מיתוס הפחמימות והסוכרת

בניגוד לעמדת הממסד הרפואי, נראה שדווקא השומנים, בצד המזון המתועש והרעלים שהתפריט המערבי כה "עשיר" בהם – הם האשמים העיקריים בהתפתחות מחלת הסוכרת. סיכום הרצאתו של הנטורופת אופיר פוגל בכנס "לא לסוכרת"

אנו מורגלים בגישת הדיאטנית, הגורסת שכדי להפחית את רמת הסוכר בדם עלינו להגביל את צריכת הפחמימות הפשוטות, את הסוכרים, הפירות וגם לנהוג במידתיות בפחמימות המורכבות. פוגל ממליץ לשים את הדגש דווקא על צריכה מועטה של שומנים, ומביא תימוכין רבים לטענתו. למשל, ביפן וסין המסורתיות נהגו מאז ומתמיד להתבסס על תפריט עשיר בפחמימות אך מחלת הסוכרת כמעט לא הייתה ידועה שם.

ד"ר ניל ברנארד (M.D), יושב ראש ארגון רופאים למען רפואה אחראית (PCRM), מחברם של ספרים רבים ופעיל בתחום הרפואה המונעת, ערך מספר מחקרים שבהם הזין את הנחקרים בתפריט עתיר פחמימות. חלק מהנחקרים הבריאו מהסוכרת, בעוד חלקם הראו שיפור במידת התנגודת לאינסולין ועלייה בתרמוגנזיס (מדד לחילוף החומרים בגוף).

בין גורמי הסיכון לסוכרת נמצא השומן בגוף, ובעיקר זה המתרכז באזור הבטן והגב התחתון. חשוב לבדוק מה אחוז השומן בגוף, גם אצל אנשים רזים, העלולים בהחלט להיות בסיכון למחלת הסוכרת ומחלות נוספות. למרות שנהוג להנחות את החולים בסוכרת לנקוט בפעילות גופנית אירובית, אך פוגל ממליץ על שילוב של פעילות אירובית ואנאירובית, ובמיוחד על אימון אינטרוולים.
 
שמן ומתוק (sxc)
 

מתברר כי דווקא שיעור גבוה של שומן בתפריט מגביר פוגע בקולטני האינסולין שעל מעטפת התא. במחקר שבדק את השפעת אכילת השומן על פעילות המיטוכונדריה, אותו איבר האחראי על ייצור האנרגיה בתא, נצפתה לאחר שלושה ימים עלייה בשיעור השומן התוך תאי ושינוי במיטוכונדריות.

מובן שסוג חומצות השומן מאוד חשוב, מאחר ונמצא שחומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 3 משפיעות לטובה על קולטני האינסולין שבקרומי התאים.

ומה תפריטן של אוכלוסיות בעולם בעלות תוחלת החיים הגבוהה ביותר? מה אוכלים האנשים הבריאים בעולם? באוקינואה, אחד מאותם Blue zones שבהם חיות האוכלוסיות מאריכות החיים ביותר, צורכים 8%-24% מהקלוריות בתפריט משומן. המזון העיקרי שמספק קלוריות לאוקינואים הבריאים הוא הבטטות! אפילו יותר מאורז. כלומר, צריכת תפריט מבוסס על פחמימות אצל האוקינואים לא מפתחת אצלם סוכרת או מחלות אחרות.

גם בסרדיניה, האוכלוסיה הבריאה ביותר במזה"ת, 10%-15% בלבד מהתפריט מקורו בשומן, לרוב שמן זית איכותי. הפחמימה עליה מתבססים בעיקר בסרדיניה היא חיטת דורום איכותית וגריסים. אגב, אצלם שכיחות סוכרת הנעורים גבוהה יותר, ייתכן קשר לגלוטן.

אצל האנשים הבריאים בעולם מקור הקלוריות העיקרי הוא פחמימות מורכבות, ובמקביל לא רק שהם מאוד בריאים, אלא גם כמובן נהנים משכיחות מאוד נמוכה של סוכרת

מה מקצר את חיי חולה הסוכרת?

הגורם העיקרי לקיצור חייו של חולה סוכרת הוא טרשת העורקים. פוגל מצטט שני רופאים ידועים, הקרדיולוגים והחוקרים ד"ר דין אורניש וד"ר אסלסטיין, שעקבו במשך עשרות שנים אחר החולים שלהם. השניים גילו שבאמצעות תזונה שבה שיעור השומן לא עולה על 10% אפשר אפילו "לפתוח" עורקים סתומים. התפריט שניתן לחולים התבסס על פחמימות מורכבות וסיבים תזונתיים.

ומה קורה כשאוכלים רק אורז? אופיר פוגל היה שותף במחקר שנערך בבית חולים "אסף הרופא". במחקר נבדקו 135 איש בני 30 עד 70, שסבלו מיתר לחץ דם ורובם נטלו תרופות. קבוצת הביקורת טופלה בדיאטה הקונבנציונאלית לסובלים מל"ד גבוה והקפידה על מזון דל בנתרן. קבוצת המחקר קיבלה את "דיאטת האורז". אצל משתתפי סדנת דיאטת האורז חלה ירידה משמעותית בלחץ הדם ו-70% מהם אף הפחיתו מינון או הפסיקו את הטיפול התרופתי, לאחר שלחץ הדם שלהם התאזן. במחקר תועדו גם שיפור ממוצע בערכי הסוכר והטריגליצרידים בדם. דיאטת האורז מיושמת היום ברחבי העולם כדיאטה בריאה להפחתת משקל, הורדת לחץ דם והפחתת תרופות.

פוגל חולק איתנו סיפור מקרה של מטופלת סוכרתית להמחשה. אותה מטופלת אימצה את דיאטת האורז ורמות הסוכר בדמה פחתו, למרות שהפחיתה פעילות גופנית באותה העת.

ביספנול A, אי-סבילות למזונות, דלקת ופלורת המעיים

פוגל מונה גורמי סיכון נוספים לסוכרת, ביניהם רעלים כמו ביספנול A הנמצא בציפוי הלבן של קופסאות השימורים ובקבוקי הפלסטיק. רמתו מסומנת בתחתית בקבוק הפלסטיק. הספרות 3,6,7 מעידות על נוכחות הביספנול A, והספרות 1,2,4,5 מעידות על בקבוק עם מעט או ללא המרכיב הרעיל.

גם אלרגיה ואי סבילות למזונות נקשרת לאטיולוגיה של סוכרת. עיקר הבעיה טמון, כנראה, בחלבון הגלוטן בחיטה ובקזאין שבחלב. מוצרי חלב נקשרים באופן סטטיסטי מובהק לסוכרת, בשל הדמיון בין חלבוני החלב לחלבונים שמפריש הלבלב ומעוררים את הגוף לתקיפה אוטו-אימונית. בנוסף, כל מה שגורם לדלקת יוביל לתנגודת לאינסולין וכל מה שגורם לתנגודת לאינסולין יגרום לדלקת.

גורמים שפוגעים בחוסר איזון חיידקי המעי (רעלים, אוכל מתועש, אנטיביוטיקה, תרופות סותרות חומצה, אספירין, סטרס) פוגעים באיזון הסוכר בגוף.

מזון עשיר בסוכרים ומזונות מעובדים, רעלים, דלקת, סטרס, מחסורים תזונתיים, עודף שומן, כל אלה פוגעים בתפקודן של המיטוכונדריות – דבר האופייני לחולי סוכרת. גם הלחץ הכרוני מחולל שמות בגוף, מעלה את רמת הורמון העקה קורטיזול באופן כרוני, שמעלה את רמות הסוכר והאינסולין בדם.

משקאות דיאט מעודדים עודף משקל ומעלים את הסיכון ללקות בסוכרת.

תרופות המעלות סיכון לסוכרת: הסטטינים (להורדת כולסטרול), תרופות משתנות שניתנות לחולי לב וכלי דם, סותרי חומצה, סטרואידים ועוד.

מחסורים אופייניים לחולי סוכרת

מחסור במגנזיום, החיוני לתפקוד האינסולין, נמצא מוביל בחסרים התזונתיים בחולי סוכרת. המחסור במגנזיום נפוץ בשל דלדול האדמה. עלים ירוקים וקטניות עשירים יחסית במגנזיום. מינרל חיוני נוסף הוא הכרום, שהאינסולין לא יכול לפעול בלעדיו. תוסף כרום מסייע מאוד לאיזון הסוכר במחצית מחולי הסוכרת, שאצלם קיים מחסור. פוגל ממליץ ליטול כרום במשך חודש ולעקוב אחרי ערכי הסוכר והצורך בתרופות. גם אבץ חיוני לטיפול בחולי סוכרת, ואפשר לספק אותו בקלות על-ידי צריכת חופן גרעיני דלעת ביום.

מבין הוויטמינים יש לשים דגש על ויטמין B3, במיוחד כאשר מתלווה למחלה כולסטרול גבוה. גם חוסר בוויטמין D עשוי להיות קשור למחלת הסוכרת. אופיר מגדיר אותו כסימפטום, כשמקור הבעיה טמון בחוסר חשיפה לשמש. שמש היא משאב בריאות, ופוגל ממליץ בחום להיחשף יום יום לשמש, בחורף לפחות רבע שעה ללא קרם הגנה.

האם הסוכרת גנטית?

תחום האפיגנטיקה שנחקר רבות בשנים האחרונות, מספק לנו דוגמאות רבות להשפעת תזונה, סטרס, פעילות גופנית ואספקטים נפשיים על "כיבוי" או "הדלקה" של גנים בחומר התורשתי שקיבלנו מהורינו. מכאן עולה שבאמצעות אורח החיים שלנו אנחנו יכולים לקבוע אם הגנים יבואו לידי ביטוי או לא.

מספר מחקרים שנערכו על תאומים זהים ועל מהגרים מהעולם השלישי שהיגרו למערב, תומכים בהשפעה המכרעת שיש לאורח החיים על התחלואה בסוכרת – גם כאשר יש לה רקע גנטי.

"החוויה הכוללת של החיים שלנו, הכוללת את הסביבה התוך רחמית שבה גדלנו, התזונה, הרעלים, החיידקים, האלרגנים, גורמי הלחץ, הקשרים החברתיים, המחשבות והאמונות שלנו, קובעת אילו גנים יופעלו ואילו יכובו. ייתכן שיש לכם נטייה גנטית לסוכרת או השמנת יתר, אבל גורלכם לא נגזר. בכל רגע יש לכם את הכוח לשנות את מידת ביטוי הגנים שלכם ולרפא מחלות באמצעות שינוי המסרים וההוראות שאתם שולחים להם," מצטט פוגל את ד"ר מארק היימן, מחבר הספר "לא לסוכרת" בהוצאת "פוקוס".

"למיטב הידע והניסיון שמצויים ברשותי כיום, פחמימות הם לא הבעיה אלא אמצעי לשלוט בבעיה," חותם אופיר פוגל את הרצאתו.
 
 
שרי קפלן היא נטורופתית והרבליסטית. לדף הפייסבוק
 
 
 ספרים בנושא: 
דלג לתוכן מרכזי