המסחר בפחד ומכירת החולי

חוויות אנושיות נפוצות הנגרמות מאורח החיים המערבי, כמו ביישנות ונשירת שיער, מקבלות שמות של מחלות וכמובן – תרופות. כך עובדת תעמולת תעשיית התרופות . מתוך ספר חדש: האמת על הסטטינים

מתוך הספר: האמת על הסטטינים

במאמר החושפני "מכירת חולי: תעשיית התרופות והמסחר במחלות", שפורסם בכתב-העת British Medical Journal בשנת 25,2002 כתבו המחברים: "אפשר לעשות הרבה כסף כשאומרים לאנשים בריאים שהם חולים. התיאור הטוב ביותר של שיטות מסוימות להפיכת חיים נורמאליים לתלויים בתרופות, הוא 'מסחר בחולי'."

נשירת שיער, ביישנות בחברה, רגליים עצבניות, נדודי שינה, צרבת, בעיות זקפה – כל אלה הם מצבים או חוויות אנושיים, נפוצים יחסית – שהופכים אותם למחלות בעלות שמות מפחידים: אלופציה (alopecia – נשירת שיער בכל מיני מקומות בגוף), חרדה חברתית (social phobia), תסמונת הרגל העצבנית (restless leg syndrome), אינסומניה (insomnia – נדודי שינה), מחלת ההחזר הוושטי (gastroesophageal reflux disease – צרבת), הפרעה בזקפה (erectile dysfunction).
 
התרופות פורחות (SXC)

ההפתעה הגדולה מכולן היא שניתן לטפל בכל אלה בתרופות יקרות ש"ירפאו אותם". שיווק ישיר לצרכן של תרופות למצבים אלה ולרבים אחרים, משפיע על אנשים לחשוב שיש אי-שם גלולה שיכולה לטפל בכל דבר שמטריד אותם. אי אפשר לצפות בטלוויזיה במשך כמה שעות, מבלי לראות פרסומת לתרופה כלשהי שנועדה לטפל במצבים מפוקפקים אלה. אחר כך המטופלים לוחצים על הרופאים שלהם לרשום להם את התרופות האלה, או שהם רוכשים אותן בבית המרקחת ללא מרשם. כך מתבזבזים משאבים רבי-ערך, שניתן היה לנצלם במקומות אחרים בצורה טובה הרבה יותר.

יותר חולים – אבל לא יותר בריאים

עם כל זה, האמריקאים, ובכלל תושבי העולם המערבי, אינם בריאים יותר. שיעוריהן של השמנת-היתר והסוכרת מרקיעים לשחקים, בעודנו ממשיכים באורח החיים חסר הפעילות הגופנית שלנו ואוכלים מזונות עתירי-קלוריות ודלים במרכיבים תזונתיים. במילים הנצחיות של הדמות המצוירת פוגו (דמות בסדרה מצוירת, שמבקרת את המצב באמצעות סטירה), "פגשנו את האויב והוא אנחנו." מגישים לנו מנות ענקיות של מזונות מעובדים, לא יקרים יחסית, ואנחנו נכנעים לגרגרנות שבהיסח-הדעת. מאפשרים לנו להשיג מכונות מתוחכמות יותר ויותר, שעושות את העבודה עבורנו, ואנחנו נופלים קורבן לעצלנות. אחר כך אנחנו תוהים למה קו המותניים שלנו הולך ומתרחב.

אני מקווה שהספר שכנע אתכם שאל לכם להתייחס בקלות-ראש למרשם לסטטינים. הסיכוי הסביר הוא שהרופא שלכם אינו יודע, שגם אם כבר סבלתם מהתקף לב, אתם יכולים להפחית את הסיכון שלכם להתקף נוסף על-ידי הורדת כולסטרול-LDL שלכם, כפי שהוכח ב"מחקר ליון על לב ותזונה". אני מקווה שאם אתם סובלים מכאבי שרירים בגלל סטטינים, אבל בדיקות הדם "לא מראות כל נזק לשרירים", תוכלו לספר לרופא שלכם על ההוכחות שנזקים כאלה, שנגרמים על-ידי סטטינים, עשויים להופיע גם כשבדיקות הדם תקינות.

אני מקווה גם שתסכימו לשאול את הרופא שלכם אם הוא באמת רוצה שתיקחו תרופה ממשפחת הסטטינים.

 

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי