כשאתם אוכלים – אתם רק אוכלים

טליה לוין מציגה את סודות הבריאות של סבתה שחגגה לאחרונה 93. עיקרם: אוכלים לאט (כי אין לנו שיניים בקיבה), וכשאוכלים לא עושים דבר מלבד אכילה – שאותה עושים מתוך מודעות מלאה

מתוך הספר: כוחו של מזון

סבתי חגגה לא מזמן את יום הולדתה ה-93. שתהיה בריאה. עד 120! אני חושבת שאחד הסודות בעלי הערך הרב ביותר שלה (מלבד שתיית קפה, עישון, אכילת שוקולד חלב, מיונז וסוכריות) הוא שהיא אוכלת לאט. וכשאני אומרת לאט, אני מתכוונת לממש ל-א-ט! כשאנחנו כבר בעיצומה של המנה העיקרית, היא עדיין לוגמת את המרק שלה. כל נגיסה מובאת אל הפה בהילוך איטי ונלעסת ביסודיות. האם זהו הסוד לאריכות ימים?

אני חייבת להודות שלמרות שאני אוכלת בריא, לעיתים קרובות מצאתי את עצמי אוכלת במהירות, תוך כדי תנועה וללא מודעות. מדי פעם, כשהייתי עצבנית או עצובה, בלעתי בלי ללעוס ממש. האמת היא שאכילה במודעות ולעיסה ממשית הן משימות קשות ממה שנראה.

כיום אכילה לא נחשבת לפעולה בפני עצמה. כשאני שואלת את הלקוחות שלי מדוע אינם יושבים ואוכלים, אלא מבצעים בו-זמנית כמה פעולות, רובם עונים שאכילה היא משעממת ומהווה בזבוז זמן. זה לא מוזר? אוכל כל-כך מעסיק את רובנו, אנחנו מרגישים שאנחנו אוהבים לאכול, אך כשמגיע זמן האכילה, אנחנו עושים יחד איתה עוד משהו: קוראים ספר או עיתון, עובדים במחשב, צופים בטלוויזיה, נוהגים, הולכים...

נדיר לראות מישהו פשוט יושב ואוכל.

אני רוצה שתתייחסו לאכילה כפעולה בפני עצמה. בדיוק כמו מקלחת או צחצוח שיניים.


נראה טוב אבל לא ממש. לאכול וללכת (istockphoto)

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס" ישירות לפייסבוק שלכם

טיפ משנה חיים

הנה הטיפ החשוב ביותר שתקבלו אי פעם!! לדעתי הוא גם הקשה ביותר. מהיום, כשאתם אוכלים – אתם רק אוכלים. אל תעשו שום דבר אחר. בין שמדובר בארוחה, בחטיף או רק בטעימה – עשו זאת במודעות מלאה. שימו את האוכל על צלחת ושבו מול השולחן. בלי ריבוי פעולות!
אני מבטיחה לכם, זה משנה-חיים.

אל תרשו לעצמכם לאכול תוך כדי קריאה או כל פעולה אחרת, אחרת תאכלו הרבה יותר ממה שאתם רוצים וצריכים ותפספסו את כל החוויה, תמצאו את עצמכם לא מסופקים, אוכלים במשך כל היום וחוזרים שוב ושוב למקרר.

שקלו בבקשה את הנקודות הבאות:

1. מה אנחנו סופגים?

כשאנחנו אוכלים גופנו מאוד פתוח: אנחנו לא רק סופגים את החומרים המזינים מהמזון, אלא גם את כל מה שסביבנו. דמיינו איזו אנרגיה אנחנו סופגים בזמן אכילה בסביבה רגועה (כמו בחיק הטבע) לעומת אכילה במסעדה רועשת, בזמן נהיגה באיילון... איזו אנרגיה אנו מכניסים לתוכנו כשאנו מקשיבים לחדשות הבוקר בזמן שאנו אוכלים את ארוחת הבוקר? נסו להוקיר את הארוחה, למצוא מקום שקט ונעים לאכול ולספוג את התזונה, בין שמדובר בחומרים המזינים שבאוכל או בסביבה.

2. אין מרבים בפעולות בשעת הסעודה

מוחנו מסוגל להתרכז בזמן נתון רק בפעולה אחת. בעולם המערבי, אנו רגילים לריבוי משימות, אבל אם בזמן שאנו אוכלים, אנו צופים בטלוויזיה, עובדים במחשב או קוראים, מוחנו מרוכז בפעולה האחרת. אנחנו לא ממש מרוכזים באכילה, אנחנו לא ממש לועסים והמזון לא מתעכל כראוי (והתוצאה עלולה להיות גזים, כאבי בטן, כבדות ובעיות אחרות). אנחנו גם לא מרגישים שאכלנו, ואנו אוכלים הרבה יותר ממה שאנו צריכים. כמובן שאם אוכלים בצוותא, אפשר ורצוי לשוחח, אבל זו הפעולה היחידה שהייתי ממליצה לעשות.

3. נוּח ועכל

מערכת העצבים האחראית על העיכול היא המערכת הפאראסימפתטית, אשר שולטת גם בתרגול מדיטציה, יוגה והרפיה. לעומת זאת, כשאנו אוכלים תוך כדי תנועה, מערכת העצבים השולטת היא המערכת הסימפתטית, המפעילה את תגובת "הילחם או ברח", כשבעצם אנו רוצים להיות במצב של "נוח ועכל".

לפני האכילה, קחו כמה שאיפות עמוקות, הירגעו, הרגישו את הבטן, את האגן, את כפות הרגליים, קרקעו את עצמכם, ותנו למערכת העצבים הנכונה להיכנס לפעולה.

4. העיכול מתחיל בפה

עיכול פחמימות מורכבות מתחיל בפה, בעזרת האנזים עמילאז, המפרק אותן לסוכרים פשוטים ומאפשר ספיגה מרבית של שומנים, מינרלים וחלבונים. הגיוני שנלעס את המזון שלנו היטב לפני שאנו בולעים אותו.

זכרו: אין לנו שיניים בקיבה.

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי