שם יותר אנשים מאשר בשתי פצצות האטום. ל"אוקינאווים" יש דרכים להתמודד עם סטרס ואת הדרכים האלו כדאי לנו לאתר ולאמץ.

ה"חברותא"
פעם בחודש מתקיים מפגש עם משפחה או חברים או קבוצת העניין. מנהג מעניין הוא שבכל מפגש מביאים המשתתפים סכום השווה בערכו לכ-100 דולר ובסוף המפגש מחליטים כולם מי מקבל את כל מה שנאסף, פשוט כי הוא זקוק לכך הכי הרבה.
המפגש הינו שמח ורב דורי.


ולבסוף התרבות היפנית:
ביפן קיים חיבור עמוק לטבע, לשירה, ולריקודים. באוקינאווה אף המציאו את הקרטה!
היפנים שומרים על מרחב אישי מוגן: לא נדחפים, אין כמעט פשע אלים, ישנה אסטטיקה, סדר וניקיון גם במרחב הציבורי וגם באישי.
ביפן קיימים תפקידים חברתיים מובנים: שוטר הקהילה, ראש הקהילה, האחות הקהילתית.

 

נטע פלג-ג'ראד (MBA)   היא הרבולוגית קלינית, מלווה ילדים ומבוגרים להרזיה בריאה ומחברת ספר הילדים הבריא: "ויטמין ומינרל צוות-על מהחלל" www.nettagerad.co.il