כיצד משפיעים הרגשות על מערכת החיסון?

מתוך הספר: חיים בריאים וארוכים

תחום שלם במדע עוסק בתגובות המערכת החיסונית לאסונות מורגשים, אך בלתי מוחשיים. זוהי הפסיכונוירואימיונולוגיה – חקר הקשרים בין לחץ, מערכת החיסון ומחלות. למערכת החיסונית דרכי השגחה רבות על מולדתנו-גופנו מפני איומים אפשריים, כולל הקשבה לרגשותינו. אכן כן: המערכת החיסונית משגיחה על רגשותינו על מנת לקדם את פני הרעה.

יכולת זו התפתחה במשך עידן ועידנים כדי להבטיח את הישרדותנו. המערכת החיסונית חכמה דיה, ומבינה כמה חשוב לה לדעת, למשל, שאנו מפחדים; פחד מביא בעקבותיו, לעיתים קרובות, כאב, זיהום, פציעה, ואפילו מוות. המערכת החיסונית מתייחסת לפחד כאיום, או לכל הפחות כאזהרה מפני איום אפשרי. בדומה לכך, מזהה המערכת החיסונית שנאה, ייאוש ותסכול כסכנות אפשריות.

מחקרים רפואיים חדשים מראים שפחד, כעס או דיכאון מגבירים את הסיכוי להידבק בכל המחלות הקשורות להזדקנות. במחקר של מתבגרים צעירים, שנמשך 10 שנים ופורסם בכתב העת JAMA (ב-17 במאי, 2000), נמצא יחס ישר בין שיעור השנאה שנמדדה ובין היווצרות פלאק סידָני בעורקים. אותו מחקר מצא גם קשר בין שנאה ובין התפתחות של יתר לחץ דם; ככל שגדל רגש השנאה, גובר הסיכון ליתר לחץ דם. 

לא יפה לבריאות. כעס (Alessandro Paiva sxc)

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס" ישירות לפייסבוק שלכם

רגשות ורמות ה- CRP

מחקר של המחלקה למדעי ההתנהגות של אוניברסיטת דיוק, שפורסם בכתב העת Psychosomatic Medicine בספטמבר/אוקטובר 2004, מצא שדרגות גבוהות של כעס ושנאה מנבאות רמות CRP גבוהות. גם חרדה הוכחה כמפעילה את המערכת החיסונית; מחקר שנערך ב-2004, ובו השתתפו 1,100 גברים ונשים, מצא יחס ישר בין דרגת הפחד שחש אדם מפני התקפת מחבלים, ובין רמת הפעלתה של המערכת החיסונית (Psychosomatic Medicine, יולי/אוגוסט, 2004).

גם לדיכאון ולייאוש השפעות על ההפעלה החיסונית. מחקר פיני שפורסם בכתב העת Biological Psychiatry (7 באפריל, 2006), שבו השתתפו למעלה מ-5,000 נחקרים, מצא שדיכאון עמוק בקרב גברים קשור לרמת CRP גבוהה. דיכאון נקשר עם רמות גבוהות של CRP גם במחקר אחר, בו השתתפו 127 גברים ונשים (פורסם בכתב העת Psychosomatic Medicine בספטמבר/אוקטובר 2004).

זה שנים חושד מדע הרפואה בקיומו של קשר חזק מאוד בין רגשות ובריאות, אך רק עתה מצליחים אנו להבין מדוע קיים קשר כזה וכיצד הוא פועל. המחקר מראה שהמפתח למניעת מחלת לב טמון בשליטה על רגשות. מסיבה זו, יכולים ביופידבק, מדיטציה, יוגה, חשיבה מלאת חמלה (compassionate thinking) ואמצעים אחרים של עבודה על רגשות, לבטל או להקל את ההשפעות השליליות של פחד, שנאה ודיכאון, והם אכן עושים זאת.

מוליכים עצביים ומדיטציה

כיצד אפוא חשה המערכת החיסונית ברגשות אלה? מסתבר שבדרך דומה מאוד לזו שבה המוח חש בכך: דרך מוליכים כימיים, כולל אדרנלין, סרוטונין, דופאמין, ומעבירים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) אחרים.
המדענים עדיין אינם יודעים היכן בגוף נולדים הרגשות. הסביר ביותר שתחילתם במוח, יחד עם המחשבות, אך אין זו אלא תיאוריה אחת – השערה אחרת ממקמת את מקור הרגשות במרכזי העצבים שבמעיים.

מה שידוע הוא שחומרים כימיים מסוימים מופרשים למחזור הדם כאשר חשים רגשות מסוימים. פחד, למשל, גורם להפרשת אדרנלין, קורטיקוסטרואידים (קורטיזול), ותערובת של חומרים כימיים אחרים. אלו מאיטים את המערכת החיסונית, משום שבשעת לחץ רב הם מעכבים את פעילות הלימפוציטים. תפקיד הקורטיקוסטרואידים הוא ייצור ציטוקינים – חלבונים. ברמות לחץ נמוכות הם עוזרים להילחם בזיהומים, אך כשהלחץ נמשך וישנו ייצור ממושך של ציטוקינים, זה מוביל לדלקת כרונית בגוף. בנוסף, במסגרת פעילותם על הכבד, הם מביאים לעלייה בייצור ה-CRP.

אהבה קשורה כנראה לתערובת של דופאמין ואוקסיטוצין (oxytocin). הדפוס המדויק וטביעת האצבעות הכימית של כל רגש טרם פוענחו – רגשות הם דברים מורכבים. מה שברור הוא שלא רק המוח מייצר מצבים רגשיים ולא רק הוא חש בהם. מחקרים הראו שגם המערכת החיסונית מעורבת מאוד.

 ספרים נלווים: