האם הטבעוני המודרני הוא רק צמחוני מובהק?

ד"ר עדיאל תל אורן, המעיד על עצמו כמי שמקיים אורח חיים טבעוני מזה 54 שנה, בעל ניסיון קליני עשיר בטיפול בתזונה ובתוספים, שלמד ומכיר היטב את כל גישות התזונה המוכרות בעשרות השנים האחרונות, מבקש תחילה לבאר לנו את המושג "טבעוני".

אם בשנות ה-50 וה-60, טבעוני היה זה שחי בקרבת הטבע, צרך מזון מן הטבע בצורתו הגולמית ושאף לשמור על הטבע, היום טבעוני הוא אדם שנמנע ממזונות מהחי וממוצריו – כגון חלב, ביצים ודבש, אבל בהחלט עשוי לצרוך קמח וסוכר לבנים ומוצרי מזון מעובדים ולחיות בניתוק מהטבע. כלומר, פעם טבעוני היה אדם שנוסע למחלבה בקיבוץ כדי לרכוש חלב שזה עתה יצא את עטיניה של הפרה וטרם עבר פסטור, היום טבעוני עשוי להיות אדם מן השורה שאוכל מעדני טופו בטעמים כתחליף למוצרי חלב וכיוצא באלה.

ירקות. הכי טוב (istockphoto)

גם בנושא זה תל אורן מבקש להעמיד דברים על דיוקם. הוא טוען ש- 98 אחוזים מאיתנו סובלים מחסרים תזונתיים כאלה או אחרים, בין אם אנחנו אוכלי כל ובין אם אנחנו צמחונים הדוקים. ההבדל בינינו אם כן, מתבטא בקיום חסרים אקוטיים לעומת קיום חסרים כרונים סמויים. כלומר, אצל הצמחונים המחסורים האפשריים בברזל ובוויטמין B12 מיד נותנים את אותותיהם, הן בבדיקות השגרתיות והן בקליניקה. לעומת זאת, מחסור בויטמינים ונוגדי חמצון של אוכלי כל, גורם למחלות כרוניות וממאירות שמתפתחות לאורך שנים.

רופא המשפחה, מבקר תל אורן, תולה את החסרים ואת המחלות של אותו מטופל במידע שיש לו על אורח חייו. כלומר, אם האדם צמחוני אדוק, יאשים הרופא את התזונה הצמחונית בחוסרים של המטופל. לחילופין, אם המטופל בעל פרופיל שומנים גבוה וסובל מסוכרת, מלחץ דם גבוה או חלילה מסרטן, ידע הרופא להאשים את בחירתו התזונתית בבשר אדום, בשומן רווי וכו'.

עוד מוסיף תל אורן ביקורת על הבדיקות השגרתיות חסרות המשמעות, שלפיהן שופט הרופא את מצב המטופל. רבים עוברים סדרת בדיקות מאחר שהם סובלים מכאבים, ממיחושים, מכאבי בטן, מנפיחויות, מגזים, מכאבי מפרקים, מכאבי ראש, ממיגרנות ומצבים כרוניים נוספים שלמדנו "לחיות איתם" ולהשלים עם קיומם. אולם, הבדיקות השגרתיות, כמו ספירת דם, כימיה ורמות אנזימי הכבד, שייכות לרפואת החירום. אם מתגלה ליקוי בהם, המצב כבר אקוטי. קיימות שפע בדיקות מהימנות, טוען תל אורן, שמאפשרות להתחקות אחר החוסרים והבעיות עוד כשהם מתהווים ולא כשהמצב כבר חמור וקיצוני.

לעתים מזומנות אנשים משנים את הדיאטה שלהם וחווים הטבה זמנית ושיפור בתסמינים מהם הם סובלים. הם עשויים לייחס בטעות את השיפור לשינוי התזונתי שעשו. בפועל, רבים שעברו לצמחונות אדוקה יחוו החמרה בסימפטומים שנה וחצי לאחר השינוי. הסיבה נעוצה בכך שעצם ההחלפה של מזון קבוע וחד גוני, שגרם במשך השנים להתפתחות של רגישות, משפרת מיידית את המצב, אבל עד שלא מאתרים ומטפלים בשורש הבעיה שגרם למחלה, לא יהיה מזור אמיתי.

ד"ר תל אורן. מבקר את הרופאים

למה הילידים בקטמנדו החלו להשמין ולהקריח?

בעבר היו הילידים בנאפל אוכלים בשר פעמיים בשנה, בעת הפסטיבלים הפולחניים. אז היו שוחטים את השור, באפלו המים. מאחר שלא היו ברשותם אמצעי קירור, חולקו מיד הנתחים בין כולם ונאכלו טריים. לפני כ-20 שנה, עם העלייה ברמת החיים, הילידים שרצו לחקות את האדם הלבן הגבירו את צריכת הבשר עד פעם-פעמיים בחודש. אלה שהגיעו לעיר קטמנדו התחילו לאכול בשר כל יום תודות לגישה לבתי מטבחיים ולמקררים.

כולסטרול אינו הבעיה!

ד"ר תל אורן יוצא כנגד הנטייה להתייחס לכולסטרול כגורם סיכון עיקרי למחלות לב וכלי דם ולמחשבה שרמה גבוהה שלו מהווה נבאי חזק לאירועים קרדיו-ואסקולרים. לפי תל אורן, רמה גבוהה של כולסטרול מהווה גורם סיכון לא משמעותי. תל אורן טוען שרמה נמוכה של כולסטרול חושפת את הגוף למחסור בוויטמין D, שיתבטא בפגיעה במערכת החיסון עד התפתחות סרטן, ירידה בליבידו בשל ירידה בייצור ההורמונאלי, ובכלל – החלשה של ממברנות (מעטפות התאים העשויות שכבה כפולה של חומצות שומן) התאים בגוף כולו.

תל אורן מביא מספר מחקרים שתומכים בטענתו לפיה אכילת בשר פוגעת בבריאות. בין השאר הוא מזכיר את מחקר הקוהורט של ה-NIH-AARP, שהראה שלהפחתת אכילת בשר יש תועלות בבריאות העולם. כך גם מחקר אוניברסיטת לומה לינדה, שלפיו גילו החוקרים שתוחלת החיים של צמחונים גבוהה ב-12 אחוזים מזו של אוכלי הבשר. צמחוני בריא, מחדד תל אורן, אינו זה הניזון ממזון מעובד, אלא זה הניזון ממזון טרי הקרוב ככל האפשר לטבע, עשיר בסיבים, נוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים.

חלבון: כמה צריך באמת?

תל אורן טוען שבמציאות המערבית היומיומית אדם צמחוני לא יכול להגיע למחסור בחלבון אלא אם כן הוא ניזון רק מקמח לבן וממזון מעובד, או נמצא במחסור קלורי. צמחוני הניזון ממזון מלא לא יגיע למחסור חלבוני. תל אורן מזהיר מפני תעשיית האבקות והחטיפים המועשרים בחלבון. עודף חלבון מעלה את רמות חומצות האמינו בשתן, דבר המעיד על מטבוליזם לקוי ועלולה לגרום או להעיד על פגיעה בכליות; גורם לעלייה בקורטיזול (הורמון הסטרס); צריכת הורמון הגדילה (IGF1) של בקר הוכחה כמעודדת את הגוף לייצור אנדוגני של הורמון הגדילה, ועלולה להביא לגדילה אבנורמלית של תאים (סרטן); מעלה את רמת הדלקתיות בגוף; מעלה את הסיכון לסרטן השד, המעי הגס והערמונית; ואת רמות ההומוציסטאין בדם (נבאי חזק יותר מרמת הכולסטרול להתקפי לב, שבץ, סרטן, דימנציה, דיכאון).
 
מדוע בכל זאת אנחנו נוטים להימשך לאוכל חלבוני? כי זהו צורך הישרדותי שטבוע בגנים שלנו. לאורך היסטוריית ההתפתחות של האדם, לא היו לו אפשרויות רבות לאכול מזון עשיר בחלבון ובקלוריות. לאורך השנים האדם ניזון מעלים ירוקים מרובים, מפרחים, ומפקעות. אותו אדם שהזדמן לו אחת לפרק זמן ארוך לצוד מזון עתיר חלבון וקלוריות, זכה ביתרון אבולוציוני הישרדותי, שהתבטא בהארכת תוחלת החיים שפירושה הבאת יותר צאצאים לעולם. כיום, לפי תל אורן, האדם ניזון מעודף חלבון אשר מרעיל את גופו והופך את הקערה על פיה.

מדוע הטבעונים והצמחונים נראים יותר חיוורים וחולניים, רזים ועייפים?

ד"ר תל אורן מספק שפע הסברים מגוונים לתופעה, ביניהם:

הוויטמינים והמינרלים שלכאורה תמיד חסרים אצל טבעונים

אם בוחנים את מגוון הנוטריאנטים החיוניים לאדם, החוסרים שעלולים להיווצר לטבעוני שמתנהל בצורה מאוזנת ומושכלת יהיו מעטים יותר ויבואו לידי ביטוי במהירות. למשל, מחסור בברזל ו- B12 גורם בתוך חודש-חודשיים לעייפות. דווקא המחסור באבץ או בנוגדי חמצון, בוויטמינים ובסיבים תזונתיים האופייני יותר לאוכלי כל, גורם למחלות כרוניות שמתפתחות לאורך שנים  עד שהן מתפרצות (סוכרת, התקפי לב, סרטן).

ויטמין B12: הריכוז הכי גבוה של קולטנים לוויטמין B12 נמצא ב-20 הסנטימטרים האחרונים של המעי הדק. בשלב זה אמור להיות מספיק חלחול של B12 מהפרוביוטיקה. אולם רוב האוכלוסייה סובלת מדלקתיות מסוימת במערכת העיכול, שפוגעת בספיגה של B12. בנוסף, נטילה נפוצה של סטרואידים, תרופות סותרות חומצה ורעלים אחרים פוגעת בבקטריות שמייצרות B12.

בעבר, כשלא הקפדנו על ניקיון וסטריליזציה כמו היום, אכלנו מזון עם חלקיקי אבק, חלקיקי צואה מיקרוסקופיים, ומעט חרקים שמצויים על הצומח. אלה היוו מקור מספק ל-B12. תל אורן ממליץ על צריכת ויטמין B12  בתוספים ולא על צריכת בשר, מאחר שאם קיימת בעיית ספיגה, גם ה-B12 שמקורו בבשר לא ייספג, אלא רק זה שמקורו בתוסף המציצה מתחת ללשון. עוד טוען תל אורן, שהבדיקה המהימנה שאכן משקפת את מצב ויטמין B12  בדם היא בדיקת חומצה מתיל מלונית בשתן (MMA).

סידן: בגוף יש נטייה לשמור ולא לאבד. הגוף נוטה למחזר כל מרכיב. לכן, לפי תל אורן, קשה לאבד סידן, אלא אם אנחנו אוכלים אוכל חומצי או נמצאים במצב דלקתי. שפע הסידן המצוי בעלים ירוקים, בפרחים, בירקות ממשפחת המצליבים, בקטניות, באגוזים ובזרעים אמור לספק את כל צורכנו. לעומת זאת, הסידן מחלב וממוצריו ברוב המקרים אינו נספג ואילו עודף החלבון במוצרים אלה גורם ל"בריחת סידן", בשל שאיפת הגוף לאיזון ה-PH  החומצי של מזונות אלה. חשוב לצרוך מזון אנטי דלקתי ולהימנע מאכילה חד גונית, כדי למנוע היווצרות דלקת ובריחת סידן מהעצם.

ברזל: הסיבה העיקרית לאנמיה היא חוסר ספיגה של ברזל שבעטייה מתפתחת אנמיה. סיבה נוספת מקורה בדימום סמוי או גלוי ממערכת העיכול. חשוב לאתר את שורש הבעיה ולא לתסף מיד בברזל, מה שממסך אותנו מלטפל בבעיה האמיתית. שפע הברזל המצוי בעלים ירוקים, אגוזים, קטניות וכו' אינו גורם לעקה חמצונית קשה מאחר שהוא קשור לחומצות אורגניות. ברזל חופשי בדם הוא מחמצן חזק המקצר את החיים. לכן עדיף להיות על סף אנמיה מאשר לצרוך תוסף ולסבול מעודפי ברזל.

ד"ר עדיאל תל אורן לא חוסך משפע המידע המקצועי והקליני שצבר ולסיכום מוציא אותנו עם התובנה, שיש להימנע מאימוץ אמונות ומיתוסים ולשאוף תמיד ללמוד ולרכוש ידע, על מנת לקבלת החלטות מושכלות ועצמאיות הנוגעות לעצם קיומנו בעולם הזה.

שרי קפלן, נטורפתית והרבליסטית בוגרת קמפוס ברושים, אוניברסיטת ת"א. בוגרת BA  בכלכלה ו- MBA  במנע"ס, אוניברסיטת בן גוריון. לדף הפייסבוק

 ספרים בנושא: