מערכת החיסון למתקדמים: סיכום הרצאתו של עדיאל תל-אורן

כדי לקיים חיים ארוכים, בריאים וטובים, אנחנו זקוקים לפעילות תקינה של מערכת החיסון. כשמערכת החיסון מתפקדת היטב, היא מזהה פתוגנים מהסביבה שעלולים לפגוע בנו: וירוסים, חיידקים, פרזיטים, פטריות או תאי סרטן – ומייצרת תגובה נאותה כדי למגר אותם או להתמודד עם הפגיעה. כשמערכת החיסון אינה מתפקדת היטב היא מייצרת דלקות כרוניות, מחלות אוטואימוניות וסרטן.

כאשר תפקודה אינו תקין, מערכת החיסון מייצרת דלקתיות כרונית המקושרת כיום לכל המחלות הכרוניות: מאלצהיימר והפרעות קשב וריכוז, ועד להשמנת יתר וסרטן. לפי עדיאל תל אורן, הרופאים אינם מטפלים בשורש הבעיה, בגורם לדלקת, אלא בסימפטומים. בדרך  זו הם מנציחים את הדלקת ומשרתים את האינטרס של חברות התרופות.

כשמערכת החיסון לא מתפקדת היטב בהגנה נגד נגיפים, נראה שהילדים שלנו סובלים ממחלות אקוטיות עד שמונה פעמים בשנה, אבל זה לא אמור להיות כך. דבר זה מעיד על מערכת חיסון ירודה, המאפשרת לנגיפים ולזיהומים להתפשט לעתים קרובות. אחד הגורמים העיקריים המסבירים את התופעה הוא ההקפדה על היגיינה וסטריליזציה שמאפיינת יותר את העולם המערבי. ככל שחושפים את התינוק לכמות גדולה יותר ומגוון רחב יותר של חיידקים, כך יהיה חסין יותר ויסבול פחות בעתיד מהשמנה, מחלות לב, אלרגיות, סרטן, ועוד.

תנו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס"

מבנה מערכת החיסון

לשם ההפשטה, תל אורן מסביר שמערכת החיסון שלנו בנויה משתי זרועות עיקריות: מערכת החיסון התאית המולדת ומערכת החיסון ההומוראלית, האדפטיבית / נרכשת. במצב תקין היא אמורה לזהות ולנטרל גורמים זרים החודרים לגוף. זוהי מערכת מורכבת, המבוססת על תאי דם לבנים מסוגים שונים שמתפקדים במחזור הדם וברקמות.

לשם ההפשטה נתייחס מעתה למערכת החיסון המולדת כמערכת תאית המבוססת על סוגים שונים של תאים לבנים, שתפקידם להילחם ישירות בנגיפים. ואילו המערכת ההומוראלית אחראית בעיקר על ייצור נוגדנים ועל התהליך הדלקתי. זו המערכת שיוצרת אלרגיות ודלקתיות ואחראית גם על תהליכי ההשמנה, בריחת סידן ואף לסרטן. מערכת החיסון המולדת בנויה לא רק על תאי דם לבנים ונוגדנים, אלא גם על אלמנטים של מחסום פיזי כמו העור, מחסום כימי כמו בקיבה, דפנסינים בנוזל הזרע, ברוק ועוד.

כאשר אנחנו פוגעים במערכת החיסון, אנו עלולים להוביל את הזיהום עמוק יותר לתוך גופנו: למשל, כריתת השקדים המצויים בכניסה לפה, העטופים בתאי לימפה ונועדו להתחיל את התהליך החיסוני בכניסה למערכת העיכול; שתיית קפה גורמת לפגיעה בחומציות הקיבה (המגנה עלינו מפני פלישות דרך המזון והשתייה) ובשוער הקיבה; שתיית מים במהלך הארוחה מדללת את חומציות הקיבה ואנזימי העיכול; חשיפה לאנטיביוטיקה פוגעת בפלורה הידידותית במעי ובמערכת המין שמגנה מפני צמיחה של חיידקים לא ידידותיים; גם לתוספתן תפקיד חשוב במערכת החיסון ואנו נוטים להקל בחשיבותו ולהוציאו.

ייצור התאים של מערכת החיסון במח העצם מוגבל, והם מתחלקים אחר כך בין המערכת התאית להומוראלית. חשיפה לרעלים סביבתיים, למשל, מקטינה ייצור של תאים במח העצם. השאיפה היא לשמור על איזון של 50% תאים במערכת התאית ו- 50% במערכת ההומוראלית.

אורח החיים המערבי גורם להפרה של היחס התקין שמנווט את התאים למערכת ההומוראלית ואז יש "פחות חיילים" במערכת התאית, מה שחושף את הגוף ליותר זיהומים ודלקות.

פירות וירקות. הכי טוב (istockphoto)

כאשר התינוק אינו ניזון מחלב אם

מערכת החיסון של התינוק אינה מפותחת, והוא נסמך על נוגדנים שהוא מקבל מהאם דרך נוזל הקולסטרום (הנוזל הראשוני המופרש מהשד). בהדרגה מתפתחת מערכת החיסון העצמאית שלו. כל עוד התינוק נחשף לנוגדנים ולגורמי גדילה מחלב האם, התפתחות מערכת החיסון שלו תהיה תקינה ותושלם סביב שנות ה-20 שלו. ככל שהתינוק ייחשף מראשית חייו למזון שאינו חלב אם, כך הוא צפוי לסבול יותר מאלרגיות, אסטמה ורגישויות שונות.

אם אין ברירה והאם לא יכולה להניק, עדיף לגוון בסוגי החלב ולא לחשוף יום יום את התינוק לאותו חלבון. כלומר, יום אחד להאכיל בפורמולה המבוססת על חלב פרה, למחרת פורמולה המבוססת על חלב סויה, אחר כך חלב קוקוס, חלב אגוזי לוז, חלב שקדים וכן הלאה. המטרה היא למנוע התפתחות של רגישות בעוצמה גבוהה כלפי חלבון מסוג ספציפי, שיגרום לפעילות יתר של המערכת ההומוראלית על חשבון המערכת התאית.

הקפדה על סביבה סטרילית והיגיינת יתר על המידה גם היא בעוכרינו. תינוק הזוחל על סביבה שנשטפה היטב באקונומיקה לפני כן לא יתמודד עם בקטריות שמעודדות את מערכת החיסון שלו לפעול. במדינות אירופה וביפן האנטיביוטיקה לטיפול בדלקת האוזן התיכונה אינה חוקית! הוכח שהאנטיביוטיקה שניתנת בפעם הראשונה יוצרת מצב של דלקות חוזרות כרוניות.

אצל אותם הילדים שמקבלים את אנטיביוטיקה על ימין ועל שמאל נוצרים חיידקים יותר ויותר עמידים, ומצבם מחמיר עקב הפגיעה בחיידקי המעי הידידותיים. האנטיביוטיקה יוצרת למעשה דלקתיות גדולה יותר, מעי דליף ורגישות חיסונית מצטברת. הדבר גורם לניווט של יותר ויותר תאי דם לבנים למערכת ההומראלית, וכתוצאה יש פחות תאי דם למלחמה בנגיפים והילדים יותר חשופים וחולים. הגוף נעשה דלקתי, תופעת ההשמנה גוברת בו ומגבירה דלקתיות. מכאן מתחיל המצב האוטואימוני. לפי תל אורן, ילד הסובל מאלרגיות מפתח לרוב עד גיל 20 מחלה אוטואימונית.

עדיאל תל אורן

מגיפת החיסונים

אינטרסים כלכליים הביאו למצב שבו ילד אמריקאי מקבל עד כיתה א' 33 חיסונים! תל אורן טוען שהעלאת רמת הנוגדנים לפתוגן באמצעות חיסון אינה מספקת די פעילות חיסונית נרכשת, וכי כדי ליצור הגנה חיסונית תקינה נגד וירוסים נדרשת מערכת שלמה של תאי חיסון שיחד עם הנוגדנים יצרו את ההגנה.

חיסונים מרובים מקדמים יותר אלרגיות. מזריקים לילד כחלק מהחיסון חומרים משמרים כמו פורמלין, כספית ואלומיניום, אשר מצטברים בגוף התינוק ומעודדים יתר על המידה את המערכת ההומוראלית. התוצאה היא שהתינוק מורעל ולוקה בפעילות של מערכת החיסון. תל אורן ממליץ שאם בכל זאת מחסנים ילד, מוטב לא לחשוף אותו באותו הזמן לחלבון מורכב מהתזונה כדי שלא יפתח גם כלפיו  רגישויות ונוגדנים.

מזון מהונדס והימנעות מאור השמש

מזון מהונדס ומחסור בוויטמין Dחשיפה למזון שעבר הנדסה גנטית, כמו סויה, תירס ושמן קנולה, שמכילים מולקולות חדשות שנוצרו במעבדות, כמו גם חשיפה לא מספקת לקרינת השמש וסטרס, מנווטים עוד ועוד תאים לבנים לעבר המערכת ההומוראלית.

אי היחשפות לשמש, מריחת מקדמי הגנה ועודף מקלחות (הפוגעות בשומן העורי), פוגעים בקליטת ויטמין D, החיוני לפעילות תקינה של מערכת החיסון ולמניעת 20 סוגי סרטן.
נמצא שהעלאת שיעור המזון מהצומח בתפריט היומי לכדי 20% מצמצמת ב-40% את הסיכון לחלות בסרטן. יעילים במיוחד במניעת סרטן הם ירקות ממשפחת המצליבים. נחוצים ארבעה שבועות של אכילת עלים מהצומח, לעומת אכילה של ירקות ממשפחת המצליבים במשך מספר ימים בלבד, כדי להגיע לאותה רמת יעילות.

מזון נוסף המחזק את מערכת החיסון התאית הן הפטריות. אפילו מנה של 10 גרם פטריות (המחקר לא הזכיר פטריות ספציפיות) ליום הצליחה להוריד ב-62% את התפתחות סרטן השד אצל נשים. שילוב של עלים ירוקים יחד עם פטריות הביא לירידה בשיעור 82% בסרטן השד. בצל הוא מזון פלא העוצר ומונע התפתחות כלי דם חדשים המיועדים להזנת גידולים סרטניים.

פירות יער ורימונים גם הם אוצר למניעת מחלות. תל אורן מדגיש שהמזונות שהוזכרו הוכחו כמונעי מחלות, אבל אין להתייחס אליהם כאל תרופה אלא לשלב אותם באורח חיים בריא.

אנטיאוקסידנטים הם קריטיים לתפקוד מערכת החיסון, בשל החשיפה שלנו לרעלים. מזונות עשירים בפוליפנולים, טוקופרולים ואנטי אוקסידנטים אחרים משפרים באופן משמעותי את "חיילי" מערכת החיסון בפעילות כנגד נגיפים.

על מנת לקבל את כמות הפיטוכימיקלים הנחוצה להגנה על הגוף, צריך היום, יותר מתמיד, להגדיל את כמות המזון הצמחי בתפריט. זאת משום שלרוב הירקות נקטפים זמן רב לפני שהגיעו לשולחננו, ספגו קרינה, נחשפו לרעלים שונים וגדלו על קרקע דלה במינרלים.

תנועה וטיפול בסטרס לחיזוק מערכת החיסון

התנועה קריטית לתפקוד מערכת החיסון. לעומת זאת, מאמץ פיזי מופרז פוגע במערכת החיסון. התנועה מסייעת למערכת הלימפה לנקז את חומרי הפסולת של התאים ולהזרים תאי דם לתוך המערכת.

נשימה עמוקה גם היא חיונית לתפקוד מערכת החיסון. נשימות רדודות פוגעות בניקוי רעלים ובמערכת החיסון. סטרס כרוני משבש את הפעילות התקינה של מערכת העיכול, את הזרמת הדם לעור, שנראה אפור ומקומט, משבש הפרשת הורמונים תקינה ותהליכי ניקוז רעלים, וכמובן גם את תפקוד מערכת החיסון.

מקבץ המלצות לחיזוק תאי מערכת החיסון התאית

• לאכול ירקות ממשפחת המצליבים, עלים ירוקים, פטריות, פירות יער, שום ובצל.
• לצרוך תוסף בשם AHCC( (Active Hexose Correlated Compound– מיצוי של מספר פטריות מרפא, ביניהן גם השיטאקי, המשלש את כמות תאי החיסון מסוג  NK (תאי ההרג של הווירוסים).
• תוסף המכיל בטא 1 3 1  6 גלוקן – חומר פעיל מאוד המופק משמרים, שהוכח ב-600 מחקרים כמחזק את פעילות המקרופאגים (תאים בולעניים) שמתפקדים ברקמות. עוזר לתפעל את יתר מערכת החיסון התאית.
• הימנעות מחשיפה למזונות וכימיקלים אליהם אנחנו רגישים או אלרגיים. חשיפה כרונית אליהם מחלישה את המערכת ההומוראלית.
• להימנע מכספית ע"י הוצאת סתימות בשיניים המכילות כספית, להימנע מאכילת דגים שמכילים כספית ולצמצם בחיסונים.
• לשם טיהור רעלים מהגוף חשוב להקפיד על אכילת נוטריינטים המכילים קבוצות מתיל מעלים ירוקים, תוסף B12, מזונות עשירים בגופרית, מליבדנום.
• בטבע היינו כל הזמן נשרטים ומחדשים את תאי העור שלנו, רצוי להישרט מדי פעם... להיות על סף אי הנעימות, לאתגר את מערכת החיסון.
• להביא את מחזור הדם לעור כדי לאתגר את מע' החיסון ההומוראלית, על ידי מכות מבוקרות בעור, אגרופים בשרירים גדולים כדי להמריץ את המאקרופאג'ים לעור, ועל הדרך גם להטיב עם טונוס השריר ולמנוע בריחת סידן מהעצם. 
• מחסור בליתיום נפוץ בשל שתיית מים מטוהרים או מים מינרלים עניים בליתיום. מומלץ לתסף בלתינוז, שיפחית גם התפרצויות של הרפס ושלבקת חוגרת.
• לצרוך תוסף Meta I 3 C המכיל indole-3-carbinol .I3C  נמצא בטבע בירקות ממשפחת המצליבים כמו ברוקלי, כרוב ניצנים וכרוב.
• חשוב להימנע ככל האפשר מנטילת אנטיביוטיקה. אם כתוצאה מנטילת אנטיביוטיקה יש זיהום חוזר ונשנה באוזן יש להרחיק גורמים אלרגניים אפשריים כגון חלבון החלב קזאין, חלבון החיטה גלוטן ועוד.

* הכותבת היא נטורפתית והרבליסטית

 ספרים בנושא: