מה מכילים החיסונים שאנו מזריקים לעצמנו ולילדינו?

מתוך הספר: האמת על החיסונים 

"חיסון אפשר תמיד לתת. להשיב חיסון שניתן – כבר אי אפשר".

החיסונים נחשבים כאחד מההישגים הבולטים של הרפואה המערבית בעשרות השנים האחרונות.

הממסד הרפואי חש חובה להגן על הציבור מפני מחלות מידבקות ומגפות הנגרמות בדרך כלל על ידי חיידק או נגיף. החיסונים הִנם ללא ספק האמצעי הרפואי הידוע והנפוץ ביותר כדי להשיג מטרה זו.

לפני כמה עשרות שנים קיבלו התינוקות במהלך השנתיים הראשונות לחייהם מספר יחסית מצומצם של חיסונים. בשלושים השנה האחרונות נוספו חיסונים רבים כמו: החיסון כנגד חצבת, חזרת, אדמת, הפטיטיס B, הפטיטיס A, המופילוס אינפלואנזה B, אבעבועות רוח, חיידק הפנוימוקוקוס, נגיף הרוטה, שפעת, וחיסונים אחרים.

ממה בדיוק מורכבים חיסונים?

כל חיסון מכיל בתוכו – מלבד החלק האנטיגני-חלבוני של החיידק או הנגיף – גם חומרים משמרים, חומרים מייצבים, חומרים אנטיביוטיים, ועוד. אין מחלוקת על כך שחומרים אלו מסוכנים, רעילים ובעיקר כשהם מוזרקים ישירות לרקמה ולא נבלעים דרך הפה.

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

הממסד הרפואי טוען כי הכמות של אותם חומרים מזיקים המוזרקת לתינוקות, לילדים ולמבוגרים, מותרת ואינה גורמת לנזק. קיים אם כן ויכוח גדול ומהותי בין המצדדים במתן חיסונים, כמעט ללא אבחנה ובצורה המונית שאינה מבוקרת מספיק, לבין אלו המציעים להיזהר מהנזקים האפשריים העלולים להיגרם הן מהתגובה של המערכת החיסונית של התינוק לחלבון הזר המוזרק לו והן לחומרים הנלווים הרעילים לאותו חלבון זר.

תמונה: Canva

רשימת המרכיבים של כל חיסוני השיגרה:

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) מפרט באתר האינטרנט שלו מהם תרביות הגידול, החומרים המשמרים וה"אדג`ובנטים" (מגבירי תגובת המערכת החיסונית) המרכיבים את חיסוני השגרה המאושרים לשיווק בארצות הברית. גם בתדריך החיסונים מטעם משרד הבריאות ניתן ללמוד על מרכיבי החיסונים השונים. למעט שינויים קלים הנובעים מהבדלים בין יצרנים או סוגי חיסונים הנרכשים בישראל, הטבלה הבאה מסכמת מרכיבים אלו עבור חיסוני השגרה הניתנים בישראל.

תכנית החיסונים בישראל

תוכנית החיסונים הישראלית היא בין המחמירות בעולם וכוללת מספר גבוה של חיסונים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות (ראו טבלה). במדינות רבות באירופה מספר החיסונים בשנת חייו הראשונה של תינוק נע בין 17 ל-21, ביפן עומד מספר זה על 14, לעומת 30 החיסונים הניתנים בישראל. בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה מספר החיסונים הכולל דומה לישראל, אם כי כולל חיסונים נגד מחלות נוספות שאינן בשגרת החיסונים בישראל כיום ומתוכננות להתווסף במהלך השנים הקרובות.

מספר תרכיבי החיסונים הכולל בשנתו הראשונה של תינוק במדינות שונות, 2009

מעבר לשיקולי יעילות, תוכניות החיסונים בכל מדינה נקבעות משיקולי עלות ונוחות. לדוגמה, החיסון נגד דלקת כבד מסוג B ניתן במדינות מסוימות למעט מאוד תינוקות בקבוצת סיכון בלבד, אלא שבדיקת כלל האמהות לבירור האפשרות של נשאות להפטיטיס B עולה יותר, ולכן מעדיפים בישראל לחסן את כלל התינוקות ולא לבצע את הבדיקה היקרה יחסית. כמו כן, מועדי חיסונים מסוימים נקבעים במקביל למועדי חיסונים אחרים, על מנת להבטיח קבלת החיסונים בפחות ביקורים של התינוק ב"טיפת חלב", מה שמגביר את שיעור ההתחסנות באוכלוסייה. מסיבה זו משולבים תרכיבים נגד כמה מחלות בחיסון בודד אחד.

התועלת והסיכונים שבחיסונים הם מגוונים מאוד, גם אם אומרים לנו שחיסונים הם המפתח לבריאות ילדינו. חשוב מאוד לכל אדם לרכוש ידע על נושא החיסונים, כדי לאפשר לו בחירה עצמאית ומושכלת לגבי בריאותו ובריאות ילדיו. הסתמכות עיוורת על המלצות מערכת הבריאות אינה בהכרח מיטיבה עם בריאותנו.

בספר האמת על החיסונים מוקדשים פרקים שלמים לכל סוגי החיסונים ופרקים אחרים עוסקים במרכיבים המזיקים העיקריים שבחיסונים - כספית ואלומיניום. הספר כולל גם הצעה לתוכנית חיסונים חלופית שתאפשר להורים לבצע החלטות מושכלות לגבי דרך הפעולה המתאימה ביותר עבור ילדיהם .

ספרים נלווים: