האם צריכת יתר של חלבונים היא הגורם העיקרי להתפתחות הסוכרת?

ד"ר עדיאל תל אורן חוקר את התמורות שחלו בתזונת אוכלוסיות פרימיטיביות ברחבי העולם והשפעתן על התחלואה. הוא מייחס את הסוכרת שהתפתחה ותפסה מימדים של מגיפה אצל אוכלוסיות פרימטיביות שבאו במגע עם תרבות המערב, לתוספת הדרמטית של חלבון לתפריט. אותן אוכלוסיות צרכו במשך שנים פחמימות שמקורן היה גם בחיטה (אמנם הפרימיטיבית והפחות מזיקה) ולא פיתחו סוכרת. אולם, מרגע שהוסיפו חלבון בכמות הגדולה פי 5-7 ממה שאכלו בעבר התחילו הצרות.
 
בעבר היו נוהגים לצרוך בשר פעם או פעמיים בשנה, בפסטיבלים חגיגיים. עם ההיחשפות למערב, הבשר הפך זול ונגיש יותר והצריכה עלתה. עודף חלבון גורם להתמכרות. עדיאל מחדד ותולה את האשמה בהתפתחות הסוכרת באותן אוכלוסיות בשילוב של חיטה מעובדת עם חלבון מהחי בכמות רבה מדי.
הוא מביא דוגמאות מהאוכלוסייה הפוקדת את הקליניקות שלו בארה"ב, צעירים כבני 20, אתיופים ואריתריאים שהיגרו לארה"ב.

באתיופיה ובאריתריאה התזונה התבססה על דגנים כגון טף ותירס ועל קטניות, ומחלת הסוכרת לא הייתה מוכרת בקרבן כלל. עם ההגירה לארה"ב, החלו לצרוך חיטה שעברה הנדסה גנטית לצד בשר – בדמות קציצת המבורגר בלחמנייה, בתדירות גבוהה. אז החלו לפתח את מחלת הסוכרת, עד לכדי שנזקקו לזריקות אינסולין. זאת מאחר שהרופאים לא הצליחו להשתלט על רמת הסוכר בתרופות. יש לציין שהסוכרת מובילה אף לדיכאון.

המבורגר. המתכון המושלם לסוכרת (sxc)

בשר, קרינה, סטרס, ריבוי פירות – וסוכרת

צריכת חלבון מן החי מעלה אתת רמות הקורטיזול, אותו הורמון דחק שגורם לפירוק סוכר ולהעלאת רמתו בדם. לפיכך, תזונאים חוטאים לרוב בהמלצתם לחולי סוכרת לצרוך בשר בנימוק שהאינדקס הגליקמי שלו נמוך, למרות שבפועל הוא מעלה רמת סוכר בעקבות עליית רמות הקורטיזול.

אך אולי אף יותר מהמזון, מסוכנת קרינת הרדיו בבתים שלנו. תל אורן מציע לנו לראות איך רמת הסוכר קופצת במהירות כשאנחנו מתקרבים לשקעי חשמל. סטרס ממושך גם הוא מוביל לרמה גבוהה וכרונית של סוכר בדם, ולהתפתחות תנגודת קולטני התאים לאינסולין.

תל אורן גם מזהיר מפני צריכה מרובה של פירות או מיצי פירות, המעלים את רמות הסוכר במהירות. פרוקטוזה חופשית, הנמצאת במיצים ולא בפרי השלם, גורמת נזק הרבה יותר משמעותי מזה שמחולל  הגלוקוז. גם אכילת יתר של תפוחים מתוקים ואגסים מחוללת נזקים בנימי הדם, המתבטאים בכליות וברשתית העין.

אכלת דגנים מלאים, קטניות, אגוזים ודג באותו היום? יצרת תהליך דלקתי!

הסוכרת אינה מלווה רק ברמה גבוהה של סוכרים ושומנים בדם, אלא גם בהתפתחות מחלות אוטואימוניות. התהליך האוטואימוני מהותי משום שהוא מחריף את הסוכרת מסוג 2, עד כדי יצירת תנגודת חריפה של קולטני התאים לאינסולין והתפתחות סוכרת מסוג 1 המחייבת הזרקת אינסולין. התחלואה האוטואימונית היא כמובן דרמטית, מהירה ואקוטית יותר ומקצרת מאוד את החיים.
האלמנט האוטואימוני מתחיל ממערכת העיכול, וזו הדינמיקה האופיינית שלו:
 
• לכל אחד רגישות אינדיבידואלית למזון. מזון היוצר דלקתיות אצל האחד אינו מזון היוצר דלקתיות אצל האחר. הדבר תלוי, כמובן, גם בתדירות הצריכה של אותו המזון. בחברה הפרימיטיבית חלבון הגלוטן לא מחולל נזק, כיוון ששם לא קיים השילוב בין מזון מהונדס, קרינה, סטרס ועוד פרמטרים הקיימים בחברה המערבית. חלבונים הם המזון הדומיננטי ביותר בהקשר לתהליכי דלקתיות. לפי תל אורן, צריכה יומית של חלבון מורכב ממספר קבוצות מזון כמו דגנים מלאים, קטניות, אגוזים/זרעים, ביצים או דגים מחוללת מצב דלקתי.

• חסרים תזונתיים של ויטמינים מסוגי B ושל מינרלים כדוגמת מגנזיום, אבץ וונדיום יפגעו בקולטני האינסולין. כשספיגת המזון נפגעת, מתחיל תהליך דלקתי שבתורו מקטין עוד יותר את הספיגה.

• שתיית פלואור או ממריצים כמו קפאין או תאוברמין (האלקלואיד המריר שבקקאו), מפחיתים עוד יותר את ספיגת המזון ומגבירים דלקתיות העלולה להתדרדר עד לכדי מעי דליף.

האם מעבר למזון נא מרפא ממחלת הסוכרת ?

לעתים מזומנות אנחנו שומעים על חולים בסוכרת מסוג 2 שהחלימו בזכות מעבר לשיטת תזונה מסוימת, כמו רואו פוד, תזונה מקרוביוטית, ועוד. הסיבות לכך מגוונת:

• לאותן דיאטות עשויה להיות הצלחה בהורדת רמת הסוכר בדם, אבל הן לא יביאו לפתרון מכלול הבעיות הרפואיות. תזונה לפי שיטת הרואו פוד, למשל, מיטיבה עם חולי סוכרת מאחר שבישול ועיבוד מזון מעלים את האינדקס הגליקמי שלו, וכן בשל ההימנעות ממוצרי חלב הכלולה בדיאטה זו.
• לרוב אנו שומעים על ההצלחות, אבל לא על הכישלונות.
• כל שינוי תזונתי הכולל הימנעות ממזון שצרכנו בעבר בתדירות גבוהה מוריד את רמות הדלקת ומייצר שיפור בריאותי. הימנעות מאותו מזון שגרם לדלקתיות רבה, יכולה להחזיר לתפקוד את תאי הלבלב, מאחר שלא כל תאי הלבלב מתו ואפשר לאושש אותם. כך ניתן לאפשר לתאים לתפקד שוב, באמצעות עצירת התהליך הדלקתי.
• תוצאות מחקרים שונים מוטות בשל בחירה סלקטיבית של החוקרים את משתתפי המחקר. חולי הסוכרת שנבחרים, הם לרוב מאובחנים טריים שאינם נוטלים תרופות במשך שנים. לפיכך, אצלם ניתן לחולל שינוי בקלות יחסית.

לא להתנזר משומנים

יש הדוגלים באכילה ללא שומנים. אכן, שומן מחולל דלקתיות, אבל הדבר תלוי בסוג חומצות השומן.
תל אורן לא ממליץ להימנע משומנים לחלוטין, שהרי יש להם תפקידים חיוניים, כמו סיוע לספיגת ויטמיני A,D,E,K  ועוד. ללא שומן בתזונה, מיצי המרה עלולים להגיע לכדי עימדון ובעקבותיו ייווצרו אבנים בדרכי המרה. תל אורן ממליץ לפרוש אכילת השומנים על פני היום, מעט בכל ארוחה, כשהמומלצים הם האבוקדו והקוקוס. השומן גם גורם לתחושת שובע, ובלעדיו נאכל יותר מהפחמימות. מומלץ, ככלל, לדלל כל אב מזון עם הרבה ירקות העשירים בנוגדי חמצון ומפסיקים את הפגיעה הדלקתית בקולטני האינסולין ובכלי דם.

המוגלובין A1C

השימוש במדד האינדקס הגליקמי בבחירת המזונות בהקשר לסוכרת בעייתי לטעמו של תל-אורן. זאתת משום שהאינדקס אינו משקלל את תכולת הסיבים ואת סוכר הפרוקטוז, שמחולל נזקים חמורים בהרבה לכלי הדם מהגלוקוז.

תל אורן ממליץ על בדיקת המוגלובין A1C, המשקפת את ממוצע רמת הסוכר בשלושת החודשים שקדמו לבדיקה. בנוסף מאפשרת הבדיקה אינדיקציה לתהליך הגליקציה (סכרור – קשירת חלבונים למולקולות גלוקוז), המתקיים בדם בכל שאר חלבוני הגוף.

לסיכום, ממליץ תל אורן:

• להימנע ממזונות מחוללי דלקת, על סמך בדיקת נוכחות נוגדנים בצואה.
• להימנע ממיצים ומפירות עתירי פרוקטוזה חופשית.
• לבצע פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית, בשילוב עם פעילות אנאירובית.
• להפחית קרינה אלקטרו-מגנטית בבתים.
• בשלב הראשון של הסוכרת להשתמש בתוספים כמו צמחי המרפא ג'ימנמה, קינמון וחילבה.

 שרי קפלן היא נטורפתית והרבליסטית. לדף הפייסבוק

 ספרים בנושא: