סוכרת היא מחלה הפיכה

ד"ר דן קרת מספר על הספר "בטן של חיטה" בהוצאת "פוקוס", שחיבר קרדיולוג בשם ד"ר ויליאם דיוויס. לדבריו, הספר פקח את עיניו וגרם לו לשנות את גישתו בטיפול בחולי סוכרת ובמטופלים במחלות אחרות. הוא מספר שמה שהפתיע את אותו קרדיולוג, היה שכאשר הורה למטופליו (חולי מחלות לב וכלי דם) לאמץ דיאטה נטולת חיטה, סימפטומים במערכות אחרות השתפרו – כמו ריפלוקס קיבתי ושטי, IBS, שלשולים כרוניים, דלקות מפרקים, פריחות עוריות ואסטמה. חל שיפור גם ברמות האנרגיה של המטופלים, בבהירות המחשבה, בריכוז, בביצועים הספורטיביים ובמשקל.

למה דווקא החיטה אחראית לכל אלה?

• החיטה יוצרת אפקט ממכר הגורם לאכילת יתר. החיטה מגבירה תיאבון בשל אפקט דמוי מורפין. הגלוטאומורפינים חודרים את מחסום הדם-מוח (BBB) ונקשרים לקולטני אופייאטים המייצרים תחושת אופוריה ולכן גורמים להתמכרות. על סמך ניסיונו הקליני של ד"ר קרת ועל סמך מחקרים, אנשים שמסירים חיטה מהתפריט שלהם יורדים במשקל והתשוקה התמידית למזון ולמתוק יורדת.

• בחיטה המקורית היו  14 כרומוזומים. לאחר ההנדסה הגנטית  שעברה, מכילה החיטה נכון להיום 42 כרומוזומים. בחמישים השנה האחרונות החיטה עברה הכלאות / היברידיזציה על מנת להפוך אותה לגידול עמיד יותר ליובש, למחלות ולמזיקים, ובעיקר כדי להגדיל תפוקה  פר שטח. החיטה היום מכילה יותר גנים המקודדים חלבוני גלוטן ויותר פחמימות (עמילופקטין A).

איך נראה יום של צרכן קמח?

יצרני המזון הופכים את גרגרי החיטה לאבקה, ולחיידקים במעי קל מאוד להפוך אותו לסוכר.
שעה לאחר צריכת הקמח מורגשת תחושת "היי" בשל רמת סוכר גבוהה בדם. לאחר שעתיים שלוש מורגשות נפילת סוכר, עייפות וכמיהה למתוק. כך כל היום מתקיימת "רכבת הרים" של שובע ורעב, "היי" ו"דאון".

אצל הילדים נראית תמונה דומה. דגנים לארוחת בוקר גורמים להם מרץ ואנרגיה, ואילו בשעות הבוקר המאוחרות ניכרת צניחת סוכר המאופיינת בעצבנות ומוח מעורפל עד כדי רעד.

הפרשת אינסולין גבוהה ושומן בטני

החיטה, כאמור, גורמת להפרשה מוגברת של אינסולין ולבניית רקמת שומן בטנית שבה יש יצירה של חומרים מעודדי דלקת, המהווים את הבסיס לתנגודת לאינסולין (בכבד ובשרירים). הלבלב מפריש רמות גבוהות והולכות של אינסולין כדי להכניס את הסוכר לתאים, ובהמשך מתפתחים גם עודף משקל, יתר לחץ דם ומחלות לב.
בשומן הבטני גם מיוצר אסטרוגן, המעלה סיכון לסרטן השד אצל נשים וגניקומסטיאה (צמיחת שדיים אצל גברים).

קרת מביא תיאוריה מעניינת של ד"ר לויט, רופא שאימץ חשיבה רחבה יותר מזו הקונבציונאלית. לפיה, אכילת יתר בתוספת מיעוט בתנועה מייצרים שומן בטני. כחלק מהתגוננות הגוף כדי למנוע השמנה נוספת, מפתחת רקמת השומן עצמה תנגודת לאינסולין. ואכן "כשהולכים נגד הגוף" ומזריקים אינסולין, מתרחשות השמנה, עלייה בסיכון למחלות לב ותמותה.

תמיכה לכך אפשר למצוא במחקר Accord  בו מטופלים שקיבלו טיפול אינטנסיבי באינסולין עלו ב-10 ק"ג, לעומת מטופלים שקיבלו טיפול סטנדרטי וכן הייתה עלייה בסיכון הלבבי ובתמותה. במחקר אחר שנמצאו בו תוצאות דומות, נמצא שטיפול במטפורמין השיג תוצאות טובות יותר, אף יותר מטיפול משולב של אינסולין ומטפורמין.

ד"ר דני קרת הביא דוגמאות של שלושה מטופלים שהזריקו אינסולין, ובאמצעות הסרת החיטה מהתפריט והגבלת פחמימות, לעיתים בתוספת של מטפורמין או ויקטוזה, הצליחו להוריד בכמויות האינסולין עד להפסקת ההזרקות. אותם מטופלים גם ירדו במשקל.

גלוטן משבש לא רק את מערכת העיכול

לפי התיאוריה, גליאדין (המרכיב יחד עם חלבון הגלוטונין את הגלוטן) גורם לשחרור חלבון אחר שמגדיל את חדירות המעי. במצב זה מצליחות מולקולות גדולות יותר לזלוג למחזור הדם ולקדם תקיפה אוטואימונית. אומנם מדובר בתיאוריה, מקפיד קרת לציין, אבל זו טרם נסתרה.

צריכת הגלוטן, אפוא, קשורה לכל מערכות הגוף.

תחליפים בדמות מזונות נטולי גלוטן אינם מומלצים. לרוב מוסיפים להם סוכר לשיפור הטעם, או שהם עשויים מקמחים אחרים כמו קמח תירס המתפרק בגוף במהירות לסוכר.

חלבונים מסוכררים

הקמח גורם לקשירת חלבונים בכל הגוף לסוכר, מה שקרוי יצירת AGE. אלו הם אותם החלבונים שנקשרים לסוכרים בתהליך הגליקציה ומאיצים התפתחות של טרשת עורקים, דמנציה והזדקנות. המוגלובין A1C הוא רק סמן אחד לתהליכי סכרור המתרחשים גם עם חלבונים אחרים בגוף. הערך אליו יש לשאוף הוא לרדת מ-5.5
טיגון וזמן בישול ארוך של בשר מאיצים תהליכי גליקציה. לכן מומלץ לאכול בשר שחומם קצרות במים ולא בשמן.

אז מה עושים?

מי שמעוניין להוריד משמעותית את רמות האינסולין צריך לבצע שינוי משמעותי בתזונה, תהליך שגם יוריד את רמות הסוכר.

 מתחילים בסוכר ובקמחים. מסירים  את הלחם מהתפריט.
 מורידים דגנים בעלי אינדקס גליקמי גבוה, כמו תירס ואורז לבן.
 מורידים מוצרי חלב, הגורמים להפרשת אינסולין גבוהה.תפקידם לגרום ליונקים לצמוח לגובה, בעוד אותנו, בני האדם, הם מצמיחים לרוחב.
 אם עדיין לא משיגים שיפור מורידים מהתפריט דגנים בעלי עם אינדקס גליקמי נמוך, כמו שיבולת שועל וגריסים, וכן מורידים ירקות שורש עמילניים (כמו תפוחי אדמה).
 לבסוף, אם לא מצליחים להשיג את השיפור הרצוי, מסירים מהתפריט פירות וקטניות.
הכול בהתאם לחומרת המצב...

קרת מצייד אותנו לסיום בדוגמה לתפריט של יום קיצוני לחולה סוכרת המעוניין להפחית רמות סוכר ולרדת במינוני התרופות/יחידות האינסולין (תוך ניטור ופיקוח איש מקצוע) :
ארוחת בוקר – אגוזים, זרעים ופרי עם אינדקס גליקמי נמוך
ארוחת צהריים – חזה עוף בתנור או מרק עוף + ירקות
ארוחת ערב – קטניות + ירקות.

שרי קפלן היא נטורופתית והרבליסטית. לדף הפייסבוק

 ספרים בנושא: