האם אתם אלרגיים לחיטה ולגלוטן?

כל מה שצריך לדעת על אלרגיה או רגישות לחיטה ולגלוטן: מהם התסמינים של אלרגיה לגלוטן? אילו דגנים מכילים גלוטן ואילו לא והאם יש דרך להתגבר על רגישות לגלוטן?

מתוך הספר: אלרגיות סמויות למזון

מנת הלחם היומית שלכם עלולה להיות קטלנית עבורכם, בלי שתהיו אפילו מודעים לכך. חיטה, דגנים אחרים וחלבוני החיטה - גלוטן וגליאדין, עלולים להיות הגורמים לבעיות הבריאות שמהן אתם סובלים.

מחלת הצליאק היא מצב קבוע וחמור המתאפיין ברעילות אלרגית לגליאדין, המצוי בדגנים שמכילים גלוטן. אם אנשים שחולים בצליאק אוכלים גליאדין (אפילו בכמות הקטנה מחצי גרם), נוגדנים נגד הגליאדין תוקפים את תאי רירית המעי והורסים אותם. כתוצאה מכך, המעי הופך דליף ומאבד את יכולתו לספוג רכיבים תזונתיים מן המזון, מה שמוביל, בסופו של דבר, למצב של תת-תזונה ותת-ספיגה ולהתפתחות של חסרים בברזל, אבץ, סידן, מגנזיום, אשלגן, ויטמין B6, ויטמין B12, חומצה פולית וויטמיני ADE  ו-K .


רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫


אולם אנשים רבים מאוד סובלים מאלרגיה או רגישות לחיטה ולדגנים אחרים שמכילים גלוטן, אך אינם חולים בצליאק. לעיתים קרובות הסיבה לכך היא שהמערכת החיסונית שלהם מייצרת נוגדנים מסוג IgG שתוקפים את החיטה או מרכיביה, מה שגורם למגוון רחב של תסמינים סמויים ולא מיידיים שמשום מה אינם מתפתחים למחלת צליאק.

מחקרים עדכניים מצביעים על כך שאלרגיה לגלוטן משפיעה על אחד מתוך 100 אנשים בריאים ללא תסמינים (שלעיתים קרובות אף אינם מתלוננים על תסמינים במערכת העיכול) ועל אחד מתוך עשרה אנשים שסובלים מסוכרת או ממחלה של בלוטת התריס. 

מהם התסמינים של רגישות לגלוטן?

הרשימה הבאה כוללת את הנפוצים שבהם. אולם זכרו כי אנשים רבים עם רגישות לגלוטן אינם סובלים מתסמינים כלשהם. אם יש לכם כמה גורמי סיכון או כמה תסמינים מהרשימה, אנחנו ממליצים לכם בכל לב להיבדק.

התסמינים הנפוצים של אלרגיה לגלוטן: תסמינים הנפוצים של
בעיות בדרכי הנשימה העליונות, כגון סינוסיטיס ודלקת אוזניים כרונית
עייפות שנגרמת מהפרעות בספיגת המזון
תסמונת העייפות הכרונית 
כיבים בפה
אנמיה
אוסטאופורוזיס
ירידה במשקל
קומה נמוכה בילדים
אנמיה מחוסר ברזל
שלשול
עצירות
נפיחות בבטן
מחלת קרוהן
דיברטיקוליטיס
דיכאון
הפרעות קשב והתנהגות בילדים, כגון ADHD
אוטיזם 

הבעיה עם החיטה 

החיטה היא אחד המזונות העיקריים בתפריט שלנו. כ-600 מיליון טון חיטה נאכלים בכל שנה. בממוצע, מחצית מהתפריט של האדם הממוצע מבוססת על חיטה ומוצריה. לכן, ייתכן שתתקשו לעכל את הרעיון שהחיטה מזיקה לכם. אולם אם נבחן את ההיסטוריה של האדם, נגיע למסקנה שונה.

כל היצורים החיים זקוקים לזמן כדי להתרגל למזון חדש. לבני-האדם, השייכים למשפחת יונקי העל, יש היסטוריה גנטית בת מיליוני שנים. האדם התחיל לאכול גלוטן רק לפני 10,000 שנה. לשם השוואה, לו יכולנו לרכז את ההיסטוריה של האנושות ב-24 שעות, אכילת הגלוטן הייתה נמשכת, לכל היותר, שש דקות.

לאחרונה התגלה כי לאנשים עם אלרגיה לגלוטן יש "תווית" גנטית שנקראת DQ2   ו-DQ8, הנפוצה בחברות שהחלו לאכול דגנים בשלב מאוחר בהיסטוריה, במיוחד בצפון-מערב אירופה, שבהן קשה לגדל דגנים. מחקר זה מגלה כי אחד מכל שלושה אנשים בבריטניה עלול להיות אלרגי לגלוטן.

ביודעיכם כל זאת, ייתכן שאתם תוהים מדוע אנחנו אוכלים כמות גדולה כל כך של חיטה. התשובה היא פשוטה: האופים ברחבי העולם אוהבים לעבוד עם דגנים בעלי תכולה גבוהה של גלוטן. ככל שתכולת הגלוטן גבוהה יותר, הבצק יהיה יותר אלסטי, גמיש, מתרחב ועמיד לחום. כתוצאה מכך, מוצרי המאפה יהיו רכים, טעימים, יפים, ובעיקר - רווחיים יותר.

מוצרים עתירי גלוטן הפכו פופולאריים כל כך בתפריט המערבי המודרני, עד כי מבחינת הצריכה הקלורית הכוללת של תושבי אמריקה ובריטניה, ששת המזונות העיקריים בתפריט כוללים שלושה מוצרי חיטה. שלושת האחרים הם מוצרי חלב. אם כך, מהן החלופות שלנו?

חיטה, גלוטן וגליאדין – דגנים מסוכנים

הגלוטן הוא אמנם החלבון העיקרי בחיטה, אך הוא מצוי גם בשיפון, שעורה ושיבולת שועל. למעשה, גלוטן הוא שם כולל למשפחה של חלבונים המצויים בדגנים. הסוג העיקרי של הגלוטן שבחיטה נקרא גליאדין, והשני הוא גלוטנין, ואילו הסוג העיקרי של הגלוטן המצוי בשיפון הוא הירודין ובשעורה - סקלין.

מכיוון שיש מעט גליאדין הן בשיפון והן בשעורה, האדם הרגיש לגליאדין החיטה יהיה רגיש הן לשיפון והן לשעורה. לעומת זאת, הגלוטן המצוי בשיבולת שועל אינו דומה לגליאדין. כ-80% מחולי הצליאק אינם מגיבים לשיבולת שועל.

אם אתם חושדים שאתם רגישים לגלוטן, כדאי לכם, קודם כול, להימנע מכל הדגנים שמכילים גלוטן (חיטה, שיפון, שעורה ושיבולת שועל) במשך עשרה ימים לפחות. זכרו גם שגלוטן מהווה מרכיב סמוי במזונות מעובדים רבים. אם תרגישו שיפור משמעותי בעקבות דיאטת ההימנעות, נסו לחזור ולצרוך שיבולת שועל, שכן היא אינה מכילה גליאדין, ושימו לב כיצד היא משפיעה עליכם.

קרוב לאחד מכל שלושה אנשים שיעברו בדיקת אי-סבילות למזון מסוג IgG יגיבו לחיטה. מתוכם, 90% יגיבו לגליאדין, 15% לשעורה ו-2% לשיפון. מעטים אף יותר יגיבו לשיבולת שועל. אנו ממליצים לכם לעבור את הבדיקה. היא תחסוך לכם השערות מיותרות.

המערכת החיסונית של רובנו, וייתכן שגם שלכם, מגיבה לגליאדין לאחר שהוא נכנס לזרם הדם. הרי כפי שכבר ראינו, זהו חלבון זר שמבחינה אבולוציונית לא היה מוכר לנו שנים רבות. מחקרים הוכיחו כי לפחות ל-15% מאוכלי החיטה יש גליאדין בדם. מובן שאם יש לכם גנים טובים, אם אינכם אוכלים חיטה לעיתים קרובות ואם יש לכם עיכול מושלם ומערכת עיכול בריאה ביותר, חלקיקי הגליאדין לא יגיעו לזרם הדם שלכם.

אילו דגנים אינם מכילים גלוטן?

ברשימה שלפניכם תמצאו את רשימת הדגנים שמכילים גלוטן והדגנים נטולי הגלוטן (שימו לב שכוסמין, קאמוט וטריטיקייל הם תוצרים של הכלאת זני חיטה). 

 

דגנים שמכילים גלוטן 

דגנים ללא גלוטן 

חיטה 

כוסמת

כוסמין

תירס

שיפון 

דוחן

שעורה

קינואה

שיבולת שועל (ללא גליאדין)

אמרנט

קאמוט

  

טריטיקייל

  

  

מה עושים במקרה של אלרגיה לגלוטן?
כל מי שמגלה שהוא אלרגי למזונות מסוימים, ישאל את עצמו, בסופו של דבר, האם נגזר עליו להימנע מהם כל החיים.

ראשית, אם אתם סובלים מאחד התסמינים שהזכרנו ויש לכם אלרגיה מוכחת מסוגIgG לגלוטן וגליאדין, כדאי לכם לעבור בדיקה לאיתור מחלת צליאק. אם תגלו שאתם סובלים מצליאק (אחד מכל 111 אנשים), תיאלצו לוותר לחלוטין על גלוטן כל החיים.

 אולם, אם אין לכם צליאק או אלרגיה חמורה מסוג IgE (אלרגיה מיידית) לא תצטרכו להימנע מגלוטן לתמיד. ברוב המקרים, ניתן לעצור - ואפילו לרפא - אלרגיות מאוחרות למזון מסוג IgG.

איך עושים את זה?

הדרך היעילה ביותר להתגבר על אלמזון היא על-ידי הימנעות מוחלטת ממנו למשך מספר חודשים ולאחריה החזרה בטוחה שלו לתפריט. אם תעשו זאת בזהירות ובדרך נכונה תוכלו לחזור ולצרוך מחדש גלוטן בלי שהוא יעורר בכם תגובה אלרגית. ואז, רוב הסיכויים שתישארו חופשיים מאלרגיה לגלוטן, בתנאי שתמשיכו להימנע מהבחירות התזונתיות השגויות והגרועות שגרמו מלכתחילה להתפתחותה.

בספר אלרגיות סמויות למזון תמצאו תוכנית פעולה מסודרת להקלה על אלרגיה לגלוטן ולמזונות אלרגניים אחרים.

 

ספרים נלווים:

דלג לתוכן מרכזי