רגישות לגלוטן: אלרגיה או אי-סבילות למזון?

בניגוד לדעה הרווחת, רגישות לגלוטן איננה בגדר תגובה אלרגית, אלא אי-סבילות למזון. ספר חדש בוחן לעומקה את אחת מבעיות הבריאות הנפוצות ביותר של שנות האלפיים

מתוך הספר: רגישות לגלוטן

תזונאים הם בלשי מזון. אנחנו בוחנים בעיות בריאות בהקשר התזונתי וממליצים על שינויים בתפריט ועל נטילת תוספים, במטרה להגיע למצב בריאותי מיטבי. במשך השנים פגשתי מטופלים שבעיות הבריאות שלהם והתסמינים שמהם הם סבלו לא הגיבו לטיפולים הרפואיים המקובלים. ברוב המקרים, כשאני מעלה את האפשרות שהם רגישים לגלוטן, הם שואלים אותי מיד: "האם זה אומר שיש לי אלרגיה?"

התשובה היא: "לא!"

רגישות לגלוטן אינה אלרגיה. זוהי אי-סבילות למזון. הן אלרגיות והן אי-סבילויות למזון נגרמות על-ידי המערכת החיסונית, אך אלו הן שתי תגובות שונות לחלוטין. חשוב להבין את ההבדל בין אלרגיה ואי-סבילות, שכן ההבנה חיונית להשלמה ובסופו של דבר, גם להתמודדות עם הבעיה.

לחם לבן. לב הבעיה (SXC)


רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫


מהי אלרגיה ?

אלרגיה למזון היא תגובה מוגזמת של המערכת החיסונית למזון שאכלנו. בארה"ב, כ-2% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מאלרגיות למזון. בקרב ילדים, השכיחות עומדת על 5%, אך יש לציין כי לעיתים קרובות, חלק מהאלרגיות למזון שמופיעות בגיל הילדות, נעלמות עם הגיל.
 
אף שכל אחד מאיתנו עלול להיות אלרגי לכל אחד מסוגי המזון, אפילו למזונות ה"בטיחותיים" ביותר, 90% מהאלרגיות למזון הן תוצאה של חשיפה לשמונה הקטגוריות הבאות: חלב, ביצים, דגים, מאכלי ים, אגוזים, בוטנים, חיטה ופולי סויה.

במצב התקין, כשהגוף חש בפולש זר, כמו חיידק מסוכן, נגיף או אפילו מזון בעייתי, הוא מגייס לעזרתו את המערכת החיסונית – תאי דם לבנים, חומרים כימיים, חלבונים ואנזימים ייעודיים שנצמדים לאנטיגן מסוים (פולש) ובכך מקילים על תאי דם לבנים אחרים להרוס אותו. אולם לעיתים, במיוחד במקרים של נטייה משפחתית לאלרגיות, התגובה התקינה משתבשת, ובמקומה מופיעה תגובה אלרגית מיידית.

התגובה האלרגית מתרחשת תוך דקות או עד שעה לאחר אכילת המזון הבעייתי. בהתאם לדרגת החומרה ולסוג המזון, אנחנו עלולים לחוות עקצוץ או גירוד בפה, כאבי בטן, שלשול והקאה או פריחה בעור.
במקרים חמורים, הפרשת ההיסטמינים אל זרם הדם עלולה לגרום לירידה בלחץ הדם. כאשר היסטמינים מגיעים לריאות, הם עלולים לגרום להתקף אסתמה.

ההיסטמין שמופרש מתאי הפיטום גורם לתגובות הקשות (פריחה, שלשול, תסמינים במערכת העיכול ועוד). כדי לעצור אותן, חשוב לבטל את השפעתו. בדרך כלל, די בתרופה אנטי-היסטמינית שנמכרת ללא מרשם רופא כדי להחזיר את המצב לקדמותו. במקרים חמורים יש לנקוט אמצעים דרסטיים יותר.

לדוגמה, אנשים בעלי רגישות לבוטנים עלולים להיות בסיכון גבוה להלם אנפילקטי – תגובה אלרגית מסכנת חיים. הם חייבים לשאת איתם בכל עת מזרק עם אדרנלין, למקרה שהם ייחשפו לבוטנים שלא ביודעין. אם הם לא יזריקו לעצמם את האדרנלין מיד, הם יסבלו מתגובה אלרגית חמורה, כולל חסימת דרכי הנשימה, שעלולה לגרום למוות.

אצל אחרים, אכילת מאכלי ים, למשל, עלולה לגרום להתנפחות של הלשון או הגרון, לפריחה או לאחד התסמינים האחרים. יש ליטול במהירות תרופה אנטי-היסטמינית כדי להימנע מנסיעה לבית חולים או מהזמנת אמבולנס. לעיתים קרובות, אלרגיות למזון בילדוּת חולפות עם הגיל, אך אלרגיות אצל מבוגרים ילוו אותם כל החיים. הדרך היחידה להימנע מתגובה אלרגית היא להימנע מהמזון האלרגני.

אי-סבילות למזון

אנשים רבים סבורים שיש להם אלרגיות למזון, אך למעשה, מדובר בתגובתיות חיסונית למזון או אי-סבילות למזון – תגובה מושהית שנגרמת מאכילת מזונות או מרכיבי מזון מסוימים. הסוגים הנפוצים של תגובתיות חיסונית מתרחשים בעקבות אכילת גלוטן המצוי בחיטה, בשעורה ובשיפון, במוצרי חלב, במשפחת הסולניים (עגבניות, תפוחי אדמה, חצילים, טבק ופלפלים) ובמוצרי סויה. אי-סבילות למזון היא בעיה מסובכת הרבה יותר מאלרגיה.

• התסמינים דומים לפעמים לאלה הנגרמים מאלרגיה, אך הגורם להם אינו תמיד ידוע. התגובות למזון הבעייתי מושהות. במילים אחרות, הן מופיעות כמה שעות או אפילו ימים לאחר האכילה, וגם התסמינים מתגלים עם הזמן.

• אי-סבילות למזון אינה מערבת תגובות נוגדנים מסוג IgE. מכיוון שהיא גם אינה גורמת להפרשת היסטמינים, תרופות אנטי-היסטמיניות אינן משפיעות עליה. אין בנמצא גלולות, זריקות או תרופות אחרות שעשויות להקל את התסמינים.

• תגובה אלרגית עלולה להיות חריפה ומסוכנת (כמו במקרה של הלם אנפילקטי), אך היא אינה גורמת נזק ארוך טווח לאיברים. בניגוד לכך, אי-סבילות למזון היא בעיה סמויה שעלולה לגרום לנזקים הרסניים וארוכי טווח, ואפילו למוות בטרם עת.

תסמינים של אי-סבילות למזון

כפי שכבר הסברנו, התסמינים הנפוצים ביותר של אלרגיה כוללים תגובה מיידית למזון, שמופיעה בצורת עקצוץ או גירוד בפה, נפיחות או קשיי נשימה, כאבי בטן, שלשול והקאה או פריחה עורית. אם אתם רגישים לגלוטן (אם אינכם יכולים לעכל את החלבון שבחיטה, בשעורה ובשיפון), ייתכן שתסבלו מכמה מהתסמינים שברשימה, כמו גם מתסמינים אחרים שמתחזים לבעיות גופניות אחרות.

מכיוון שהתגובה האלרגית מופיעה באופן מיידי, קל יחסית לזהות את הקשר בין הגורם לתוצאה, כלומר בין המזון הבעייתי לתסמינים שהוא גורם להם. אולם, במצבי אי-סבילות, ובמיוחד במקרה של רגישות לגלוטן, התגובה תופיע באיחור. ייתכן שהתסמינים יופיעו רק אחרי חשיפות רבות לחומר הבעייתי במשך תקופת זמן ארוכה. לכן, קשה לאבחן אי-סבילות למזון אבל חשוב מאוד לעשות זאת, שכן היא גורמת לתסמינים ארוכי טווח.

פתרון אחד לשתי בעיות

אף שאכן ניתן ליטול תרופה אנטי-היסטמינית כדי לבטל את ההשפעה של אלרגיה למזון, אי אפשר "לרפא" את האלרגיה. הפתרון היחיד הוא להימנע מאכילת המזון הבעייתי.

הדבר נכון גם לגבי אי-סבילות למזון. במקרה של רגישות לגלוטן, אף תרופה לא תוכל להקל את התסמינים. הטיפול היחיד הוא להוציא את כל הגלוטן (חיטה, שעורה ושיפון)  מהתזונה – לכל החיים.

אי-הסבילות של גופכם לגלוטן תלווה אתכם לנצח. זו בעיה ערמומית. אל תטעו בה. אל תחשבו שאם תפסיקו לצרוך גלוטן לתקופה מסוימת והתסמינים שלכם ייעלמו, הדבר מעיד על כך שנרפאתם. אי-הסבילות שלכם פשוט מחכה לכם מעבר לפינה, עד שתמעדו ותחזרו לאכול גלוטן! ואם זה יקרה, התסמינים, הדלקת והנזקים הגופניים יחזרו גם הם.

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי