הרעלה בחסות הרפואה: שחרור כספית מסתימות אמלגם

בישראל עדיין נפוץ השימוש בסתימות אמלגם – סגסוגת מתכת שכמחציתה כספית – אחד הרעלים המסוכנים ביותר בטבע. ניסויים רבים מוכיחים כי פעולות יומיומיות, כמו לעיסה וצחצוח שיניים, גורמות לשחרור כספית מהסתימות, הנאגרת בגוף ואינה מופרשת ממנו. אז למה זה חוקי?

מתוך הספר: גילויים על רפואה ותזונה

רופאי השיניים החלו להשתמש בסתימות אמלגם שמכילות כספית לפני למעלה מ-150 שנה. למעשה, סתימות אמלגם המשמשות למילוי חומרים בשיניים, עשויות מכמה חומרים ומכילות 52%-45% כספית, 30% כסף וכמויות קטנות של אבץ, בדיל ונחושת. סתימות אמלגם המבוססות על כספית, זכו לפופולאריות רבה, משום שהן היו זולות בהרבה מסתימות זהב וכסף. השימוש בסתימות אמלגם הפך נפוץ כל כך, עד שארגון הכירורגים הדנטליים בארה"ב, שהיה הארגון הראשון של רופאי השיניים, ניסה לעצור את השימוש בהן ודרש מחבריו לחתום על הצהרה שהם יודעים ומשוכנעים בכך ש"אמלגם אינו מתאים לסתימת חורים בשיניים". 




החדרת האמלגם (sxc)


תנו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס"

הלעיסה משחררת 

זו שאלת המפתח שארגון רופאי השיניים האמריקאי – ה-ADA – נוטה להתכחש לה. העובדה שהכספית דולפת מסתימות אמלגם, התגלתה לראשונה ב-1926 על-ידי מדען גרמני בשם ד"ר אלפרד סטוק. אמיתות ממצאיו הוכחה שוב ב-1979 על-ידי ד"ר גאי וחוקרים אחרים5, וב-1981 על-ידי ד"ר קארל סוואר. ד"ר סוואר ערך ניסויים בקרב מתנדבים מבין הסטודנטים שלו לרפואת שיניים, במטרה לגלות האם סתימות האמלגם שבפיהם משחררות כספית.

אחת הסטודנטיות, שבעקבות ההמתנה הארוכה לניסוי חשה רעב, יצאה מהחדר וחזרה אליו כשהיא אוכלת משולש פיצה. ממצאי הבדיקה שלה הדהימו את הרופא, שכן הם הצביעו על רמה גבוהה ביותר של כספית. הרופא חשב שהפיצה היא זו שהכילה את כמות הכספית הגדולה, אך כאשר בדיקת הפיצה הניבה תוצאה שלילית, הוא ביקש מהסטודנטית שלו לחזור על בדיקת הנשיפה, אך הפעם היא התבקשה ללעוס צינורית גומי. גם בבדיקה החוזרת ערכי הכספית שהתקבלו היו מרקיעי שחקים.

חוקרים אחרים חזרו על "ניסוי לעיסת הגומי" בתנאים מבוקרים טובים יותר, והגיעו לתוצאות דומות, שהצביעו על כך שלעיסה מגבירה את שחרור הכספית מסתימות אמלגם בשיעור ניכר. הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב קבעה כי המינון המרבי של כספית (מלבד הכמות המצויה באוויר) הוא 10 מק"ג. סתימת אמלגם ממוצעת מכילה 750,000 מק"ג כספית, ולכן, סתימות האמלגם שלנו הן מאגר בלתי מבוטל של מתכת רעילה זו.

אחד החוקרים גילה כי לעיסת מסטיק במשך חמש דקות מגבירה פי-3 את שחרור אדי הכספית מסתימות אמלגם. בניגוד לכך, אצל נבדקים ללא סתימות אמלגם לא נמצא כל שינוי ברמת הכספית בעקבות הלעיסה. כאשר משתתפי המחקר שטפו את פיהם במים חמים, הופיעה אצלם עלייה נוספת בשחרור הכספית. החוקר הגיע למסקנה שסגסוגת האמלגם אינה יציבה והיא מהווה מקור לחשיפה ארוכת טווח לכספית. מסקנתו הייתה שמבחינה טוקסיקולוגית, היא אינה מתאימה לשימוש ברפואת שיניים. רבים נוהגים ללעוס מסטיק, לא רק במשך חמש דקות אלא במשך שעות רבות. בנוסף, כמעט כולנו אוכלים מזונות חמים או שותים משקאות חמים באופן יומיומי. אצל אנשים שנוהגים ללעוס מסטיק ולצרוך מזונות ומשקאות חמים, ניתן למצוא את הרמות הגבוהות ביותר של אדי כספית, וכתוצאה מכך, גם את הרמות הגבוהות ביותר של כספית בדם וברקמות.

כמויות הכספית הגבוהות ביותר משתחררות בזמן טיפולי שיניים

במחקר אחר בדקו זנדר וחוקרים אחרים 93 גברים ונשים גילאי 63-18, וגילו כי לנבדקים שלהם סתימות אמלגם, היו רמות גבוהות בהרבה של כספית בשתן, בהשוואה לנבדקים ללא סתימות כאלו. בנוסף, החוקרים ציינו כי היה מתאם ברור בין רמות הכספית הגבוהות בשתן לבין מספר משטחי האמלגם (רופאי השיניים סופרים את סתימות האמלגם לפי מספר דופנות השן המכילות אמלגם. דפנות אלו נקראות על ידם "משטחים"). החוקרים הגיעו למסקנה שהחשיפה לכספית מסתימות אמלגם גדולה יותר מהחשיפה הנגרמת ממזון או מקורות אחרים.

כמה מחקרים העלו כי אדי כספית שמקורם בסתימות אמלגם, עלולים להגיע לרמה של 150-6 מק"ג למ"ק. הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב אסרה על השימוש בצבעי לטקס שמכילים כספית עקב שחרור אדי כספית בהיקף של 3-2 מק"ג למ"ק. אין ספק שאנחנו שוהים זמן רב בביתנו, אך השיניים שלנו מלוות אותנו לכל מקום.

אחד המחקרים שנערך בקרב 35 נבדקים, מצא כי לעיסה מעלה משמעותית את רמות הכספית בפה והפסקתה מובילה לירידה איטית והדרגתית שנמשכת 90 דקות. אצל נבדקים עם 12 משטחי אמלגם ומעלה, רמות הכספית הגיעו ל-29 מק"ג ביום לעומת נבדקים עם 4 משטחים או פחות, שבהם נמדדו רמות של 8 מק"ג כספית ביום. רמות אלו עולות בהרבה על רמות החשיפה המותרות.

שיקול נוסף הוא הטיפול בסתימות האמלגם על-ידי הרופא. מקדחת שיניים בעלת מהירות גבוהה יכולה לשחרר כספית ברמות של עד 4,000 מק"ג למ"ק למרחק של 45 ס"מ מהמקדחה (זכרו כי 50 מק"ג כספית למ"ק הם רמת החשיפה המרבית המותרת בעבודה). ריכוז גבוה זה של כספית נספג ברקמות הפה ומתפזר בגוף. הרופא והסייעת שלו חולקים איתכם את ענן הכספית. למעשה, אפילו המטופלים שיושבים בחדר ההמתנה נחשפים מבלי דעת לאדי הכספית.

לועסים מסטיק? מצחצחים שיניים? שחררתם כספית לגופכם

כמו כן, חשוב לדעת כי כ-80% מהכספית שמשתחררת מהסתימות, נספגת בגוף ומאוחסנת בו. לדוגמה, אם הסתימות שלכם משחררות 12 מק"ג כספית ביום, תוך שבוע תספגו 67.2 מק"ג ותוך חודש – 288 מק"ג. חלק קטן מהכמות הזה יופרש החוצה, אך רובה תאוחסן בגוף. ידוע לנו זה מכבר שהכספית שנספגת מצטברת במערכת העצבים. למעשה, מחקרים הוכיחו שרמות הכספית במוח עולות פי 4-3 אצל אנשים שלהם סתימות אמלגם, בהשוואה לאנשים אחרים. ממצאים מחקריים מעידים על כך שכספית מאמלגם נספגת ברקמות החניכיים ובעצם הלסת.

יש לציין כי כספית שמקורה באמלגם אינה משתחררת באותה מידה אצל כולם. מחקר שנערך בשבדיה, העלה כי אצל חלק מהאנשים הכספית משתחררת בשיעור של 63-23 מק"ג לגרם קריאטינין ביום, מה שמוביל לספיגה יומית של 100 מק"ג, כמות הנחשבת לרעילה ביותר. מספר זה גדול פי 10-5 מהכמות הממוצעת שנמדדה אצל האוכלוסייה הכללית בשבדיה.

בכל יום אנחנו עושים דברים רבים שמגבירים את שחרור אדי הכספית מסתימות האמלגם שלנו – לועסים מסטיק, מצחצחים שיניים, משתמשים במברשת שיניים חשמלית, עוברים ניקוי שיניים וצורכים מזונות ומשקאות חמים. אפילו הרדמה כללית מהווה הליך מסוכן, שכן החדרת צינור ההנשמה מגרה את השיניים.

החלטתם להוציא את הסתימות? אתם חשופים לזיהום חריף!

הוצאת סתימות אמלגם ללא נקיטת אמצעי זהירות מתאימים מגבירה בשיעור ניכר את רמות הכספית בדם למשך חודש. אחד המחקרים מצא כי לאחר הוצאת סתימות האמלגם, רמות הכספית בדם עולות פי 4-3 ורמות הכספית ברקמות עולות ב-50%. כמו כן, שחרור מרוכז כזה של אדי כספית עלול להחמיר משמעותית בעיות נוירולוגיות קיימות.

לאחר החלפת סתימות האמלגם יורדות רמות הכספית לאט. אחד המחקרים בדק 17 מטופלים שסתימות האמלגם שלהם הוחלפו, ומצא כי בשבוע הראשון שלאחר הטיפול עלו רמות הכספית אצלם ב-30%, אך ירדו באיטיות במהלך השנה שלאחר מכן.12 במחקר זה, זמן מחצית החיים הממוצע של הכספית בדם היה 95 יום. למרבה הצער, לא ניתן לפנות את כל הכספית ממערכת העצבים, והתהליך עצמו מתנהל בקצב איטי הרבה יותר.

הפגיעים ביותר להרעלת כספית: נשים בגיל הפוריות וילדים

מתוך אוכלוסיית ארה"ב המונה 200 מיליון איש, 60 מיליון נמצאים בסיכון לרעילות חמורה מכספית. אצל רבים מתוכם ניתן למצוא הגנות נוגדות חמצון חלשות והפרעות מטבוליות אחרות, שמגבירות עוד יותר את הסיכון לרעילות.

חשוב לציין כי שתי קבוצות גילאים נמצאות בסיכון גבוה במיוחד לספיגת כספית מסתימות אמלגם – נשים בגיל הפוריות (39-20) וילדים בני 9-6. כפי שנראה, מוחו המתפתח של הילד חשוף לסיכון הגבוה ביותר.

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי