תזונה למחלימים מסרטן (חלק 2): ללא בשר ומזון מעובד

מתוך הספר: המסע להחלמה

העדויות נגד צריכת בשר מתחילות בטיעון שאנו בני-האדם תוכננו לתזונה המכילה כ-10% בשר, שבאופן אידיאלי יהיה בשר ציד דל-שומן של חיות לא מבויתות. כיום, התזונה האמריקאית האופיינית מכילה 15% בשר, ומשמעות הדבר היא שהאמריקאי הממוצע אוכל כתשעים ק"ג בשר בשנה. בצד השני של הטווח, תומכי התזונה של תקופת ה"פָּלֵאוֹ", או תזונת איש המערות, יטענו שבני-האדם תוכננו לצרוך 40%-20% בשר. בלי קשר למה שאכלו בני-אדם לפני אלפי שנים (דבר שאיש לא יוכל להוכיח), בהווה אנו מתמודדים עם מחלת הסרטן המודרנית, ונותרת בעינה העובדה שעשרות רבות של מחקרים מדעיים מתוכננים היטב ורחבי-היקף מצאו קשר בין צריכה קבועה של בשר, בייחוד בשר אדום, לבין סוגים רבים של סרטן. למעשה, מחקר אחד הראה שאישה שאוכלת שתי מנות בשר ביום מכפילה את סיכוייה לחלות שוב בסרטן השד פי ארבעה.

נוסף על ממצאים מדאיגים אלה, תעשיות הבשר, העופות והדגים סובלות מאותן בעיות כמו תעשיית מוצרי החלב כאשר מדובר בתוספים הלא-בריאים של הורמוני גדילה מלאכותיים, אנטיביוטיקה, חומרי הדברה ושומני אומגה-6. וכמו במוצרי החלב, אין בבשר אף מרכיב תזונתי שלא ניתן לקבל ממקור אחר. למשל, צמחונים יכולים לקבל המון חלבונים מאכילת שעועית עם דגנים מלאים, ואת כל הברזל שהם זקוקים לו משעועית ואצות. המסקנה שלי בנוגע לצריכת בשר היא אפוא זהה לזו של מוצרי החלב: אם אתם חולים בסרטן, הייתי ממליצה על צמצום דרסטי בצריכת בשר או הימנעות מוחלטת ממנו, לפחות עד שהסרטן שלכם ייעלם לחלוטין. אם אתם כן בוחרים לאכול מעט בשר, ודאו שהוא אורגני, שהוא גודל בתנאי מרעה-חופשי, שהוא נטול-אנטיביוטיקה, נטול-הורמונים ומוזן עשב, והגבילו את הכמות שאתם צורכים.


המבורגר וגבינה בלחמנייה. כל מה שרע (sxc)

לחם מתוק ותעשייתי: אחת הצרות הגדולות של התרבות המודרנית

קבוצת המזון האחרונה ששורדים שחוו הפוגה ספונטנית מצמצמים בצריכתה או נמנעים ממנה לחלוטין, היא קבוצת המזונות המעובדים, ובייחוד דגנים מעובדים. מוצר מזון מעובד כגון לחם עשוי מחיטה שעברה תהליך עיבוד מצורתה הצמחית המקורית (פרי צמח החיטה, או גרגר החיטה) ונכתשה לכדי קמח דק. הקמח עורבב עם שמרים וסוכר ונאפה בצורת כיכר. התוצאה היא לחם בעל מדד גליקמי גבוה מאוד. פירוש הדבר הוא שהפחמימות שהלחם מכיל הופכות לגלוקוז במהירות רבה – דבר, שכפי שלמדנו קודם, תאי סרטן אוהבים. נוסף על כך, אכילת מזונות בעלי מדד גליקמי גבוה כגון לחם, פסטה, קמח או כל דגן מהיר-בישול אחר, לא רק מעניקה לתאי הסרטן המון גלוקוז, אלא גם גורמת לרמות אינסולין גבוהות בדם, וזהו מצב נוסף שנמצא בעל קשר הדוק לסרטן.

לפיכך, כדי לשמור על רמות סוכר ואינסולין בדם נמוכות ויציבות, שורדים שחוו הפוגה ספונטנית מפחיתים במידה רבה מאוד את כמות המזונות המעובדים שהם אוכלים (או נמנעים מהם לחלוטין), ובמקום זאת, משתדלים לאכול פחמימות בצורתם השלמה והמלאה. הגוף מעכל דגנים מלאים הרבה יותר לאט מאשר דגנים מעובדים, דבר שתורם לשמירה על רמות נמוכות של סוכר ואינסולין בדם. בנוסף, דגנים מלאים מכילים יותר סיבים ומינרלים מאשר דגנים מעובדים. החשוב ביותר הוא, אולי, שאכילת דגנים מלאים נמצאת קשורה באופן עקבי לרמות נמוכות יותר של תחלואה בסרטן.

דוגמאות לדגנים מלאים הן אורז חום, קינואה, שיבולת שועל מלאה, גריסי פנינה (גריסים), גרגרי חיטה. אם תרצו לאכול לחם, אכלו לחם מחיטה נבוטה שהוא דחוס יותר ומכיל הרבה פחות סוכר מלחם לבן או לחם מחיטה מלאה.

אחד המרפאים האלטרנטיביים שראיינתי הוא מנהל תוכנית ניקוי בתאילנד, מקום שאליו מגיעים אנשים מכל העולם כדי לצום ולהתנקות שלושה עד שבעה ימים כל פעם. בעיני יליד תאילנד זה, מזונות מעובדים הם כה לא-בריאים עד שהוא נמנע מהם לחלוטין:

איני אוכל מזון מהיר, מזון ממכונה או מוצרי חלב. אבל אני אוכל כל דבר שמגיע מהטבע (כלומר שצומח באדמה). זהו הרגל האכילה היומיומי שלי. כל דבר שמגיע מפחית שימורים הינו חסר חיים – הוא מת. חשבי על תאריכי ייצור של מפעלים. איך המזון נשמר ארבע שנים? אם תקטפי פרי ותקצצי אותו, הוא מת. הוא מחזיק מעמד שלושה או ארבעה ימים, אולי יום אחד. אז אני אוכל רק מזון "חי" – כל דבר שמגיע באמצעות הטבע.

תנו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרים של "פוקוס"

"טעם פטל" שמקורו בפי-הטבעת של בונה ומזונות "טבעיים" נוספים

אמריקאים אוהבים מזון שנעשה במכונות, כגון קמח ופסטה – שהם מזונות עיקריים בתזונה האמריקאית הרגילה (תזונה עשירה בסוכר ובבשר), אבל חשוב לזכור שבלוטות הטעם שלנו לא תמיד יודעות מהו הטוב ביותר עבורנו. למעשה, קיימת תעשייה בהיקף של מיליארדי דולרים שעוסקת ביצירת טעמים מלאכותיים שיפתו את בלוטות הטעם שלנו במידה כזו שלא נצליח שלא לרכוש מוצרי מזון מעובדים ולא-בריאים. היזהרו גם מפני הטעמים הקרויים "טבעיים", משום שהם אינם תמיד כפי שהם נראים. למשל, האם ידעתם שהנוזל מבלוטת פי-הטבעת של הבונה – ששמו קאסטוריאום – משמש לעיתים קרובות ליצירת טעם פטל "טבעי" במזונות ובמשקאות? מינהל המזון והתרופות מאשר לקרוא לו "טעם פטל טבעי" משום שמקורו אינו כימי, אבל מקורו בהחלט אינו בפירות פטל.

נוסף על כך שחברות מזון מעובד מפתות אותנו בטעמים מלאכותיים ו"טבעיים" אלה, הן מוסיפות כמויות עצומות של מלח, סוכר ושומן לרוב מוצריהם, משום שהן יודעות שבלוטות הטעם שלנו, שהעדפתן עוצבה בעת היותנו ציידים-מלקטים, עדיין מתוכנתות להשתוקק למזונות אלה, שהיו נדירים יחסית לפני אלפי שנים. הודות להתקדמות החוואות, כיום ביכולתנו לייצר סוכר, שומן ומלח כאוות נפשנו. למרבה הצער, האבולוציה לא צמצמה את הפער באשר לעובדה זו, וחברות המזון המהיר מנצלות פער זה. אנחנו עדיין מריירים כמו מטורפים כשאנחנו מריחים שומן, סוכר או מלח, וזו הסיבה שבעטייה כל כך קשה לנו לעמוד בפני צ'יפס חם.

מכל הסיבות האלה, יהיה זה נבון מצד חולי סרטן, או אנשים המבקשים להימנע מלחלות בסרטן, לא לתת אמון בבלוטות הטעם שלהם כאשר מדובר בבחירת מזון. במקום זאת, השורדים שחווים הפוגה ספונטנית שאני חוקרת, חוזרים לסגנון החיים של סבי-סביהם, שאכלו ירקות מגידול ביתי ודגנים מלאים, ולעיתים רחוקות מאוד מעדנים כגון בשר וסוכר, ונהנו מתחלואת סרטן נמוכה באופן משמעותי מזו שאנו מכירים היום.

לחלק הראשון של המאמר - על סוכר ומוצרי חלב

 ספרים נלווים: